פורום אוצר החכמה

בשבת הבאה מוציאים שלשה ספרים
משפטים, ראש חודש, שקלים
במקום שיש ספר אחד
לכאורה יגללו לפנחס ויחזרו שוב לשכי תשא
יש אפשרות אחרת?

למה שתהי' אפשרות אחרת?
וכמנהגם בשמח"ת.

שו"ע קמד סעיף ג
אין גוללין ס"ת בצבור, מפני כבוד הצבור; ואם אין להם אלא ס"ת אחד, והם צריכים לקרות בשני ענינים, גוללין, וידחה כבוד הצבור.

השאלה היא האם יש צד לקרוא קודם כי תשא משום אין מעבירין וטרחא דציבורא
כ"כ ת"ח אחד
בשבת הבאה נכנס בשעה טובה לחודש אדר.
בראש חודש אדר שחל להיות בשבת נוהגים להוציא שלשה ספרים בהם נקרא בפרשת השבוע היא פרשת משפטים הנמצאת בספר שמות ,פרשת ראש חודש המופיעה בפרשת פנחס בספר במדבר ואחר כך בפרשת שקלים המו]יעה בפרשת כי תשא בספר שמות.
סדר זה נקבע בשל הכלל," תדיר ושאינו תדיר,תדיר קודם".כלומר שכיחות הקריאה היא הקובעת את מיקומה של הפרשה בסדר הקריאות,לכן פרשת ראש חודש קודמת לפרשת שקלים ולכן פרשת השבוע קודמת לראש חודש.
בדרך כלל ובשנים כתיקונן אנו מוציאים שלשה ספרי תורה,וזאת כדי להבליט שמדובר בשלש קריאות שונות, ומפטירים בהפטרה של פרשת שקלים שכן המפטיר עלה בפרשה זו ולכן מפטירים מעניני המפטיר.
השנה ,במניני החצירות סביר להניח שיהיה למרבית המתפללים רק ספר אחד וממילא עולות שלש שאלות.
א.האם נכון להקדים את פרשת שקלים לפרשת ראש חודש ? וזאת משני טעמים.האחד כדי למנוע טירחא דציבורא שכן ,גלילת הספר מפרשת "משפטים" לפרשת "פנחס" וחזרה לפרשת "כי תשא" אורכת זמן והוה סוג של טירחא דציבורא היושב בלא מעש.הטעם השני ,כיון שפרשת שקלים ממוקמת בין פרשת משפטים לפרשת פנחס עולה השאלה של איסור "אין מעבירים על המצוות".כלומר ,בדרך לפרשת ראש חודש נעבור דרך פרשת שקלים ולכאורה אסור להעביר על מצות קריאתה.לא מצאנו לכך כמעט תקדימים בספרי הראשונים זולת מקרה אחד בו נראה כי הקדימו קריאת פרשת שקלים לקריאת ראש חודש וכך בפשטות הכריע הרב פרנק זצ"ל.אמנם יש הסבורים כי אין במקרה כזה מקום לשמוש בכלל ש"אין מעבירים על המצוות".אולם בשלוב עם בעיית הטירחא דומה שיש מקום להקל בדבר ולקרוא לפי סדר הפרשות.
ב.במידה והתשובה לשאלה א' היא שמפטירים בקריאה של ראש חודש ,מה נכון להפטיר,האם בהפטרת ראש חודש או בהפטרת שקלים.מרבית הפוסקים כתבו שיש להפטיר בנושא בו סיימו דהיינו הפטרת ראש חודש שחל בשבת וכך הכרעת הנודע ביהודה והמשנה ברורה.יש שכתבו שנכון להפטיר בהפטרת שקלים והבוחר יבחר.
ג.כמה קדישים יש לומר ?
מנהג האשכנזים לומר קדיש אחד אחרי הספר השני וממילא גם כאן יאמרו קדיש אחרי שבעת הקרואים לפני המפטיר.מנהג הספרדים שאומרים שני קדישים ,האחד אחרי הספר השני ואחד אחרי הספר השלישי ואם היו שבעה קרואים בספר הראשון אזי אומרים שלשה קדישים. גם במקרה שלנו בו הכל נקרא בספר אחד יש לומר קדיש בין קריאה לקריאה שכן הקדיש לשיטתם נאמר על הקריאות השונות בלי קשר למספר הספרים
לכן הלכה למעשה.
א.מנינים הסמוכים לבית הכנסת ויכולים להוציא שלשה ספרים יעשו כמנהגם ויוציאו שלשה ספרים.
ב.מנינים שיכולים להשתמש רק בשני ספרים יקראו בפרשת משפטים ,יגללו הספר קצת לפרשת כי תשא ואז יקראו בספר השני את קריאת ראש חודש ויחזרו לקריאת פרשת שקלים בספר הראשון.
ג.מנינים שיש להם רק ספר אחד וקשה עליהם הטירחא במעבר מפרשה לפרשה נכון שיקראו בפרשת שקלים מיד אחרי פרשת משפטים ורק אחר כך יקראו בפרשת ראש חודש.במקרה כזה נכון להפטיר בהפטרת ראש חודש של בשבת.
ד.אמירת הקדיש אינה תלויה במספר הספרים אלא במנהגי העדות.לספרדים אורמים שני קדישים אלא אם עלו שבעה קרואים בספר הראשון שאז אומרים שלשה קדישים והאשכנזים לעולם אומרים רק קדיש אחד בין הקריאה השניה למפטיר.

הכותרת כמובן צ"ל - עם ספר אחד

כמה מ"מ בנושא:
בתשובת הגאונים (הובאה ב'סדור הגאונים והמקובלים' ח"ח ע' שסג) משמע לכאו' שאין משנין הסדר הקבוע בכה"ג. וראה 'מאורות נתן - חנוכה' ע' שסה ואילך (וב'הוספות ומילואים - פורים' ע' א־ב). 'מחשבת עם' (רלב"ג) ע' תרסו הע' 6. קונטרס 'שירת דוד' (בעניני ס"ת) ס"ע קסג.

ויל"פ עוד בזה ע"פ הנדון שבנובי"ת סי' יא. יעו"ש.

יש ארבעה זמנים בהם יכול לצאת שיקראו בשלושה ספרי תורה:
בשמחת תורה לעולם קוראים בג' ספרים, ספר א' - וזאת הברכה, ספר ב' - בראשית, ספר ג' - מפטיר בקרבנות היום.
בראש חודש טבת שחל להיות בשבת, ספר א' - פרשת השבוע, ספר ב' - ראש חודש, ספר ג' - מפטיר בחנוכה.
בראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת, ספר א' - פרשת השבוע, ספר ב' - ראש חודש, ספר ג' - מפטיר בפרשת שקלים.
בראש חודש ניסן שחל להיות בשבת, ספר א' - פרשת השבוע, ספר ב' - ראש חודש, ספר ג'- מפטיר בפרשת החודש.

השאלה היא מה עושים כאשר יש רק ספר תורה אחד בבית הכנסת, וגוללים אותו מקריאה לקריאה, והנה אחר שסיימו את הקריאה הראשונה וגוללים את הספר, מגיעים למקום הקריאה השלישית לפני ההגעה למקום הקריאה השניה, האם כעת יגבר הדין של אין מעבירין על המצוות ונקדים את הקריאה השלישית (בשמחת תורה זה לא משום תדיר ושאינו תדיר אלא משום שיש עניין להתחיל מחדש מיד כשמסיימים, ולכן אולי יהיה בזה גם חילוק בדין), או שמא יגבר הדין של תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ונמשיך בגלילה למקום הקריאה השניה ואחר כך נחזור ונגלול שוב למקום הקריאה השלישית.

מדברי הביאור הלכה בסימן תרפ"ד ד"ה ואם טעה מוכח שיש לקרוא כפי הסדר, ותדיר קודם גובר על אין מעבירין (יש שם דעות שאפילו אם התחיל לקרוא בקריאה האחרונה מפסיק ומתקן, אבל אם לא התחיל ודאי שקורא כסדר).

תשובת ר"ד לאו להתיר שינוי הסדר https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1471854/

מצו"ב מכמה רבנים:
הרב יהונדב דרורי - רב היישוב שילה (בנו של הרב צפניה דרורי מקרית שמונה).
הרב דוד סתיו - רב היישוב שוהם, יושב-ראש ארגון רבני צהר וכו'.
הרב יוסף צבי רימון - מרבני היישוב אלון שבות וכו' - https://hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D ... 7%95%D7%9F

השאלה הזאת של "אין מעבירין על המצוות" בגלילת הס"ת - קיימת גם בר"ח טבת שחל בשבת, שזוהי קביעות הרבה יותר נפוצה מר"ח אדר של שנה פשוטה. והעירוני שכתב השערי אפרים (ח,עה, לגבי ר"ח טבת שחל בשבת): "וכן אם אין להם רק ס"ת אחד יעשו על הסדר הזה", אבל בשערי רחמים שם אות מ"ה הביא שאכן יש בזה מחלוקת האם לחוש ל"אין מעבירין על המצוות"!

עזריאל ברגר כתב:מצו"ב מכמה רבנים:
הרב יהונדב דרורי - רב היישוב שילה.
הרב דוד סתיו.
הרב יוסף צבי רימון - מרבני היישוב אלון שבות.

נורא מעניין!

לגבי מה שדיברו על שינוי סדר הקריאה, אני רק מניח מראה מקומות,
מצד אין מעבירין, לא אומרים כן על זמן קצר, כמו שכתבו החכם צבי סי' קו ובשו"ת דברי מלכיאל ח"א סי' יב ועו' וכן ברבים לא אמרו כן. והביא בזה בשלחן המערכת מע' א' אות קנב.
וכן אין אומרים כן כנגד תדיר ושאינו תדיר, ולפ"ד הרמ"א בסי' תרפד תדיר מעכב, ולמרות שאין נוקטים כן כמבואר בזבחים צא. לגבי קרבנות, וכתבו בזה במאור ישראל ח"א עמ' רצ, ובשלחן המערכת שם קנג)
וגם משום לקיים את המצוה יותר בהידור עם הפטרה שלה, שהרי אם יסיימו בשל ר"ח יש להפטיר בזה.
ואם בכל זאת ישנו ויקדימו של שקלים, לפי משמעות דברי המשנה ברורה, יצטרכו להפטיר את שתי ההפטרות, כך שעניין הטירחא שלכאו' חסכו, תלקח ממקום אחר.

עזריאל ברגר כתב:מצו"ב מכמה רבנים:
הרב יהונדב דרורי - רב היישוב שילה (בנו של הרב צפניה דרורי מקרית שמונה).
הרב דוד סתיו - רב היישוב שוהם, יושב-ראש ארגון רבני צהר וכו'.
הרב יוסף צבי רימון - מרבני היישוב אלון שבות וכו' - https://hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D ... 7%95%D7%9F

הרב דרורי כותב שהספרדים אומרים קדיש אחרי כל קריאה, ואין זה נכון, על קריאת פרשת שבוע, לא אומרים קדיש, כי זה רק ששה עולים.

כמעיין המתגבר כתב:הרב דרורי כותב שהספרדים אומרים קדיש אחרי כל קריאה, ואין זה נכון, על קריאת פרשת שבוע, לא אומרים קדיש, כי זה רק ששה עולים.

זה תלוי.
אם העלו שבעה בפרשת השבוע, אומרים קדיש, ואם העלו רק ששה, לא אומרים.

הערה צדדית, זבשבת האחרונה שמעתי מת"ח מופלג בשם הספה"ק שבשבת בה מוציאים ג' ספרי תורה יש השפעה מיוחדת בעולן (מישהו יודע מה המקור לזה?).
ונסתפקו האם הענין הזה בהוצאת ג' ס"ת דייקא, או שגם במקום שיש רק ס"ת א' וגוללים אותו, שייך את הענין הנ"ל, שהעיקר זה הג' קריאות.

אשרי יושבי ביתך כתב:הערה צדדית, זבשבת האחרונה שמעתי מת"ח מופלג בשם הספה"ק שבשבת בה מוציאים ג' ספרי תורה יש השפעה מיוחדת בעולן (מישהו יודע מה המקור לזה?).
ונסתפקו האם הענין הזה בהוצאת ג' ס"ת דייקא, או שגם במקום שיש רק ס"ת א' וגוללים אותו, שייך את הענין הנ"ל, שהעיקר זה הג' קריאות.

מנהג כמה מעדות הספרדים לומר כמה פסוקים מיוחדים בהוצאת 3 ספרי תורה.

בעל קורא כתב:

כמעיין המתגבר כתב:הרב דרורי כותב שהספרדים אומרים קדיש אחרי כל קריאה, ואין זה נכון, על קריאת פרשת שבוע, לא אומרים קדיש, כי זה רק ששה עולים.

זה תלוי.
אם העלו שבעה בפרשת השבוע, אומרים קדיש, ואם העלו רק ששה, לא אומרים.

אני יודע שזה תלוי בזה, רק אותו חכם כנראה לא ידע.

תשובת הגר"א וייס

שמעתי מהפורים רב בקהלתינו הוראה נחוצה:
לאלו הנוהגין לאכול שלשה קוגלען בשבת שמוציאין ג' ספרי תורה, ידקדקו להוציא ג' ספרי תורות ממש
שאם לא יסתפקו רק בגלילת ספר תורה אחד לשלשה קריאות, אזי גם הקוגלען יאכלו בזה האופן, לאכול ג' חתיכות מקוגל אחד....

אשרי יושבי ביתך כתב:הערה צדדית, זבשבת האחרונה שמעתי מת"ח מופלג בשם הספה"ק שבשבת בה מוציאים ג' ספרי תורה יש השפעה מיוחדת בעולן (מישהו יודע מה המקור לזה?).
ונסתפקו האם הענין הזה בהוצאת ג' ס"ת דייקא, או שגם במקום שיש רק ס"ת א' וגוללים אותו, שייך את הענין הנ"ל, שהעיקר זה הג' קריאות.

להוסיף, דאיתא בספה"ק (כמדומה דלבית איזביצא) דשבת בא היא בהארת פסח ובשלח בהארת שביעי של פסח (וכמאמר הרה"ק ר"א מבעלז שעדיף לבוא אליו בבא ולא בבשלח כי "מצוה בו יותר מבשלוחו"), וביתרו יש הארת שבועות, ובמשפטים הארת ר"ה. והביאור הוא מצד עניין הדין והמשפט, ומצורף לזה עניין שקלים שרומז על שיקול הדין ומשקל המאזניים, וחשבתי לרמוז עוד שהשנה היה בחינת "שלשה ספרים נפתחים".

אראל כתב:שמעתי מהפורים רב בקהלתינו הוראה נחוצה:
לאלו הנוהגין לאכול שלשה קוגלען בשבת שמוציאין ג' ספרי תורה, ידקדקו להוציא ג' ספרי תורות ממש
שאם לא יסתפקו רק בגלילת ספר תורה אחד לשלשה קריאות, אזי גם הקוגלען יאכלו בזה האופן, לאכול ג' חתיכות מקוגל אחד....

שמעתי מחכ"א על שאלת פותח האשכול שאמר: "כשאין כסף, מגלגלים"...

כמעיין המתגבר כתב:

בעל קורא כתב:

כמעיין המתגבר כתב:הרב דרורי כותב שהספרדים אומרים קדיש אחרי כל קריאה, ואין זה נכון, על קריאת פרשת שבוע, לא אומרים קדיש, כי זה רק ששה עולים.

זה תלוי.
אם העלו שבעה בפרשת השבוע, אומרים קדיש, ואם העלו רק ששה, לא אומרים.

אני יודע שזה תלוי בזה, רק אותו חכם כנראה לא ידע.

הפניתי אותו לאשכול הזה, והודה ולא בוש ואמר "צדקו".

אור עולם כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:הערה צדדית, זבשבת האחרונה שמעתי מת"ח מופלג בשם הספה"ק שבשבת בה מוציאים ג' ספרי תורה יש השפעה מיוחדת בעולן (מישהו יודע מה המקור לזה?).
ונסתפקו האם הענין הזה בהוצאת ג' ס"ת דייקא, או שגם במקום שיש רק ס"ת א' וגוללים אותו, שייך את הענין הנ"ל, שהעיקר זה הג' קריאות.

להוסיף, דאיתא בספה"ק (כמדומה דלבית איזביצא) דשבת בא היא בהארת פסח ובשלח בהארת שביעי של פסח (וכמאמר הרה"ק ר"א מבעלז שעדיף לבוא אליו בבא ולא בבשלח כי "מצוה בו יותר מבשלוחו"), וביתרו יש הארת שבועות, ובמשפטים הארת ר"ה. והביאור הוא מצד עניין הדין והמשפט, ומצורף לזה עניין שקלים שרומז על שיקול הדין ומשקל המאזניים, וחשבתי לרמוז עוד שהשנה היה בחינת "שלשה ספרים נפתחים".

א' החברים בפורום הראני אשכול זה-
viewtopic.php?f=72&t=26700#p272442