פורום אוצר החכמה

האם יש מקור למנהג העולם לתפילה על קברו דווקא בער"ש אחר חצות?

לכאורה זהו המקור:...
viewtopic.php?f=17&t=5449#p45157

אני שמעתי שזה צירוף של שני עניינים.
א. קבר ר' לייבל בעל יסורים (מתלמידי הרב בעל התניא), הוא מקום מסוגל (אומרים שהאמרי אמת מגור בנסיעתו מפולין לארץ, ביקש להגיע לשם ומאז יצא טבעו של המקום)
ב. יש ענין (אינני יודע מקורו) לומר כל תהלים בעש"ק אחר חצות.
בדורנו התר אחר סגולות, מחברים את שניהם יחד, ויוצאת סגולה חזקה ונוראה...
אין לי אחריות על הנ"ל.

שמעתי מיהודי קשיש שעשרות בשנים מתעסק במקומות אלו, שלפני שנים רבות, היה היה יהודי חביב, שפתח מלון למרגלות בית הקברות העתיק דצפת, אך למרבה הצער, לא היו לו אורחים רבים, וההוצאות גוברות, וכסף אין, הגה היהודי רעיון עצום, הוא התחיל להפיץ את הסגולה הידועה שצריך לסיים את כל ספר התהילים אחר חצות בקבר ר' לייב, ובימים ההם מי ששהה כדי אמירת תהלים אחר חצות בער"ש, לא היתה לו כבר שהות לחזור לביתו עד שבת [עכ"פ לגרים שלא בצפת], וממילא הברירה היחידה תהיה להתארח במלונו, וכך הוה, ועד היום..... נמצא, דסגולה זאת אינה אלא סגולה לפרנסה ודוקא לאותו יהודי שכבר לא ידוע היכן הוא.
כמו"כ יצויין, כי ככל הנראה יהודי זה הלחין סגולה זאת לבדו, ללא משרדי פרסום כשרוניים של חברות הצדקה למיניהם... פעם היו כשריינעס...

כמה שנים יש מפטירת ר' לייב?

174 שנה (נפטר בתקצ"ז).

עוד פלא בסגולה זו, הרי לא הולכים על קברים בערב שבת אחר חצות.

זרח כתב:עוד פלא בסגולה זו, הרי לא הולכים על קברים בערב שבת אחר חצות.

נו...זו כל הפואנטה...

אצלנו בישיבה אמרו שהסגולה היא ללכת בערב שבת שחל בו ערב ראש חודש. וזה מה שיוצא השנה בערב ראש חודש אלול.

ולדעתי סגולה זו מאוד מועילה לכמה מן הרוצים להנשא, ברור שיותר מאשר לקשור שקית בעמוקה. ולמה? יש כאלה שמאז שנכנסו לשידוכים לא קראו פרק תהלים אחד, וכאן הם קוראים את כל התהלים, ואין ספק שזה מקרב להם את השידוך.

נאשער כתב:האם יש מקור למנהג העולם לתפילה על קברו דווקא בער"ש אחר חצות?

המקור הקדום ביותר הוא בספר שערי ירושלים שמחברו חי בדור שאחרי החסיד ר' לייב זצ"ל הנ"ל. ואלו דבריו שם בשער ישוב הארץ:
"...תחילת התיישבות היה הרב החסיד המפורסם מו"ה ליב ז"ל מאנשי חב"ד ונקרא ר' ליבלי מחברון וגם ר' ליב בעל יסורין האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלקים מרבים ובסוף ימיו נסע לעה"ק צפת"ו ונפטר שמה זקן ושבע ימים וצוה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו וכן עושים עד היום"...
הנה כי כן לא מוזכר כאן דבר וחצי דבר לא על תהלים ולא על ערב שבת ולא על ערב ראש חודש.

קברים להתפלל בהם בכל עת לא חסרים כלל וכלל, כל עניין של סגולה הוא ביחודיות, ואם לא יקבעו זמן מסויים לא יחשב לסגולה.

עשוי לנחת כתב:שמעתי מיהודי קשיש שעשרות בשנים מתעסק במקומות אלו, שלפני שנים רבות, היה היה יהודי חביב, שפתח מלון למרגלות בית הקברות העתיק דצפת, אך למרבה הצער, לא היו לו אורחים רבים, וההוצאות גוברות, וכסף אין, הגה היהודי רעיון עצום, הוא התחיל להפיץ את הסגולה הידועה שצריך לסיים את כל ספר התהילים אחר חצות בקבר ר' לייב, ובימים ההם מי ששהה כדי אמירת תהלים אחר חצות בער"ש, לא היתה לו כבר שהות לחזור לביתו עד שבת [עכ"פ לגרים שלא בצפת], וממילא הברירה היחידה תהיה להתארח במלונו, וכך הוה, ועד היום..... נמצא, דסגולה זאת אינה אלא סגולה לפרנסה ודוקא לאותו יהודי שכבר לא ידוע היכן הוא.
כמו"כ יצויין, כי ככל הנראה יהודי זה הלחין סגולה זאת לבדו, ללא משרדי פרסום כשרוניים של חברות הצדקה למיניהם... פעם היו כשריינעס...

ואני שמעתי מקשיש אחר, שהמקור ליומא דהלולא של רבי מאיר בעל הנס בטבריא ביום י"ד אייר, קשור גם כן לחשבון מן הסוג הזה. וברוך היודע האמת.

בקובץ אוריתא -הרב לוין -נתניה-חלק י"ג
עמוד קנ"ו הביא מהשדי חמד [אסיפת דינים -א"י- סימן ו' ז']
שכל שנה בתאריך זה היו מגיעים מקצוי ארץ לחג המצות וחג השבועות לארץ ישראל
להשטח על קברי צדיקים, ובי"ד אייר היו מגיעים לטברי' עד שקבעו ליום זה

נראה לי שהדבר נדוש כבר באיזשהו אשכול אחר,[ כי אני זוכר שהגבתי ע"ז ופה איני מוצא את תגובתי] בכל מקרה כל דברי החכמים פה נכונים ואוסיף שכתוב בצורה ברורה בסה"ק, שאחרי חצות היום של יום שישי, כל הנשמות עולות ואינם נמצאות כלל בבית העלמין, כך ש'סגולה' זו מעיקרא בטעות.

למה נקרא שמו בעל היסורים מוזכר באיזה מקום?

צביב כתב:בקובץ אוריתא -הרב לוין -נתניה-חלק י"ג
עמוד קנ"ו הביא מהשדי חמד [אסיפת דינים -א"י- סימן ו' ז']
שכל שנה בתאריך זה היו מגיעים מקצוי ארץ לחג המצות וחג השבועות לארץ ישראל
להשטח על קברי צדיקים, ובי"ד אייר היו מגיעים לטברי' עד שקבעו ליום זה

ולמה היו מגיעים לטבריה ביום זה? כי הם היו בדרך למירון.

אוהב אוצר כתב:נראה לי שהדבר נדוש כבר באיזשהו אשכול אחר,[ כי אני זוכר שהגבתי ע"ז ופה איני מוצא את תגובתי] בכל מקרה כל דברי החכמים פה נכונים ואוסיף שכתוב בצורה ברורה בסה"ק, שאחרי חצות היום של יום שישי, כל הנשמות עולות ואינם נמצאות כלל בבית העלמין, כך ש'סגולה' זו מעיקרא בטעות.

כבר אמרו שהמתפלל על הקברות אל ישים מגמתו אל המתים, אלא יתפלל להקב"ה שבזכות הצדיק השוכן במקום זה יושיעו מצרתו.

אולי כתב:למה נקרא שמו בעל היסורים מוזכר באיזה מקום?

מסתמא שהיה בעל יסורים.

זרח כתב:עוד פלא בסגולה זו, הרי לא הולכים על קברים בערב שבת אחר חצות.

וזאת מנין?

מורה צדק כתב:

אוהב אוצר כתב:נראה לי שהדבר נדוש כבר באיזשהו אשכול אחר,[ כי אני זוכר שהגבתי ע"ז ופה איני מוצא את תגובתי] בכל מקרה כל דברי החכמים פה נכונים ואוסיף שכתוב בצורה ברורה בסה"ק, שאחרי חצות היום של יום שישי, כל הנשמות עולות ואינם נמצאות כלל בבית העלמין, כך ש'סגולה' זו מעיקרא בטעות.

כבר אמרו שהמתפלל על הקברות אל ישים מגמתו אל המתים, אלא יתפלל להקב"ה שבזכות הצדיק השוכן במקום זה יושיעו מצרתו.

גם בנידון זו יש אריכות בפוסקים

מורה צדק כתב:

צביב כתב:בקובץ אוריתא -הרב לוין -נתניה-חלק י"ג
עמוד קנ"ו הביא מהשדי חמד [אסיפת דינים -א"י- סימן ו' ז']
שכל שנה בתאריך זה היו מגיעים מקצוי ארץ לחג המצות וחג השבועות לארץ ישראל
להשטח על קברי צדיקים, ובי"ד אייר היו מגיעים לטברי' עד שקבעו ליום זה

ולמה היו מגיעים לטבריה ביום זה? כי הם היו בדרך למירון.

אפשר להסתכל ישר בשדי חמד יש מערכה נפלאה על כל הנושא ולסיכום אז חנכו את המקום במעמד רבים שהתקבצו מכל הגליל בדרך מירונה.

עוקר הרים כתב:

נאשער כתב:האם יש מקור למנהג העולם לתפילה על קברו דווקא בער"ש אחר חצות?

המקור הקדום ביותר הוא בספר שערי ירושלים שמחברו חי בדור שאחרי החסיד ר' לייב זצ"ל הנ"ל. ואלו דבריו שם בשער ישוב הארץ:
"...תחילת התיישבות היה הרב החסיד המפורסם מו"ה ליב ז"ל מאנשי חב"ד ונקרא ר' ליבלי מחברון וגם ר' ליב בעל יסורין האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלקים מרבים ובסוף ימיו נסע לעה"ק צפת"ו ונפטר שמה זקן ושבע ימים וצוה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו וכן עושים עד היום"...
הנה כי כן לא מוזכר כאן דבר וחצי דבר לא על תהלים ולא על ערב שבת ולא על ערב ראש חודש.

בלוח דבר בעיתו הוסיף שיש גירסא שאמר ובפרט בער"ש.
ולעצם נשוא האשכול האם יש עליו פרטים נוספים, נראה שלא כולם מסכימים על פרטי קורות חייו.

ולסיכום: תקנו ר' לייב בעל היסורים אטו סגולת יא"צ ר' מאיר בעל הנס, ויא"צ רמבעה"נ תקנו אטו יארצייט דרשב"י, ויארצייט דרשב"י תקנו אטו ט"ס בכתבי מהרח"ו, וכו' וכו'. שמעתי שנתגלה בסמוך לצימרים בצפון 'רבי מאיר בעל הבנייס' ויש בזה סגולה נפלאה לפרנסה (של בעלי הצימרים) ועוד חזון למועד. התנא רבי מאיר, אגב, קבור בטורקיה. גם זו סגולה לפרנסה וגם בזה עוד מועד לחזון.

מחקר מקיף על זהותו של ר' לייב בעל היסורים - בקובץ 'הערות וביאורים אהלי תורה' גליון תקיז, לקראת סוף הקובץ (יצא לאור לש"פ לך תש"נ).

נקודת הדברים היא, שככל הנראה היה מגדולי חסידיו של בעל התניא, המוזכר בהערצה רבה בספר 'בית רבי'. עיין שם.

שיף כתב:

עוקר הרים כתב:

נאשער כתב:האם יש מקור למנהג העולם לתפילה על קברו דווקא בער"ש אחר חצות?

המקור הקדום ביותר הוא בספר שערי ירושלים שמחברו חי בדור שאחרי החסיד ר' לייב זצ"ל הנ"ל. ואלו דבריו שם בשער ישוב הארץ:
"...תחילת התיישבות היה הרב החסיד המפורסם מו"ה ליב ז"ל מאנשי חב"ד ונקרא ר' ליבלי מחברון וגם ר' ליב בעל יסורין האיש הזה היה גדול בתורה וירא אלקים מרבים ובסוף ימיו נסע לעה"ק צפת"ו ונפטר שמה זקן ושבע ימים וצוה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו וכן עושים עד היום"...
הנה כי כן לא מוזכר כאן דבר וחצי דבר לא על תהלים ולא על ערב שבת ולא על ערב ראש חודש.

בלוח דבר בעיתו הוסיף שיש גירסא שאמר ובפרט בער"ש.
ולעצם נשוא האשכול האם יש עליו פרטים נוספים, נראה שלא כולם מסכימים על פרטי קורות חייו.

היה כתוב בעיתונים של אתמול יום שישי כ"ט אדר, שהוא ער"ח שחל בער"ש, על מעמד תפילות מטעם קופות הצדקה אחר חצות היום בציון רבי לייב בעל יסורים בצפת, והעתיקו מש"כ עליו בספר שערי ירושלים הנ"ל: "וצוה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו", והוסיפו שם: "וכבר גילה האר"י הקדוש זיע"א שעיקר הסגולה היא בעת רצון כשחל ערב ראש חודש בערב שבת".
וכאן הבן שואל איך יתכן שהאר"י הקדוש דיבר על רבי לייב בעל יסורים שהיה כמה מאות שנים אחריו?
האם המידע המשובש הזה הגיע מקופות הצדקה?
האם ידוע מאיפה העתיקו את זה?
והאם אין אפשרות לבדוק את אמיתות הדברים לפני הפירסום לציבור?

[וכבר דובר על שיבושים מעין אלו במקום אחר
viewtopic.php?f=7&t=39106&p=440498#p440498 עיי"ש]

אין לקופות שום ענין לברר את מקור הסגולה ובפרט אם עי"ז ירד ערך הסגולה בעיני התורמים
אם השמועה אומרת שזה סגולה עתיקה עדיף שישאר כך וידי העניים ירויחו

זרח כתב:עוד פלא בסגולה זו, הרי לא הולכים על קברים בערב שבת אחר חצות.

אינו מדויק (א"א אשכבה וצדוק הדין, אך לא נתפרש איסור לילך על הקברות בערש"ק אחר חצות).

מורה צדק כתב:

אולי כתב:למה נקרא שמו בעל היסורים מוזכר באיזה מקום?

מסתמא שהיה בעל יסורים.

מסורת אחת מספרת כי את הייסורים קיבל על עצמו בשל שדיבר סרה ברבי נחמן מברסלב.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

מורה צדק כתב:

אולי כתב:למה נקרא שמו בעל היסורים מוזכר באיזה מקום?

מסתמא שהיה בעל יסורים.

מסורת אחת מספרת כי את הייסורים קיבל על עצמו בשל שדיבר סרה ברבי נחמן מברסלב.

מקור?

כחסיד ברסלב לא שמעתי על כך מעולם

קובץ הערות וביאורים תקי"ב- תקכ"א עמ' 28

המקור[יש לציין כי זו מסורת בלבד]

מעניין.

כנראה שמסורה זו נעלמה מהרב אלי' יוחנן גורארי, במאמרו על תולדות הרה"ק רבי לייב בעל היסורים בהיכל הבעש"ט לו, עמ' קלב

מסורת אחרת מספרת שנקרא כך בגלל רדיפות המתנגדים שהיו לו.

זאינץ כתב:מסורת אחרת מספרת שנקרא כך בגלל רדיפות המתנגדים שהיו לו.

גם זאת נעלם מהנ"ל

האם ידוע מה היו ייסוריו עד שבגינם הוכתר בתואר "בעל הייסורים"?

דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מה היו ייסוריו עד שבגינם הוכתר בתואר "בעל הייסורים"?

ראה בהודעות האחרונות שנשלחו זה עתה.

זאינץ כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מה היו ייסוריו עד שבגינם הוכתר בתואר "בעל הייסורים"?

ראה בהודעות האחרונות שנשלחו זה עתה.

לא נתבאר לי מהם מה היו הייסורין. מה עשו לו בדיוק יותר משעשו לאחרים שלא זכו לתואר זה?

דרופתקי דאורייתא כתב:

זאינץ כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:האם ידוע מה היו ייסוריו עד שבגינם הוכתר בתואר "בעל הייסורים"?

ראה בהודעות האחרונות שנשלחו זה עתה.

לא נתבאר לי מהם מה היו הייסורין. מה עשו לו בדיוק יותר משעשו לאחרים שלא זכו לתואר זה?

לפי המסורת שדיבר על רבי נחמן אז מובן ייסורים גופניים כפשוטו ,לפי המסורת השנייה לא יודע.

מציאה מצאתי שכמדומה שעדיין לא עמדו עליה.

בקונטרס קול מהיכל תוכחת מגולה שנדפס ע"י ניסן ב"ק על דבר המחלוקת דצאנז סדיגורה
נמצא בין שמות החתומים על החרם
אברהם יהושיע העשיל בהרב יהודה ליב בעל יסורין זללה"ה

והנה במאמרים שהוזכרו למעלה עלתה השערת הרש"ב לוין שר' לייב בעל היסורים הוא ר' לייב בן ר' אברהם יהושע העשיל
החתום על אחד מכתבי השדרו"ת משנת תקפ"ז.

וניתן לומר כעת שהדבר מוכח קרוב לודאי
וכמובן שעדיין יתכן שהוא הוא ר' לייב מטערקיש מוהילוב

עוד חידוש יש כאן שנמצא הפתח לחפש אחר צאצאיו של ר' לייב.

ולסיום נולדה תעלומה חדשה, מה גרם לחסיד חב"ד להצטרף לחרם חריף כל כך נגד הדברי חיים מצאנז ?
האם בנו של ר' לייב עזב את חב"ד ונהיה חסיד סדיגורה ?