פורום אוצר החכמה

הנה בברכות לא. איתא "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה", ורוב המפרשים מבארים דהיינו דוקא לאחר חורבן בית המקדש, וכן כתב הטור סימן תק"ס סעיף ה "בגלות הזה"
הבית יוסף שם מביא בשם הרבינו יונה שמקשה הלא איתא "בעולם הזה", ועל כרחך דהיינו אפילו שבית המקדש קיים, ולכן משנה הלשון במחבר שם וכותב "בעולם הזה"
וקשה לי טובא מגמרא אחרת שעל כרחך צריך לפרש "בעולם הזה" דהיינו לאחר החורבן, ותימה שלא הזכרו זאת הרבינו יונה והבית יוסף וכו
והוא מגמרא פסחים נ. "לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה נכתב ביוד הא ונקרא באלף דלת..." ועל כרחך דהיינו שלא בזמן בית המקדשת דבזמן שבית המקדש היה קיים, הרי הגמרא ביומא לט: אומר שהכהן גדול היה אומר עשר פעמים השם המפורש ביום הכיפורים, וכן כל הכהנים ברכו ברכת כהנים בשם המפורש כדתנן בתמיד משנה מפורשת, ולהרבה מפרשים אף בכל הברכות שבמקדש ברכו בשם המפורש, על כל פנים שזה ברור שבזמן ביה"ק היה קיים אמרו השם המפורש בהרבה אופנים, ועל כרחך ש"עולם הזה" אצל אי הזכרת שם י"ה היינו בגלות לאחר החורבן, ואם כן גם לגבי איסור המלאת פיו שחוק בעולם הזה למה אי אפשר לומר דגם כן הכוונה הוא דוקא בגלות לאחר החורבן