פורום אוצר החכמה

התקשיתי בדין סמיכה כישיבה, אם הוא רק להחמיר או גם להקל, היינו כשיש דין ישיבה, כגון בנפילת אפים, או בברכת המזון ועל המחיה, מי אמרינן כיון דסומך הוי כישיבה ובהכי סגי, או דלא אמרינן הכי אלא להחמיר שמבקום שצריך עמידה מיקרי ישיבה.

אינו לא כעמידה ולא כישיבה.

מי אמר לך את זה?
סמיכה כישיבה הכוונה כישיבה לכאורה.

עיין בביהגר"א בחו"מ ( בהלכות דיינים) שביאר כמו שכתב גם זה הבל שאינו כשניהם, והיינו שבמקום שיש דין בעמידה לא מיחשב כעמידה אבל אם הוא דין לא לישב לא מיחשב כישיבה.

אוצר החכמה כתב:עיין בביהגר"א בחו"מ ( בהלכות דיינים) שביאר כמו שכתב גם זה הבל שאינו כשניהם, והיינו שבמקום שיש דין בעמידה לא מיחשב כעמידה אבל אם הוא דין לא לישב לא מיחשב כישיבה.

זה מוסכם ואין חולק?

עשוי לנחת כתב:מי אמר לך את זה?
סמיכה כישיבה הכוונה כישיבה לכאורה.
הגם זה הבל??

חבל להשתלח סתם.

אמר לו את זה הגר"א בביאורו לחו"מ י"ז סק"ו, אמנם יש חולקים, אבל זו שיטת הגר"א.

גם אני הסתפקתי בזה לפני הרבה שנים ורציתי להביא ראייה מהדין שאסור לשבת(כך משמע מהגמ', ולא שחייב לעמוד) ד"א ליד המתפלל וכתב המ"ב וכן לא ישען משמע שדינו כישיבה.
ודלא כהגר"א שהביא פה viewtopic.php?f=17&t=5526&p=46069#p46060.

יאיר. כתב:ורציתי להביא ראייה מהדין שאסור לשבת(כך משמע מהגמ', ולא שחייב לעמוד)

ראיה יפה מאוד. וצ"ע בדעת הגר"א.

איסתרא בלגינא כתב:אמר לו את זה הגר"א בביאורו לחו"מ י"ז סק"ו, אמנם יש חולקים, אבל זו שיטת הגר"א

מי החולקים?
שו"ר באשי ישראל פרק כה הערה לה הביא בשם לקט הקמח החדש שאם אין לו מקום לשבת בתחנון, מוטב שיסמוך עצמו בדבר שאם ינטל יפול, דהא מצינו לגבי כמה דינים דנחשב כמו ישיבה. [ודלא כהגר"א]

כל הדין לשבת בתחנון שנוי במחלוקת, שהרי הריב"ש כתב שאין שום דין לשבת בתחנון, ואולי החולקים יסברו שעיקר העניין לא לעמוד, כך שקשה להוכיח הרבה מעניין זה.

ראיה יפה מאוד. וצ"ע בדעת הגר"א.

למה צ"ע וכי הגר"א מחוייב למשנה ברורה? זו רק ראייה שהמ"ב החמיר שלא כדעת הגר"א.

אוצר החכמה כתב:ואולי החולקים יסברו שעיקר העניין לא לעמוד

נראה לך הגיוני?? מהיכ"ת?

אוצר החכמה כתב:זו רק ראייה שהמ"ב החמיר שלא כדעת הגר"א.

אז אולי המ"ב לא מסכים כלל לגר"א וס"ל שלהשען נקרא ישיבה גם להקל במקום שצריך ישיבה?

וכן יעויין מ"א או"ח קמ"א ס"ק ב' ובמחציה"ש שם "דלרמ"א סמיכה אינה לא ישיבה גמורה ולא עמידה גמורה". [ותלוי מדוע צריך ישיבה ובכ"מ משתנה הדין וכפי שכבר העיר הר' אוה"ח]

ובאמת שיש להוכיח קצת מדברי המ"ב דסמיכה אינה נחשב ממש לישיבה.
דהנה כתב המ"ב סימן צ"ד ס"ק כ"ד וחולה שברי לו שיוכל לכוון בעמידה על ידי סמיכה יעשה כן ואם לאו יתפלל מיושב.
והנה הדבר ברור שכוונת המ"ב באופן שאם ינטל העמוד לא יוכל לעמוד שאם לא כן אין כל טעם לדברי המ"ב שהרי גם בריא יש מתירים לכתחילה לעשות כן וכפי שכתב המ"ב שם בס"ק כ"ב וקשיא מאי שנא סמיכה מאי שנא ישיבה ומדוע שהחולה לא יישב.
ובהכרח שסבר המ"ב דסמיכה אינה נחשב כישיבה ולכן לכתחילה עדיף סמיכה על פני ישיבה.

עשוי לנחת כתב:מי החולקים?
שו"ר באשי ישראל פרק כה הערה לה הביא בשם לקט הקמח החדש שאם אין לו מקום לשבת בתחנון, מוטב שיסמוך עצמו בדבר שאם ינטל יפול, דהא מצינו לגבי כמה דינים דנחשב כמו ישיבה. [ודלא כהגר"א]

ראיתי שמציינים להסמ"ע דס"ל דהוי כישיבה ולש"ך בשם הב"ח דס"ל דהוי גם כישיבה וגם כעמידה.