פורום אוצר החכמה

בשו"ע או"ח ק"י פסק שצריך לומר תפילת הדרך כל יום אם הוא עדיין בדרך וכן אם הגיע לעיר וחוזר לביתו יברך שוב. ומקורו מד' התשב"ץ שהובא שם בב"י.
ויש לתמוה שנראה לכאו' שדעת רוב רובם של הראשונים לא כך, שהרי נוסח תפילת הדרך לפי רוב הראשונים היא עם ההוספה ותחזירני לביתי בשלום וא"כ נראה מכך שמברך פעם אחת לכל יציאה מביתו עד שיחזור, שאל"כ למה יזכירו עכשיו הרי גם כשיחזור יאמר תפילת הדרך וגם שאיך יאמר ותחזירני כשנמצא כבר בדרך חזור. [יש להעיר שהחילוק המופיע בסידורים שאם חוזר באותו יום אומר ותחזירנו וכשאינו חוזר באותו יום לא יאמר, איני ידוע מקורם.]

כשיוצא מבקש כבר גם על החזרה, וכי אין לאדם להתפלל כמה פעמים על אותו ענין, אלא שקודם שיוצא אין לזה טעם, אבל אחרי שיוצא מתפלל על כל הנסיעה שלו, וכמו שנוהגים לומר ה' ישמור צאתך ובואך וכו' כשיוצאים מהבית, כי זה הזמן להתפלל על עד שחוזר.
וכן על שאלתו השניה, מדוע אין יכול לומר ותחזירני לשלום כשכבר חוזר, הוא מבקש שיחזיר אותו כעת בשלום?

עשוי לנחת כתב:וכן על שאלתו השניה, מדוע אין יכול לומר ותחזירני לשלום כשכבר חוזר, הוא מבקש שיחזיר אותו כעת בשלום?

שאילתי היתה הפוכה, כיצד אפשר לומר ותחזירני כשהוא כבר בדרך חזור? וכיון שמד' כל הראשונים לא מצינו חילוק בנוסח הברכה כשיוצא או שחוזר, ע"כ שברכה אחת היא רק ביציאה.

ראה בספרי המלקטים בשם הרדב"ז שבמידה ויוצא לדרך ארוכה כמו ברכבת ואין בדעתו לנוח בדרכו בעיר כל שהוא שיש לו לומר אלא פעם אחת תפילת הדרך ביציאתו.
כמו כן האריכו המלקטים בעניין הנוסח ותחזירנו לשלום.