פורום אוצר החכמה

נפסק להלכה דפטר חמור נוהג בין בארץ בין בחו"ל, האם ידוע על קיום מצוה זו במשך הדורות - בעיקר בחו"ל - ואם לא, למה?
ועי' בס' דרך פיקודיך לבעל בני יששכר שכתב (מ"ע כב) ותמיהני על מה שהעולם מקילין במצוה הזאת [פט"ח] בחו"ל יהא רעוא שתבא לידי המצוה הזאת ואקיימנה.
ושם במצוה כג כתב דשמא הוא מחמת שאין לנו כהנים מוחזקין וא"כ לא נפדה הפטר חמור ועדיין אסור בהנאה והקשה דא"כ הוה לן למיעבד עריפה וכתב שיבואו להוציא לעז על הכהנים ולכך הנהיגו שימכרו הפט"ח לנכרי להפקיעו מקדושת בכורה. עכת"ד.
והנה במ"ש שכיון שאין לנו כהנים מוחזקין נמצא שלא חל הפדיון והפט"ח אסור בהנאה פלא הוא דע"י הפדיון על השה פקע איסורי' כמבואר בגמ' ריש בכורות בכ"ד.
והאם באמת ידוע שהנהיגו למכור פט"ח לנכרי (קודם שיולד).

במע"ר אות ק"ב: "ראיתי שקנה בכור היינו בהמה כשהיא מבכרת ונתן בעצמו הבכור לכהן וברך שהחיינו."
ולכאורה מוזר לומר שעשה זאת הגר"א בבהמה טהורה, אלא נראה שהיה זה בפטר חמור, ומה שנכתב "ונתן בעצמו הבכור לכהן" לאו דווקא, אלא נתן לו את פדיון הבכור.

עץ הזית כתב:ולכאורה מוזר לומר שעשה זאת הגר"א בבהמה טהורה,

למה מוזר לומר כן. בודאי כן הוא הפשטות וכמו שידוע מספרי הפוסקים שדנו הרבה בשאלות בענין בכור בהמה טהורה (עי' למשל בשו"ת חת"ס)

הארי החי כתב:

עץ הזית כתב:ולכאורה מוזר לומר שעשה זאת הגר"א בבהמה טהורה,

למה מוזר לומר כן. בודאי כן הוא הפשטות וכמו שידוע מספרי הפוסקים שדנו הרבה בשאלות בענין בכור בהמה טהורה (עי' למשל בשו"ת חת"ס)

מה חטא הכהן שהזקיקו הגר"א לגדל בכור בהמה טהורה? (אסור לעשות שום דבר שיגרום לו לקבל מום, וכל זמן שאין בו מום אין מה לעשות בו.)
בדיעבד כשנולד בכור בהמה טהורה יש הלכות איך להתנהג, אבל לדאוג מראש שהוא ייוולד הפוסקים לא ראו כדבר טוב (זה לא ש"הקלו" שמותר למכרו לגוי קודם לידתו, אלא כפי שהביא הדרכ"מ מהתרוה"ד "דמצוה למכרו כדי שלא ליתי בידו לידי תקלה, וכיון דפשע ולא מכרו קנסינן ליה").

קיבלתי צילום כתב יד של ספר מעשה רב, שבו כתוב להדיא שזה היה בבהמה טהורה, אלא שהגר"א נתן את הבכור לכהן רק אחר שנפל בו מום.
וזו הלשון בכתב היד: "וראיתי שקנה עז מבכרת ואח"ז כשהולידה בכור ונעשה בעל מום נתן הבכור לכהן ובירך שהחיינו" עכ"ל.
ולפי זה לא קשה מה ששאלתי "מה חטא הכהן", אבל עדיין תמוה קצת כי לכאורה כדרך שאין מקדישים בזמן הזה מחשש מכשול כך אין להביא ללידת בכור מהאיי טעמא, וצ"ע.

עץ הזית כתב:אבל עדיין תמוה קצת כי לכאורה כדרך שאין מקדישים בזמן הזה מחשש מכשול כך אין להביא ללידת בכור מהאיי טעמא, וצ"ע.

אדרבה המבואר מכאן שדעת הגר"א הוא דמאי דגזור גזור ומאי דלא גזור לא...... ועדיף ליה לקיים מצוה דאורייתא מלחשוש להנ"ל

הארי החי כתב:

עץ הזית כתב:אבל עדיין תמוה קצת כי לכאורה כדרך שאין מקדישים בזמן הזה מחשש מכשול כך אין להביא ללידת בכור מהאיי טעמא, וצ"ע.

אדרבה המבואר מכאן שדעת הגר"א הוא דמאי דגזור גזור ומאי דלא גזור לא...... ועדיף ליה לקיים מצוה דאורייתא מלחשוש להנ"ל

ועכ"פ קשה מדוע (לכאורה, ע"פ משמעות כתב היד שציטטתי) לא הטיל בו הגר"א מום קודם שיצא לאויר העולם שזה מותר בזמן הזה כמבואר בסימן שי"ג, ולכאורה הכי עדיף טפי כדי שלא יהא חשש מכשול.

עץ הזית כתב:קשה מדוע (לכאורה, ע"פ משמעות כתב היד שציטטתי) לא הטיל בו הגר"א מום קודם שיצא לאויר העולם שזה מותר בזמן הזה כמבואר בסימן שי"ג, ולכאורה הכי עדיף טפי כדי שלא יהא חשש מכשול.

האם זה כל כך פשוט מבחינה מעשית?!