פורום אוצר החכמה

ביסוד הדין הזה, בסנהדרין סג. לא הובא הטעם.

זכור לי כי משום שאינו חמור כל כך והתורה לא פירטה לו איסור נפרד. לכן לא לוקה.

היכן מופיע כדבר הזה?

שמא הכוונה למבואר בסהמ"צ שורש ט?

לבי במערב כתב:שמא הכוונה למבואר בסהמ"צ שורש ט?

לא מוסבר שם טעם, אלא רק גדר הדין (לדעת הרמב"ם).

אבני גזית כתב:ביסוד הדין הזה, בסנהדרין סג. לא הובא הטעם.

זכור לי כי משום שאינו חמור כל כך והתורה לא פירטה לו איסור נפרד. לכן לא לוקה.

היכן מופיע כדבר הזה?

איני יודע אבל בגמרא פסחים דמ"א ע"ב מבואר שהטעם שאין לוקים על לאו שבכללות משום שאינו דומה ללאו דחסימה ועיין תוס' רי"ד שם, וכן הוא בגמרא מכות די"ג ע"ב, ודט"ו ע"א, ומנחות דנ"ח ע"ב ומה צריך לטעם הנ"ל

נאמן שמו כתב:בגמרא פסחים מבואר שהטעם שאין לוקים על לאו שבכללות משום שאינו דומה ללאו דחסימה, ומה צריך לטעם הנ"ל?

בפרק אלו הן הלוקין איתא:

אָמַר לֵהּ רַב פַּפָּא לְרָבָא: וְהָא לָא דָמֵי לָאוֵהּ לְלָאו דַּחֲסִימָה?
אָמַר לֵהּ: מִשּׁוּם דִּכְתַב בֵּהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יַתִּירָא מִגְרָע גָּרַע?!

הרי דהא דאמרינן 'דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה', היינו דבגלל כן מגרע גרע מלאו דחסימה.

ויל"ע לענין עובר על לאו שבכללות אם נפסל לעדות. דבתומים ר"ס לד חילק בין לאו שאינו לוקה מחמת חומרתו כניתן לאזהרת מיתת בי"ד, ללאו שאינו לוקה מחמת קולתו כאי"ב מעשה, וע"ש לענין ניתק לעשה. ועי' קצוה"ח ר"ס נב בשם הכנה"ג דפשיט"ל דנפסל בלאו שבכללות (וגם בא"ב מעשה, ועפ"ת לד, ה).
יל"ע גם בשע"ת ש"ג אם מנה לאוים שבכללות באיזו מדרגה מנאם.

ע"ע אבנ"ז חו"מ סי' צב.

אולי נפק"מ גם לגבי 'הקל הקל תחילה'.

מה שנכון נכון כתב:יל"ע לענין עובר על לאו שבכללות אם נפסל לעדות.

כתב מרן ב'כסף משנה' הלכות עדות פי"ב ה"ט:

מאכיל טרפות ועבר על 'ולפני עור' וכו', לא מיפסיל בהכי, דאינו נפסל אלא כשעבר עבירה שחייבין עליה מלקות, וא'לפני עור' לא לקי.

ואמאי לא לקי אלאו דלפני עור, לאו משום דהוי לאו שבכללות?!

מה שנכון נכון כתב:תומים ר"ס לד: לאו הניתק לעשה, דאינו ניתן למלקות כי חיוב עליו להוציא ולבטל האיסור, ובאמת אי ביטלו או לא קיימו חייב מלקות, וא"כ אין זה לקלות הענין, ובזה נפסל ודאי לעדות לחומר איסורו.

וצריך לי עיון מהא דשנינו בפרק יום הכפורים: תשובה מכפרת על עבירות קלות – על עשה ועל לא תעשה; ובא הפירוש בגמרא, דהיינו לא תעשה שניתק לעשה, אבל על לא תעשה גמור – תשובה תולה ויוהכ"פ מכפר.

ביקורת תהיה כתב:

מה שנכון נכון כתב:תומים ר"ס לד: לאו הניתק לעשה, דאינו ניתן למלקות כי חיוב עליו להוציא ולבטל האיסור, ובאמת אי ביטלו או לא קיימו חייב מלקות, וא"כ אין זה לקלות הענין, ובזה נפסל ודאי לעדות לחומר איסורו.

וצריך לי עיון מהא דשנינו בפרק יום הכפורים: תשובה מכפרת על עבירות קלות – על עשה ועל לא תעשה; ובא הפירוש בגמרא, דהיינו לא תעשה שניתק לעשה, אבל על לא תעשה גמור – תשובה תולה ויוהכ"פ מכפר.

לאו הניתק לעשה, שלא ניתקו, ה"ל לאו גמור (שהרי נגמר במה שביטל את העשה). והפשט בגמרא ביומא, יש לומר שהוא צריך כפרה על מה שלא הקדים את העשה ללאו (כגון ששילח אחרי שלקח את האם, או שהותיר ק"פ עד בוקר (ואז שרפו), וכדומה).

המנ"ח שסה, טו כתב דעל לאו שבכללות תשובה מכפרת כדין לאו הנל"ע, ושכ"כ הטו"א בחגיגה (לפו"ר ל"מ שם). וכ"כ הגבו"א ביומא פה, ב.
ובמכות ה, ב כתב הגבו"א שאינו נפסל לעדות בלאו שבכללות ושא"ב מעשה ושניתק לעשה.

ביקורת תהיה כתב:כתב מרן ב'כסף משנה' הלכות עדות פי"ב ה"ט:

מאכיל טרפות ועבר על 'ולפני עור' וכו', לא מיפסיל בהכי, דאינו נפסל אלא כשעבר עבירה שחייבין עליה מלקות, וא'לפני עור' לא לקי.

ואמאי לא לקי אלאו דלפני עור, לאו משום דהוי לאו שבכללות?!

ב' ביאורים בראש' אם משום לאו שבכללות או משום לאו שאין בו מעשה.

מה שנכון נכון כתב:גבו"א יומא פה, ב: והא דנקט לאו שניתק לעשה, לרבותא נקט לה, דאע"ג דמשכחת ביה צד מלקות, אפילו הכי תשובה מכפרת עליו.

לכאורה הא דתשובה מכפרת על לאו שניתק לעשה היינו כשביטלו, דאם לא ביטלו, ליזיל וליקיימיה! וא"כ עדיפא הוה ליה למימר, דאע"ג דנתחייב מלקות על עבירת הלאו, אפילו הכי תשובה לחודה מכפרא עליה ככל העבירות הקלות, הואיל ואין מלקות פסיקא בלאו זה.

עושה חדשות כתב:ב' ביאורים בראש' אם משום לאו שבכללות או משום לאו שאין בו מעשה.

במטותא מינך!

ביקורת תהיה כתב:

עושה חדשות כתב:ב' ביאורים בראש' אם משום לאו שבכללות או משום לאו שאין בו מעשה.

במטותא מינך!

במטותא מיניה - מה?