שאלה: האם מצינו שתנא אומר דבר א' ויש לו בזה ב' כוונות גם יחד?
דלכאורה כן מצינו בדברי חכמים במשנה שבועות כז. לגבי שבועה לקיים דפטור שלא עשה בה לאו כהן [שאם נשבע לבטל יהי' פטור], דבפשוטו ר"ל דלקיים ליתא בלבטל.
ואילו בתוס' הרא"ש מפורש ממש, דליתא בלאו והן ר"ל לקיים כלפי מצות עשה ליתא בלקיים כלפי מצות ל"ת, כגון נבלה דבנבלה אתה מודה משום אין איסור חל על איסור.
והוא פלא, ולכאורה צ"ל דהתנא נתכוין לשני הדברים גם יחד [אליבא דהרא"ש], ובמשנה שבירושלמי ליתא לסוף המשנה [שאם נשבע לבטל ולא ביטל פטור]
והשאלה אם מצינו דבר כעין זה במקום אחר?
אשמח לכל מקור בנושא.