פורום אוצר החכמה

בעה"י

חזה הוית בליקוטי תורה להאריז"ל:

ולא הבנתי מפני מה באה הדגשה של מרכאות על תבת הלוז.

פתחתי את הדפוס המוקדם שיש באוצר (אמסטרדם תקל"ה), והנה:

זאת אומרת, בדפוס המוקדם יותר כתוב 'עצם חלי"ז' ולא 'הלוז', ולכן זה מסומן במרכאות, כמו שרגילים לציין את תבות הלע"ז.

לא ידעתי מהו חליז זה. חיפוש באוצר שבידי הביא תוצאה אחת לספר מחמדי שמים לרבי יעיש קוריני:


ניסיתי לחפש מהי עצם זו (חליז, חלי"ז הלד"ך) ולא אשכחנא.
וכל המוסיף מוסיפין לו מן השמים.

כנראה בערבית.
יבואו הבקיאים בשפה זו ויחכימונו.

בארמית: תבלול - חליז (ויקרא כא כ)

ספר שושן סודות - אות רעג - סוד עצם הנקרא לוז
דע כי כל הדברים העליונים א"א שיחולו על התחתונים על דבר רק כמו שכתבנו למעלה. ובכאן נפל ספק באדם שנפל לים ואכלוהו הדגים ונצודו הדגים ואכלוהו בני אדם במה יחיה לתחיית המתים. וכבר התעוררו רז"ל בזה ותרצו שיש עצם אחד באדם שאין כלה לעולם והוא עצם התחתון שבשדרה וקראוהו רז"ל תרוד רקב והפילסופים היולי. ואיתא בו יקרא רבה מהיכן אדם מתנוצץ לעתיד לבא מלו"ז של שדרה וכו' עד הביאו לוז אחד ונתנו אותו במים ולא נמחה נתנו באור ולא נשרף ברחיים ולא נטחן נתנו על הסדן להכות עליו בפטיש נחלק הסדן נבקע הפטיש וזהו שנאמר וינץ השוקד הנה זה הלוז אשר ספרנו מענינו הוא אשר ממנו תהיה התחיה והרמז בלו"ז הזה מן העפר הוא אל מדת הבינה אשר נרמז עליה ושב העפר ש"ת על הארץ העטרה הכל היה מן העפר ש"ת והכל שב אל העפר ש"ת והנה יגיע עת רצון להחית המתים ירד טל מן כתר העליון אל הבינה למטה אל הלוז הזה ונשא בתוכה כשאור בעיסה ויתפשט לכאן ולכאן וימתחו כל האברים והגידים ועור ובשר ויתגלגלו עד א"י ושם יקבלו רוחם בארץ הקדושה והטהורה כי אז תפתח הבינה שעריה ותשפיע לארץ העליונה וארץ רפאים תפיל. והנך רואה שכל הדברים העליונים לא יחולו אלא א"כ ימצאו מקום למטה וכבר ידעת כי בששת ימי בראשית נברא יש מאין ומשם לא נברא דבר רק יש מיש ודע זה:

חד ברנש כתב:כנראה בערבית.

שמא הכוונה ל'חאלד' (خالد) - נצחי־אלמותי(?).

אולי יעזור


וזה

בדרך רמז אפשר לומר:
בספר הגלגולים שלו"ז בגימטריא חל"ה. שהיא חלתו של אדם.
בספר בך יברך ישראל (מערכת הל' אות כא, עמוד קנט) כתב, שלוז זה ר"ת להצטייר ולקיים זרע.
ועיין במקבציאל (כד, עמוד שז) שהעצם לוז והעיר לוז קשורים לאור הגנוז, עיין שם באריכות. ואם כן אולי זה מהמילה בלטינית לו"ז שזה "אור".
ביעב"ץ בסידור בית יעקב (סדר של מוצאי שבת) כתב שלו"ז בגימטריא ד"ם עם הכולל. עיי"ש.
גם יש לציין שיש עוד ספרים קדמונים שהביאו לו"ז עם סימון גרשיים כמו שערי אורה ליקוטי הש"ס, בליקוטי תורה בשופטים [ושמה גם בדפוס תקל"ה כתוב פעם עם גרשיים ופעם בלי].
בתרגום ירושלמי על בטנים ושקדים כתב משח בלוזין וכן רש"י כתב שלוז זה אגוז קטן., וגם בערבית לו"ז זה שקדים.

בעיני מסתבר יותר ש הלוז הוא השם המקורי והצורותהאחרות נשתבשו ממנו ולא ההיפך

חד ברנש כתב:כנראה בערבית.
יבואו הבקיאים בשפה זו ויחכימונו.

בארמית: תבלול - חליז (ויקרא כא כ)

אולי הוא "השבלול", הנמצא בחלל האוזן (?)

ב' הערות בענין הלוז.
א. יש בחינת לוז גם במקום וז"ל הרמח"ל (באוצרות רמח"ל ליקוטים עמ' רנא): "באדם נשאר עצם אחד בקבר הנקרא לוז, ועליו יבנה הגוף לתחית המתים, ויש שם גם חלק מן הנפש והיא נקראת הבלא דגרמי, כן הוא בבית המקדש נשאר הכותל המערבי והוא סוד זה הלוז שעליו יבנה הבנין לעתיד לבא, ואותה הקדושה השורה עליו נקראת הבלא דגרמי.
ב. יש בחינת לוז בזמן
כמו שכתב בספר ליקוטי הש"ס (מסכת ראש השנה) וז"ל:
"אך בחינת עצם הלוז שהיא גיד שבעורף נגד הלוז שאינה נהנה מאכילה ושתיה כלל סוד יום כפורים לכן אינו שולט שם המות בלוז ולכן אין השטן בי"כ אפי' בשנ"ד ימים דלבנה כי אותו יום היא בסוד בחי' לבונה זכה ואז תש כוחו"

'שבעורף' - חידוש!

לענין כתב:'שבעורף' - חידוש!

האריך במיקום בס' שיבת ציון (מוצפי).

יאיר אתמר כתב:אולי יעזור

Drs. Edward Reichman and Fred Rosner, The Bone Called Luz.pdf

בספרו החדש מוקדש פרק שלם לעצם הלוז (עמ' 245-271).
(אגב, יש גם פרק על תופעת 'שמא תתעבר' שלמדנו לפני יומיים בדף היומי. הספר ככלל מלא מידע מקצועי ומעניין. מומלץ בחום.)
________
והנה אשכול נוסף בעניין
viewtopic.php?f=17&t=55212