פורום אוצר החכמה

שלום וברכה. אין בנכתב ובתגובות כדי לפסוק הלכה אלא לדון בעלמא, ואולי נמצא ראיה מוכרחת לאחד מהצדדים, ואם לאו לאו.
ראובן קיבל עבודה משמעון במייל בכששה-שבעה חלקים, כשכל חלק צריך להשיב כשמסיים. שמעון אף ציין שצריך את הקבצים כמה שיותר מהר, ומדי פעם זירז את ראובן. העבודה התנהלה לאט מהצפוי, ואת החלק הרביעי ראובן שלח וכתב במייל "עוד אחד בדרך" על מנת להרגיע את שמעון. לאחר ג' ימים שמעון שלח מייל לראובן האם העבודה מתקדמת, ולא נענה. שבוע לאחר המייל האחרון של שמעון ראובן שלח את החלק החמישי, ואז שמעון אמר לו שלא יעבוד על החלקים הבאים. כשבאו חשבון, שמעון טוען שהחלק החמישי הגיע כבר מאוחר מדי ולא היתה לו בו תועלת. ראובן טוען ששמעון לא אמר לו להפסיק את העבודה אלא לאחר שכבר סיים ושלח את החלק החמישי.
מה דעת חכמי בית המדרש?

'כמה שיותר מהר' הוא מושג יחסי, ולכאורה אם לא סיכמו בפירוש על מועד שאיחורו נחשב כאי קיום תנאי הרי שכל עוד ולא אמר לו להפסיק ממשיך לעבוד ע''ד הסיכום הראשון וממילא חייב בתשלום.

נצא מנקודת הנחה שיש קובץ אחד, ששמעון אמר שהוא צריך את זה מה שיותר מהר, וראובן מסר את זה רק אחרי שנתיים, כיון שאין פה תנאי והוא לא פירט לו שאם הוא לא מקבל את העבודה אז כבר אין לו צורך בה, אז ראובן זכאי לתשלום מלא על עבודתו.

תוכן כתב:נצא מנקודת הנחה שיש קובץ אחד, ששמעון אמר שהוא צריך את זה מה שיותר מהר, וראובן מסר את זה רק אחרי שנתיים, כיון שאין פה תנאי והוא לא פירט לו שאם הוא לא מקבל את העבודה אז כבר אין לו צורך בה, אז ראובן זכאי לתשלום מלא על עבודתו.

לבבי לא כן ידמה. לא בעינן הכא לדין תנאי כלל. הזמן מהווה חלק מגוף העבודה המוזמנת. אם אדם מזמין משהו בצבע לבן הוא לא צריך להתנות שאם לא בצבע לבן הוא לא משלם. כל צבע אחר, מהווה סטייה ממה שהוזמן.
בנוסף, אע"פ שכמה שיותר מהר הוא מושג יחסי, אבל מהסיפור מובן שמבצע העבודה ידע שהוא עובד בקצב איטי, וחורג מהקצב המצופה. קשה לדעתי להוציא ממון מהמוחזק.

יישר כח לכל העונים.

לפענ"ד אלו הם מהדברים ש"משמנים ביניהם", כי ברור שאיחור של שנתיים אינו נחשב "כמה שיותר מהר", ואינו ראוי לשכרו-משלם באיחור גדול מאוד, אבל אם מדובר ביום או בשבוע או בחודש - הכל לפי הענין, ואינני רואה מנוס מפניה לבית-דין וכיו"ב, שהם יצטרכו לאמוד גם לגבי השאלה עד כמה המזמין נחשב "נהנה" אפילו כשקיבל את העבודה באיחור.

וכפי שכבר כתבתי במקום אחר - החכם עיניו בראשו וכדאי תמיד לקבוע לו"ז וכו'.