מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' מרץ 15, 2021 11:59 pm

ידוע שבחקירה ישיבתית שקשה למצוא לה נפקא מינה למעשה, מפטירים בספק הלצה, שנפקא מינה למקדש על תנאי שהוא כך ולא כך.

ואמנם זכור לי שהנפקא מינה הזו מופיעה באיזה שהוא מקום בפרי מגדים (מישהו יודע היכן?).

ואמנם קשה על זה, שאם כן כל שיחת חולין תהא "צריכה תלמוד", אם נאמר קודם שהנושא הנידון נפקא מינה למקדש על תנאי...

ובכל זה אין חדש. אך ראה זה מצאתי לכאורה פירכא על הנפקא מינה הזו מהלכות זקן ממרא. וזה לשון הרמב"ם (ממרים פ"ד ה"ב):

אחד שנחלקו בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, או שנחלקו בדבר המביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, כיצד נחלקו באשה זו אם היא ערוה אם לאו, אם מראה דם זה מטמא באשה או לא, אם זו טמאה לידה או לא, אם זו זבה או לא, אם חלב זה אסור או מותר, וכל כיוצא באלו הרי זה חולק בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, וכיצד דבר המביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת כגון שנחלקו בעיבור שנה אם מעברים עד הפורים או בכל אדר הרי זה חייב שזה מביא לידי חמץ בפסח, וכן אם נחלקו בדין מדיני ממונות או במנין הדיינין שדנין דיני ממונות הרי זה חייב, שהרי לדבריו של זה שאומר שזה חייב לזה כל שנטל ממנו כדין נטל וע"פ בית דין נטל, ולדבריו של זה שאומר פטור או שאמר שאין אלו ראויין לדון כל שנטל גזל הוא בידו ואם קדש בו אשה אינה מקודשת, ולדברי האומר שלו נטל הבא עליה במזיד ענוש כרת בשוגג חייב חטאת ונמצא הדבר מביא לידי דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, וכן אם נחלקו בדיני מכות אם זה חייב מלקות או אינו, או שחלק במנין הדיינים שלוקין בפניהם הרי זה חייב שהרי לדברי האומר אינו לוקה חובלין הם בו וחייבין לשלם וכל שיטול מהן כדין נוטל, ולדברי האומר בן מלקות הוא כל שיטול מהן גזל הוא בידו ואם קדש בו אשה אינה מקודשת. וכן אם נחלקו בערכין או בחרמין אם זה חייב ליתן או אינו הרי זה חייב, שהרי לדברי האומר אינו חייב ליתן אם לקחו ממנו הרי זה גזל והמקדש בו אשה אינה מקודשת, וכן אם חלק עליהן בפדיון קדשים אם נפדו או לא נפדו הרי זה חייב שהרי לדברי האומר אין זה פדיון אם קדש בו אשה אינה מקודשת, וכן אם נחלקו בעריפת העגלה אם אלו חייבין להביא או לא הרי זה חייב, שהרי לדברי האומר חייבים להביא הרי היא אסורה בהנאה והמקדש בו אשה אינה מקודשת, וכן אם נחלקו בערלה, וכן אם נחלקו בלקט שכחה ופאה אם זה לעניים או לבעל הבית הרי זה חייב, שהרי לדברי האומר לבעל הבית הרי זה גזל ביד העני ואם קדש בו אשה אינה מקודשת, וכן אם חלק עליהן באב מאבות הטומאה כגון נגעי בשר או נגעי בתים או נגעי בגדים הרי זה חייב, שהרי לדברי האומר טהור מותר להכנס במקדש לאכול קדשים, ולדברי האומר טמא אם נכנס או אכל במזיד ענוש כרת ובשוגג חייב חטאת, וכן אם נחלקו בטהרת מצורע אם יש לזה טהרה או אין לו, וכן אם נחלקו בהשקאת סוטה אם זו צריכה לשתות או אינה צריכה הרי זה חייב, שהרי לדברי האומר צריכה אם מת הבעל קודם שתשתה הרי זו אסורה ליבמה, ולדברי האומר אינה צריכה מתייבמת, וכן כל כיוצא בזה צריכין לבדוק ולחקור אם היתה מחלוקת זו מביאה לידי דבר זה ודבר זה מביא לידי דבר שני אפילו אחר מאה דברים אם יבוא בסוף לדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, בין שהיה הזקן מיקל והן מחמירין בין שהיה הוא מחמיר והן מקילין חייב.


ולפי הנפקא מינה המחוכמת הזו, הרי אין לך דין שלא יהיה יוצא ממנו איסור כרת...

מבני עליה
הודעות: 186
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי מבני עליה » ג' מרץ 16, 2021 8:38 am

ראה בדברי סופרים לר' אלחנן וסרמן אות ח' ואילך מה שביאר בדברי הרמב"ם
שאפילו אחר מאה דברים והוא שנגרם מזה בעצם הדין ולא במקרה המציאות עיי"ש

דמשק
הודעות: 1141
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי דמשק » ג' מרץ 16, 2021 10:02 am

הגאון רבי שאול אלתר שליט"א בשיחתו (שבת ערב שבועות תשע"ט) הזכיר שני מקומות שהזכירו הראשונים נפק"מ כזו לענין נדר. (וביאר על דרך העבודה אמאי דוקא במקומות אלו נקטו להאי נפק"מ).

סנהדרין טו: איבעיא להו שור סיני בכמה נסקל, ובחי' המיוחסים להר"ן הקשה למאי נפ"מ ותי' 'א"נ נפקא מינה לנודר, דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג, אי הוו בכ"ג הוי נזיר ואי לא איננו נזיר'.

ברכות מ. דאף לר"י דאמר אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה, מ"מ אין מברכים עליה בורא פרי העץ, אלא בורא פרי האדמה. וכתב המאירי 'שמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן, פירשו גדולי המפרשים לענין נודר, שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר בזה'.

צמא לדעת
הודעות: 299
הצטרף: א' ספטמבר 11, 2011 4:48 pm

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי צמא לדעת » ג' מרץ 16, 2021 12:02 pm

דמשק כתב:ברכות מ. דאף לר"י דאמר אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה, מ"מ אין מברכים עליה בורא פרי העץ, אלא בורא פרי האדמה. וכתב המאירי 'שמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן, פירשו גדולי המפרשים לענין נודר, שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר בזה'.


א"כ מצינו עוד הרבה, וכגון ב"ב פד א ש"מ האי שמשא סומקתי היא, ובתוס' דנפק"מ לנודר מן האדום.

אמנם באמת אינו דומה כלל להא דשור סיני בכמה, וק"ל.

עקביה
הודעות: 5468
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי עקביה » ג' מרץ 16, 2021 12:15 pm

לעומת הדוגמאות הנ"ל ז"ל רש"י:
רש"י מסכת חולין דף יז עמוד א
שהכניסו ישראל - אליבא דר' עקיבא מהו לאוכלן אחר כניסתן מי אמרינן כי אסר רחמנא בשר נחירה לאחר ביאה הני מילי לנחור אחרי כן לאכול אבל הנחורות ובאות מן המדבר הואיל ובשעת נחירתן היתר היתה תו לא מתסרי או דלמא לא שנא ודרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת ואף על פי שכבר עבר.

אמנם יש לחלק.

דמשק
הודעות: 1141
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי דמשק » ג' מרץ 16, 2021 12:53 pm

צמא לדעת כתב:
דמשק כתב:ברכות מ. דאף לר"י דאמר אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה, מ"מ אין מברכים עליה בורא פרי העץ, אלא בורא פרי האדמה. וכתב המאירי 'שמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן, פירשו גדולי המפרשים לענין נודר, שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר בזה'.


א"כ מצינו עוד הרבה, וכגון ב"ב פד א ש"מ האי שמשא סומקתי היא, ובתוס' דנפק"מ לנודר מן האדום.

אמנם באמת אינו דומה כלל להא דשור סיני בכמה, וק"ל.

אין קשר.
תוס' אומר נפק"מ לדינא שנוגע לשמש עצמו שעליו דברו בגמ'. המאירי לא אומר נפק"מ לדינא בחיטה עצמה, אלא נפק"מ לנודר ע"מ שזה נקרא חיטה. וזה בדיוק כדוגמת הר"ן בשור סיני בכמה.

(מה שכתבת בשורה האחרונה לא הבנתי).

דמשק
הודעות: 1141
הצטרף: ב' פברואר 27, 2017 9:26 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי דמשק » ג' מרץ 16, 2021 12:55 pm

עקביה כתב:לעומת הדוגמאות הנ"ל ז"ל רש"י:
רש"י מסכת חולין דף יז עמוד א
שהכניסו ישראל - אליבא דר' עקיבא מהו לאוכלן אחר כניסתן מי אמרינן כי אסר רחמנא בשר נחירה לאחר ביאה הני מילי לנחור אחרי כן לאכול אבל הנחורות ובאות מן המדבר הואיל ובשעת נחירתן היתר היתה תו לא מתסרי או דלמא לא שנא ודרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת ואף על פי שכבר עבר.

אמנם יש לחלק.

הר"ן שם בפי' הראשון גם כותב כך.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ג' מרץ 16, 2021 12:58 pm

צמא לדעת כתב:
דמשק כתב:ברכות מ. דאף לר"י דאמר אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היה, מ"מ אין מברכים עליה בורא פרי העץ, אלא בורא פרי האדמה. וכתב המאירי 'שמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן, פירשו גדולי המפרשים לענין נודר, שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר בזה'.


א"כ מצינו עוד הרבה, וכגון ב"ב פד א ש"מ האי שמשא סומקתי היא, ובתוס' דנפק"מ לנודר מן האדום.

אמנם באמת אינו דומה כלל להא דשור סיני בכמה, וק"ל.

הערתך הביאה אותי לעיין בתוך המאירי ומצאתי מבוכה.

במאירי דפוס וורשא תער"ב גרס בזה הלשון: "רוצה לומר שאם אמר הריני נזיר מין אילן שהוא נזיר, וכל כל כיוצא בזה". והלשון הזו מורה שכוונה לומר "הריני נזיר מן אילן" כלומר מאילנות. ואם כן אתה צודק שהדוגמא אינה מן העניין.

אבל בדפוסים החדשים (מהדורת הרשלר ועוד) גרסו: "שמא תאמר א"כ לענין מה נקרא אילן פירשו גדולי המפרשים לענין נודר ר"ל שאם אמר הריני נזיר שזה מין אילן שהוא נזיר וכן כל כיוצא בזה".
והלשון הזו מורה שהכוונה הריני נזיר בתנאי שזה מין אילן הוא.

ולכאורה האמת כדבריהם, שהרי נזירות אינה אלא ביין (אלא שיש שיטות אם ייאסר מתורת נדר). ומלבד זאת הרי מיד הוא ממשיך ואומר: "הא מ"מ אם אמר קונם עלי פירות האילן מותר בחטה כל שבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:", הרי שאין זה נפקא מינה לנודר מפירות האילן, אלא דווקא (לכאורה) בנודר נזיר על תנאי שהחיטה נקראת מין אילן, ודוקא שלא בלשון בני אדם.

ונמצא שהדוגמא הזו כן דומה לשור סיני בכמה.

צמא לדעת
הודעות: 299
הצטרף: א' ספטמבר 11, 2011 4:48 pm

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי צמא לדעת » ג' מרץ 16, 2021 5:50 pm

דבריכם נכונים והדרנא בי.
(באמת הבנתי לפו"ר בדברי המאירי כגירסא ראשונה שהביא מקדש מלך, וזה הי' כוונתי שאינו דומה לשור סיני בכמה.)

עושה חדשות
הודעות: 12718
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 18, 2021 11:02 pm

מקדש מלך כתב:ולפי הנפקא מינה המחוכמת הזו, הרי אין לך דין שלא יהיה יוצא ממנו איסור כרת...
כל ויכוח בין אנשים במילי דעלמא יוצא ממנו איסור כרת לפי הנפק"מ הנ"ל. אבל זקן ממרא צריך להיות מחלוקת בהוראה שנפק"מ לכרת, ואפי' בהיכ"ת רחוק כנ"ל. אבל אם יש נפק"מ רק לגבי תנאי, הרי זה היה שייך גם אם הויכוח ביניהם היה "מה השעה" או "באיזו ללוד", ואין כאן נפק"מ אמיתית מכח נידון של הוראה.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מרץ 19, 2021 8:19 am

עושה חדשות כתב:
מקדש מלך כתב:ולפי הנפקא מינה המחוכמת הזו, הרי אין לך דין שלא יהיה יוצא ממנו איסור כרת...
כל ויכוח בין אנשים במילי דעלמא יוצא ממנו איסור כרת לפי הנפק"מ הנ"ל. אבל זקן ממרא צריך להיות מחלוקת בהוראה שנפק"מ לכרת, ואפי' בהיכ"ת רחוק כנ"ל. אבל אם יש נפק"מ רק לגבי תנאי, הרי זה היה שייך גם אם הויכוח ביניהם היה "מה השעה" או "באיזו ללוד", ואין כאן נפק"מ אמיתית מכח נידון של הוראה.

הוא אשר אמרתי, שהנפקא מינה הזו איננה אמיתית בעצם.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי מקדש מלך » ו' מרץ 19, 2021 10:56 am

וכעת אכתוב את מחשבתי בעיקר העניין, ואודה למי שיידע להעיר או להוסיף על כך.

כבר דנו בעבר חו"ר מהי הגדרת שם "תורה".
והנה בפשטות, כל דבר בהיסטוריה שגזרה חכמתו שהיא מכלל התורה, או כל גילוי על דבר שישנו במציאות כעת, או נבואה לעתיד, שגזרה חכמתו שהיא מכלל התורה, הרי שיש בה גילוי של תורה וחכמה עילאה.
אבל יש במציאות עוד אין סוף פרטים, שכיון שלא באו בתורה, הרי שאינם מכלל התורה.

כלומר, מסלול האתרים שעשה אברהם אבינו בארץ ישראל הוא מכלל התורה, ואילו צבע האוהל שלו ומידותיו, או גוון הזקן שלו, אינם מכלל התורה. ומה בין זה לזה? לא נדע. אלא כך גזרה חכמתו, שזה מכלל התורה וזה לא.
נמצא שאין עלינו לחקור ולחפש את צבע האוהל של אברהם אבינו, כי אינו מכלל התורה. ורק לאחר שנמצא בתורה שבכתב או בעל פה פרט כל שהוא על חייו של אברהם אבינו, הרי אנו יודעים שהוא תורה, מכיון שניתן לנו בכלל התורה.

אבל יש לנו בתורה דבר נוסף, והם הוראות מעשיות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. ובהם, איננו צריכים לחפש האם הוראה כל שהיא מופיעה בתורה, אלא עצם העובדה שאיננו יודעים מה עלינו לעשות מגלה לנו שהשאלה הזו היא תורה, כי נתעלמה מאיתנו הוראה ועלינו לחפשה (ולכן רק הלכות יכולות להשתכח ויחזירן חכם בפלפולו, ידיעה מהעבר הוה או עתיד, אם תשתכח, הרי שלא נחפשנה).

נמצא, שכל שאלה מחודשת בתורה, אם אין בה נפקא מינה מעשית, היא איננה כלל תורה. ולכאורה, גם אם אנו דנים על טעמה או גדרה של הלכה, אם אין בה נפקא מינה מעשית, יתכן שאינה מכלל התורה. כי טעמי מצוות לא נתגלו, וגם מה איכפת לנו מהו הסיפור ההיסטורי שבגללו גזרו חז"ל גזירה פלונית?

מה שמשנה לנו הם טעמי הלכות שמתוכם תצא לנו שאלה מעשית. שעצם קיומה של השאלה המעשית מלמדת אותנו ששאלה זו בגדר תורה.

ועולה לנו מכל הנ"ל, שהידיעות על העבר, אם נמצא להם רמז בתורה הם בכלל תורה, ואם לא נמצא אין הם בכלל תורה. והקושיא על שאלת הגמרא "שור סיני בכמה", היא רק על הסגנון של הבאת הדברים כשאלה ובעיא עם תירוץ. שהרי ממה נפשך, אם אתה יודע על כך רמז לתורה, אמור את אשר אתה יודע, ואם אינך יודע הרי שאין זו בכלל תורה. והתשובה היא שהניסוח כשאלה הוא בשביל לדעת נפקא מינה לנדר. אבל בעצם התשובה היא תורה שלימה, שהרי מצינו על כך גילוי בתורה.

אבל כשאנו חוקרים חקירה בלי נפקא מינה, ולא מצאנו על כך גילוי בתורה. הרי אין זה שונה מלדון על שיחת חולין ולטעון שהיא נפקא מינה לנדרים. ויותר מזה שלכאורה אין מענייננו לדעת את טעמה וגדרה של הלכה כלשהיא, אם לא היה בזה נפקא מינה למעשה. ואם נמצא שחז"ל גילו לנו טעם של הלכה שאין ממנו נפקא מינה, תהיה קושיא לשם מה הם ראו צורך לגלות לנו את זה? (אלא אם כן היה ידוע להם מצד אחר שידיעה זו היא מכלל התורה).

ORI929
הודעות: 335
הצטרף: א' יוני 13, 2010 4:12 pm

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי ORI929 » ו' מרץ 19, 2021 11:40 am

בענין נפקא מינה לקידושי אשה
זכור לי לפני שנים רבות שבאחד מספרי מעשה איש על החזון איש דובר בזה בשם החזון איש מה שאמר על נפקא מינה זו עי''ש.

עושה חדשות
הודעות: 12718
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: נפקא מינה לקדושי אשה, האמנם?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מרץ 20, 2021 10:39 pm

מקדש מלך כתב:ועולה לנו מכל הנ"ל, שהידיעות על העבר, אם נמצא להם רמז בתורה הם בכלל תורה, ואם לא נמצא אין הם בכלל תורה. והקושיא על שאלת הגמרא "שור סיני בכמה", היא רק על הסגנון של הבאת הדברים כשאלה ובעיא עם תירוץ. שהרי ממה נפשך, אם אתה יודע על כך רמז לתורה, אמור את אשר אתה יודע, ואם אינך יודע הרי שאין זו בכלל תורה. והתשובה היא שהניסוח כשאלה הוא בשביל לדעת נפקא מינה לנדר. אבל בעצם התשובה היא תורה שלימה, שהרי מצינו על כך גילוי בתורה.

אבל כשאנו חוקרים חקירה בלי נפקא מינה, ולא מצאנו על כך גילוי בתורה. הרי אין זה שונה מלדון על שיחת חולין ולטעון שהיא נפקא מינה לנדרים. ויותר מזה שלכאורה אין מענייננו לדעת את טעמה וגדרה של הלכה כלשהיא, אם לא היה בזה נפקא מינה למעשה. ואם נמצא שחז"ל גילו לנו טעם של הלכה שאין ממנו נפקא מינה, תהיה קושיא לשם מה הם ראו צורך לגלות לנו את זה? (אלא אם כן היה ידוע להם מצד אחר שידיעה זו היא מכלל התורה).

בסנהדרין צה:
תנא אורך מחנהו (של סנחריב) ארבע מאות פרסי רחב צואר סוסיו ארבעים פרסי סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים חסר חד בעי אביי חסר חד ריבויא או חסר חד אלפא או חסר מאה או חסר חד תיקו.
וכ' האחרו' דנפק"מ לנודר לצדקה כסך מנין חיילי סנחריב וכד'.
וצ"ע.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 176 אורחים