פורום אוצר החכמה

יש ברשותי מגילת איכה מנוקד עם הטעמים ומסורת.

בשו"ע תרצ"א ס"ט נפסק שמגילה שהי נקודה אינה נפסלת בכך.
אבל ח"א אמר לי בשם רב חשוב שאין לברך על מגילה זו, שמה שנפסק בשו"ע הוא רק לגבי מגילת אסתר (ונתן טעם שמגילת אסתר אגרת נינהו) אבל בשאר המגילת אין לברך עליה. לענ"ד אין בדבריו טעם ובודאי אפשר לברך על המגילה. מה דעת מרי דאתרא קדישא הדין?

רצ"ב תמונה של המגילה

אין הבדל בין מגילה לשאר נביאים וכתובים לענין זה, רק ס"ת נפסל בכך.
אמנם המגילה שבתמונה זו פסולה מטעם אחר, שאין בה הפסק פרשה בין פסוק לפסוק (כפי שהוא בכל הספרים הישנים), וממילא א"א לברך עליה, למקפידים לברך דווקא על מגילה כשרה.
(א"א שלא להתפעל מההשקעה... אפילו הדגשת שוא נע וקמץ קטן... חסר רק איזה סימון לקרי וכתיב בתיבות מן בת)

יוצא פוניבז' כתב:אין הבדל בין מגילה לשאר נביאים וכתובים לענין זה, רק ס"ת נפסל בכך.
אמנם המגילה שבתמונה זו פסולה מטעם אחר, שאין בה הפסק פרשה בין פסוק לפסוק (כפי שהוא בכל הספרים הישנים), וממילא א"א לברך עליה, למקפידים לברך דווקא על מגילה כשרה.
(א"א שלא להתפעל מההשקעה... אפילו הדגשת שוא נע וקמץ קטן... חסר רק איזה סימון לקרי וכתיב בתיבות מן בת)

מגילה שאין לה הפסק פרשה בין פסוק לפסוק נפסל? אלא לברך עליה? זה חדש לי, וכמדמני שכיום רוב הסופרים אינם מקפידים על זה. בבקשה תציין מקור, תודה.

הלכה פשוטה לגבי ס"ת דפתוחה שעשאה סתומה ולהיפך, פסולה, וכן אם השמיט פרשה פסולה. במגילת איכה בכל כת"י הישנים, יש הפסק פרשה בין כל פסוק בארבעת בפרקים הראשונים. (בדפוסים השמיטו אותם מחוסר מקום וכדו', ולכן כשהתחילו לכתוב מגילות בקלף, לא עשו פרשיות אלו, וגם היום שכבר ידועה המסורת, עדיין ניתן למצוא רבים שממשיכים לכתוב כך). אלו שמקפידים לברך על מגילה כשרה דווקא, ולא מברכים על חומש, אינם יכולים לברך על מגילה כזו, מאחר שהיא פסולה.

לבי במערב כתב:

יוצא פוניבז' כתב:חסר רק איזה סימון לקרי וכתיב בתיבות מן בת

כתיבה בשוה"ג תפסול המגילה?

מסתמא לא תפסול, וגם אם יש בזה איזה בעיה שלפחות יעשה רק איזה כוכבית...

יוצא פוניבז' כתב:הלכה פשוטה לגבי ס"ת דפתוחה שעשאה סתומה ולהיפך, פסולה, וכן אם השמיט פרשה פסולה. במגילת איכה בכל כת"י הישנים, יש הפסק פרשה בין כל פסוק בארבעת בפרקים הראשונים. (בדפוסים השמיטו אותם מחוסר מקום וכדו', ולכן כשהתחילו לכתוב מגילות בקלף, לא עשו פרשיות אלו, וגם היום שכבר ידועה המסורת, עדיין ניתן למצוא רבים שממשיכים לכתוב כך). אלו שמקפידים לברך על מגילה כשרה דווקא, ולא מברכים על חומש, אינם יכולים לברך על מגילה כזו, מאחר שהיא פסולה.

אכן כך הדין בס"ת, אבל אפילו במגילת אסתר נפסק במשנ"ב שבדיעבד כשרה, עכו"כ שאר המגילות.

לעמל יולד כתב:

יוצא פוניבז' כתב:הלכה פשוטה לגבי ס"ת דפתוחה שעשאה סתומה ולהיפך, פסולה, וכן אם השמיט פרשה פסולה. במגילת איכה בכל כת"י הישנים, יש הפסק פרשה בין כל פסוק בארבעת בפרקים הראשונים. (בדפוסים השמיטו אותם מחוסר מקום וכדו', ולכן כשהתחילו לכתוב מגילות בקלף, לא עשו פרשיות אלו, וגם היום שכבר ידועה המסורת, עדיין ניתן למצוא רבים שממשיכים לכתוב כך). אלו שמקפידים לברך על מגילה כשרה דווקא, ולא מברכים על חומש, אינם יכולים לברך על מגילה כזו, מאחר שהיא פסולה.

אכן כך הדין בס"ת, אבל אפילו במגילת אסתר נפסק במשנ"ב שבדיעבד כשרה, עכו"כ שאר המגילות.

מבלי להכנס לשאלה מה הדין במגילת אסתר (התרוה"ד והרמ"א דווקא מחמירים גם שם), אבל כל הקולות זה דווקא במגילת אסתר, שמועיל קריאה מתוך מגילה שאינה כשרה באופן שרובה כתובה כדין (עי' רמב"ן פ"ב דמגילה), אבל לא מצינו כן בשאר מקומות. וכמדו' כבר העיר כן בעמק ברכה.

א"כ אולי גם הניקוד יהיה כשר רק במגילת אסתר ולא בשאר המגילות?

האם מקובל לקרוא איכה מקלף ועם ברכות כמו בשאר מגילות [במקומות שאכן נוהגים כן בשאר מגילות]?

מן הדרום כתב:האם מקובל לקרוא איכה מקלף ועם ברכות כמו בשאר מגילות [במקומות שאכן נוהגים כן בשאר מגילות]?

ודאי.
אבל בשונה משאר המגילות, אין מברכין 'שהחינו', אלא רק 'על מקרא מגילה'.

לעצם הנושא, האם דוקא מגילת אסתר נקראה אגרת ואינה נפסלת בטעויות, יש על זה ב'עמק ברכה'.

ומהגרי"י פישר זצ"ל:

יצויין, שבביאור הגר"א (או"ח תצ, ט) כתב:

וכ"כ ב"ח ולבוש ומנהגים ומט"מ לברך אף שאינם כתובים בגליון וכ"ש כשהם כתובים בגליון כס"ת וכן מנהג כל הראשונים וכ"כ מ"א.

ואמנם במעשה רב (סימן קעה) איתא שאצל הגר"א קראו במגילה הכתובה כהלכתה, אבל לא מבואר שם מה הדין כשאין מגילה כזו.

באגרו"מ ה,לו כותב בפשיטות - "אסור לתקן בחול המועד פסח איזה טעות שנמצאת במגילת שיר השירים, כיוון שהמגילה כשרה עד שתחסר רוב אותיותיה (שו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף ג). ובחסרה רוב אותיותיה אף שפסולה, אסור לתקנה, משום דקריאת שיר השירים אינה חיוב ממש (שו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ט)..."