פורום אוצר החכמה

מגדל כתב:לא הצלחתי להבין האם אתה מנסה לבאר דברי רבותינו או להציע פירוש חדש.

מקור דברי האחרונים שהבאת הוא בשו"ת הרא"ש כלל ב' אות ט', ושם כמובן לא שייך להעמיס את דבריך.

עושה חדשות כתב:המש"ח בפרשת השבוע כותב לחלק לאידך גיסא כלפי אם חיישי' למיעוטא.

ז"ל - דכיון דרוב אינו טריפה, שוב אין לנו לחוש למיעוט, דהולכין בתר רובא, ושוב אף אם אחד מני אלף יאכל טריפה, לא תתיחס זה לעבירה כלל, וכמו שלא אכל דמי, ונמצא דשוללין ממנו האכילה ולא עבר כלל. לא כן מזוזה, דאם יקרה לאחד שמזוזתו תרקב, אף שלא היה צריך לחוש לזה וכמאן דאניס דמי, מכל מקום בטח לא תתיחס אליו מעשה חדש לאמר שהיה לו מזוזה כשרה. נמצא דלא קיים המצוה. אם כן שפיר צריך לבדוק.

מה שנכון נכון כתב:ע"ע בה"ל סוף חומש בראשית באופ"א ע"פ השיטה הנ"ל.

יהודי טבעי כתב:בשו"ע סימן ח ס"ט נפסק שצריך לעיין בחוטי הציצית כדי שלא יברך לבטלה.
ובמשנה ברורה מביא את הערת האחרונים שהרי בלאו הכי יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלי ציצית, אלא שלגבי זה מוקמינן ליה על החזקה שהיה כשר רק משום חומר דלא תשא שיש על ברכה לבטלה החמירו לבדקו, כיון שבידו לבדוק.

אולי אפשר לבאר שההסבר הוא, על פי שיטת הר"י המובאת במרדכי (רמז תתקמד מובא בבית יוסף ומג"א או"ח סימן יג) שחיוב הטלת ציצית אינו איסור לבישה, אלא שמצוות עשה היא לעשות ציצית בבגד.
וממילא כאשר אנו דנים על עצם הלבישה אזי הנידון לפנינו הוא האם יתחייב בהטלת ציצית חיוב מחודש, ועל כך אנו מסתמכים על החזקה להימנע מחיוב בשוא"ת.
אבל כשהנידון הוא לגבי ברכה לבטלה הנידון הוא האם יש לו רשות לעשות איסור בקו"ע, וזה אסור כיון שבידו לבדוק.

האם זה חידוש שכבר נאמר?

כולל יונגערמאן כתב:באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

מגדל כתב:

כולל יונגערמאן כתב:באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

זה לעומת זה עשה האלהים.
גם הכביסה אכשרא היטב, ובמכונות דידן על סל"ד מהיר קריעת החוטים שכיחא גם שכיחא.

פולסברג כתב:

מגדל כתב:

כולל יונגערמאן כתב:באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

זה לעומת זה עשה האלהים.
גם הכביסה אכשרא היטב, ובמכונות דידן על סל"ד מהיר קריעת החוטים שכיחא גם שכיחא.