פורום אוצר החכמה

מפורסם בשער בת רבים הסיפור, בא' שבא לרבי אהרן קוטלר באומרו, למה לי לישב שנים ולעמול על התורה, אהיה במקומו תומך תורה ואז יהיה לי אותו התורה לעתיד לבוא. והשיבו הגרא''ק, אה''נ העוה''ב יהיה אותו עוה''ב, אבל מה העולם הזה שלך? ע''כ.

[פעם שמעתי גאון וצדיק א' דורש ברבים ואומר: אגיד לך מחיי האישית, כל תענוגי העוה''ז, כולל נחת מהמשפחה וכדו' (להרב הזה יש משפחה ענקית בכמות ובאיכות), אינם שוים להתענוג של חידוש תורה אמיתי. ודפח''ח].

והנה ודאי שאימרה נאה ויאה הוא, אך מה באמת התירוץ. אם א' טוען, נו, אוותר על תענוגי העוה''ז ואלך להיות זבולון...

האם אין יתרון לאדם באשר הוא עמל?!

יש תענוגי עוה"ז ויש עוה"ז, יהודי שאינו לומד תורה בכל יום, אפילו קצת - אינו מרגיש טעם בחייו; אין המדובר בתענוגי עוה"ז, בפשטות

ישראליק כתב:יש תענוגי עוה"ז ויש עוה"ז, יהודי שאינו לומד תורה בכל יום, אפילו קצת - אינו מרגיש טעם בחייו; אין המדובר בתענוגי עוה"ז, בפשטות

הוא לא דיבר אודות לימוד תורה בכל יום, אלא על לימוד תורה כל היום...

אולי צריכים לחפש המקור להאימרא, כי לא מסתבר לדרוש מבעה"ב ללמוד כל היום

ישראליק כתב:אולי צריכים לחפש המקור להאימרא, כי לא מסתבר לדרוש מבעה"ב ללמוד כל היום

לא דורשים ממנו. רק מסבירים לו מה הוא מפסיד.

פולסברג כתב:מפורסם בשער בת רבים הסיפור, בא' שבא לרבי אהרן קוטלר באומרו, למה לי לישב שנים ולעמול על התורה, אהיה במקומו תומך תורה ואז יהיה לי אותו התורה לעתיד לבוא. והשיבו הגרא''ק, אה''נ העוה''ב יהיה אותו עוה''ב, אבל מה העולם הזה שלך? ע''כ.

[פעם שמעתי גאון וצדיק א' דורש ברבים ואומר: אגיד לך מחיי האישית, כל תענוגי העוה''ז, כולל נחת מהמשפחה וכדו' (להרב הזה יש משפחה ענקית בכמות ובאיכות), אינם שוים להתענוג של חידוש תורה אמיתי. ודפח''ח].

והנה ודאי שאימרה נאה ויאה הוא, אך מה באמת התירוץ. אם א' טוען, נו, אוותר על תענוגי העוה''ז ואלך להיות זבולון...

האם אין יתרון לאדם באשר הוא עמל?!

יש יתרון. יש יתרון.
כתבתי כאן על זה פעם את הפשט שלי הק':

לענ''ד צ''ל שיש לחלק בין השכר על עצם מצוות ת''ת ובין הסגולות הנקנות למי שעוסק בתורה. ולפי''ז ליישב מה יתרון ליששכר על זבולון.
למשל- כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו', האם נאמר שזבולון ג''כ זוכה לכל אותם דברים המנויים שם? לא ולא.
זבולון יקבל את השכר על עצם מצוות ת''ת, אבל את כל הסגולות הנובעות מלימוד תורה לשמה הוא לא יקבל כי הן נקנות באופן טבעי רק ללומד עצמו.
אם התורה מעדנת את האדם ומזככת אותו ועושה אותו ענוותן ושפל רוח וכיו''ב, אם התורה מתקנת את האדם ומגדלת ומרוממת אותו וכו', את כל זה זבולון לא ישיג.
ומלבד זאת, אם זבולון לא ילמד תורה, הוא גם לא ידע לקיים (את שאר המצוות) כמו שצריך, משא''כ יששכר. כלומר- גם אם בשכר על מצוות ת''ת הוא יהיה שווה ליששכר, אבל בכל שאר המצוות עכ''ח שיששכר יאפיל עליו.



בקיצור, אין ספק שעדיף להיות יששכר...
(וחוץ מזה, שלאחרונה אני לומד קצת רמב''ם שמיטה ויובל עם ה''דרך אמונה'' בה''ל וצה''ל למרן רבינו שר התורה שליט''א. ואני מורט את שערותיי מקנאה ומהשתאות ומתדהמה. איך אפשר שלא להתאוות לדעת כ''כ הרבה ולשלוט כזו שליטה מבהילה ונוראה בכל שבילי החכמה העצומה שבורא העולם נתן לנו? איך אפשר לא להשתגע מלהיות עם הארץ...??..
"וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך"...)

פ"ת - דברים נכונים ביותר.

ולכללות הנושא - באנו לברר אם מעלת זבולון שווה ליששכר, [או אפילו יותר ממנו].

ויעויין במצו"ב מ"ש בזה.

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
ליששכר יש את התלמוד וגם את המעשה שהגיע ממנו.
לזבולון יש את התלמוד של יששכר, אבל את המעשה של יששכר - אין לו, אלא יש לו את המעשים של עצמו.

פ''ת.

דפח''ח, ובמיוחד דבריך האחרונים.

ה'עולם הזה' הוא בעיקר בעונג הרוחני בעצם הלימוד,
וזה מצוי יותר אצל העוסקים בעיון ובליבון השמועות,
ולאו דווקא מחויית הידע והבקיאות.

בעלי בתים, המייצגים את 'זבולון' יכולים לטעום מזה בשמיעת שיעור למדני טוב,
אך כמובן שזה אינו בדומה, אולי אחד מששים.

ויש גם את חויית הדביקות בעולם הרוחני ובקודשא בריך הוא לאחר לימוד שעות ברציפות,
וכתיאורים בשם החזו"א, וזה עוד 'עולם הזה' מיוחד במינו.

הגדרת החזקת תורה כבר נידונה כאן פעמים מספר,
והא לך לשונו הזהב של החזו"א באגרותיו (ח"א אגרת מו) הננו חוזרים לפרש, שזה שהשתמשנו בלשון 'מקנים' אין כונתנו מעין הקנאה של חפצים הגשמיים, שאין התורה ומצוות בכלל נכסי דלא ניידי שיצאו מרשות לרשות, אלא כוונתנו שמשרשי התורה הק' שזה שמחזיק את לומדי התורה ושע"י הונו ורכושו יכולים התלמידים להשאר ולהתקיים בבית מדרשם ולהגות בתורה, יש לו להמחזיק הזה זכות התורה ונעשה שותף עמהם, והתורה שהם לומדים נקראת על שמו, כמו שבא בדברי חז"ל שמעון אחי עזריה וישכר וזבולון.

נוטר הכרמים כתב:ה'עולם הזה' הוא בעיקר בעונג הרוחני בעצם הלימוד,
וזה מצוי יותר אצל העוסקים בעיון ובליבון השמועות,
ולאו דווקא מחויית הידע והבקיאות.

בעלי בתים, המייצגים את 'זבולון' יכולים לטעום מזה בשמיעת שיעור למדני טוב,
אך כמובן שזה אינו בדומה, אולי אחד מששים.

ויש גם את חויית הדביקות בעולם הרוחני ובקודשא בריך הוא לאחר לימוד שעות ברציפות,
וכתיאורים בשם החזו"א, וזה עוד 'עולם הזה' מיוחד במינו.

כן דברת.

אך כדי להתענג בלימודו, ובפרט בעומקה של הלכה כמש''כ, צריך הרבה זמן ועמל וכל ההתחלות קשות וכו', ומה נוכל לומר לו אם טוען 'מה לי ולצרה הזאת' (ח''ו)?

נוטר הכרמים כתב:ה'עולם הזה' הוא בעיקר בעונג הרוחני בעצם הלימוד,
וזה מצוי יותר אצל העוסקים בעיון ובליבון השמועות,
ולאו דווקא מחויית הידע והבקיאות.

בעלי בתים, המייצגים את 'זבולון' יכולים לטעום מזה בשמיעת שיעור למדני טוב,
אך כמובן שזה אינו בדומה, אולי אחד מששים.

ויש גם את חויית הדביקות בעולם הרוחני ובקודשא בריך הוא לאחר לימוד שעות ברציפות,
וכתיאורים בשם החזו"א, וזה עוד 'עולם הזה' מיוחד במינו.

כל מה שכתבת נוסע עם התשובה הנ''ל המיוחסת להגר''א קוטלר זי''ע שהנפק''מ היא להנאת עוה''ז.
אבל שאלת בעל האשכול היא מה תעשה למי שאומר: "תנו לי להסתדר לבד עם העוה''ז... אני מעדיף עוה''ז של שפע חומרי, '''ומוכן'' לוותר על העוה''ז המענג שאתם מציעים לי".... (והרי עם העוה''ב אתם מודים שאני מסודר... אם אני זבולון. אז ''מוחל טובות''...).

כלומר- התשובה הנ''ל היא כמובן חריפה ואמיתית וראויה מאד למי שהיא מיוחסת אליו. אבל זו תשובה סובייקטיבית.

בעל האשכול רוצה תשובה למדנית, חילוק.
ולכך עניתי לעיל וחושבני שזו האמת, וכדלהלן:

פרנקל תאומים כתב:צ''ל שיש לחלק בין השכר על עצם מצוות ת''ת ובין הסגולות הנקנות למי שעוסק בתורה. ולפי''ז ליישב מה יתרון ליששכר על זבולון.
למשל- כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו', האם נאמר שזבולון ג''כ זוכה לכל אותם דברים המנויים שם? לא ולא.
זבולון יקבל את השכר על עצם מצוות ת''ת, אבל את כל הסגולות הנובעות מלימוד תורה לשמה הוא לא יקבל כי הן נקנות באופן טבעי רק ללומד עצמו.
אם התורה מעדנת את האדם ומזככת אותו ועושה אותו ענוותן ושפל רוח וכיו''ב, אם התורה מתקנת את האדם ומגדלת ומרוממת אותו וכו', את כל זה זבולון לא ישיג.
ומלבד זאת, אם זבולון לא ילמד תורה, הוא גם לא ידע לקיים (את שאר המצוות) כמו שצריך, משא''כ יששכר. כלומר- גם אם בשכר על מצוות ת''ת הוא יהיה שווה ליששכר, אבל בכל שאר המצוות עכ''ח שיששכר יאפיל עליו.

וכל זה נפק''מ גדולה כמובן גם לשכרו בעוה''ב.