פורום אוצר החכמה

ראיתי בספר שערי טהר (לר' שמואל וואלק ז''ל, ר''י בישיבת רי''א):

שמעתי בשם הגאון הרגצובי, שבמעות אין שום נ''מ מהעצם שבהם אלא משיווים, שלכן אם יחליף אחד מטבע שלו עם מטבע של חברו בלא רשותו וידיעתו לא יהיה בזה שום איסור גזל, שהרי בהשיווי לא חל שום שינוי כלל ע''י החילוף כמובן. משא''כ בחפצים שבודאי אסור לעשות כן, גם כשיהיו שיום לגמרי, ויהיה בזה איסור גזל. עכ''ד.

ואני בער ולא אבין. הלא עומד וצווח שמשום מה בזו אני רוצה, ואיך נאמר שאין לו בעלות על עצם המטבע?

הפוס' שדנו אם מותר להחליף מטבעות וכו' להדיא לא התירו אלא ע"י אומדנא שאינו מקפיד וכו'.

שיעור שלם מהגרש"א על העניין והמסתעף

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

פולסברג כתב:ראיתי בספר שערי טהר (לר' שמואל וואלק ז''ל, ר''י בישיבת רי''א):

שמעתי בשם הגאון הרגצובי, שבמעות אין שום נ''מ מהעצם שבהם אלא משיווים, שלכן אם יחליף אחד מטבע שלו עם מטבע של חברו בלא רשותו וידיעתו לא יהיה בזה שום איסור גזל, שהרי בהשיווי לא חל שום שינוי כלל ע''י החילוף כמובן. משא''כ בחפצים שבודאי אסור לעשות כן, גם כשיהיו שיום לגמרי, ויהיה בזה איסור גזל. עכ''ד.

ואני בער ולא אבין. הלא עומד וצווח שמשום מה בזו אני רוצה, ואיך נאמר שאין לו בעלות על עצם המטבע?

הפוסקים מדברים על העקרון הזה ב"אין מטבע נעשה חליפין".
וראיתי בשם הגר"מ סולובייציק זצ"ל, ואח"כ מצאתי שכבר כתוב כך בעו"ס, שמי שחומד כסף מזומן של השני לא עובר על לא תחמוד, כי לא רוצה את החפץ שלו אלא את השוויות, ואין לא תחמוד על שוויות.

ברור שעיקר הבעלות היא על עצם המטבע. והשוויות היא לא ממון אלא רק גורם לממון, וזה מה שנקרא בכל הפוס' באנקנאטן, שדנים אם יש בהם דין כסף לפדה"ב ולהמון נושאים.
אבל מי שמחליף את עצם המטבע ולא מוריד בשוויות מסתמא אין קפידא.

זכור לי שפעם היה מעשה שמישהו עם-הארץ הקדיש כסף מזומן סכום עצום לבדק הבית דביהמ"ק, והיתה שאלה אם ניתן להעבירו לישיבה. ומרן הגרי"ש אלישיב הציע שבנק ישראל יוציא מהמחזור את השטרות הללו [כל שטר ממוספר] ויתן חילוף שוויו להקדש של ישיבה, ואת השטרות המוקדשין עצמן לשמור בקדושה ממעילה.

עוד בענין זה יש לציין את שלושת ההלכות הבאות:

המפקיד מעות מזומנים פתוחים ולא חתומים אצל חברו רשאי השומר להשתמש בהן לפיכך נעשה חייב באחריות כלווה. (גמ' ושו"ע).

שליח לפרוע חוב מלווה למלווה, גם אם מקבל את המעות פתוחים אסור לו להשתמש ולהביא למלווה מעות אחרות (נתיבות המשפט).

המוצא מציאה שיש עליו דין "שם דמיהן ומניחן", אינו על מוצא כסף מזומן, כיון שאינו עלול לרדת מערכו עם הזמן ולא להישחק. לכן המוצא תפילין (לא בזמנינו שמקפידים) יכול להחליפם למאבד בכסף, והמוצא כסף לא יכול להחליפו.

פולסברג כתב:ראיתי בספר שערי טהר (לר' שמואל וואלק ז''ל, ר''י בישיבת רי''א):

שמעתי בשם הגאון הרגצובי, שבמעות אין שום נ''מ מהעצם שבהם אלא משיווים, שלכן אם יחליף אחד מטבע שלו עם מטבע של חברו בלא רשותו וידיעתו לא יהיה בזה שום איסור גזל, שהרי בהשיווי לא חל שום שינוי כלל ע''י החילוף כמובן. משא''כ בחפצים שבודאי אסור לעשות כן, גם כשיהיו שיום לגמרי, ויהיה בזה איסור גזל. עכ''ד.

ואני בער ולא אבין. הלא עומד וצווח שמשום מה בזו אני רוצה, ואיך נאמר שאין לו בעלות על עצם המטבע?

קשה לדון בלי מ"מ לדברי הרוגצובי, אמנם דבר אחד מסתבר לכל המכיר במקצת את תורתו, שאינו דן כאן מהו גזל או מהי בעלות אלא מהי מטבע. ואידך זיל וגמור.