פורום אוצר החכמה

בנגעי בתים כשיש נגע בחדר פנימי בבית, האם כל הבית מוסגר ונטמא או רק אותו חדר.
(לכאורה בחולין י ע"ב משמע שרק אותו חדר דאל"ה למה הוצרך אביי לומר אחורי הדלת מא"ל, הו"ל לומר טפי בחדר פנימי שא"א לראותו כשיוצא)

ואת"ל כל הבית מה יהיה הדין בבניינים שלנו כשנמצא נגע בבית אחד האם כל הבנין נטמא או רק אותו הבית.

בבקשה מקורות ולא סברות

(לא הו"ל למימר טפי דאינו טפי אלא פחות, כי אחורי הדלת יש בכל חדר, וחדר חיצוני שמסתיר לא היה בכל חדר).

גם זה הבל כתב:(לא הו"ל למימר טפי דאינו טפי אלא פחות, כי אחורי הדלת יש בכל חדר, וחדר חיצוני שמסתיר לא היה בכל חדר).

אבל על אחורי הדלת הגמרא מתרצת דפתח כוותא, ועל חדר פנימי לא תמיד שייך.

אם אתה מתכווין פנימי המוקף מארבעה כיוונים זה בוודאי פחות מיקרה שכיח. וגם שם אפשר להעמיד שעשו חלון מול חלון.

איפה הבנת ממני חדר שמוקף מארבע כיוונים, אפילו אם אחד הקירות הוא הקיר החיצוני של הבית מ"מ כבר אי אפשר לראות לתוכו.
וכוונת הגמרא פתח כוותא הוא שיכניס את ראשו פנימה ויראה ואם צריך להסגיר את כל הבית מה יעזור כוותא הרי צריך לעמוד מחוץ לדלת החיצונית וא"א לשרבב את ראשו לחדר הפנימי.

לא למדתי עתה חולין אך ממה שרשום אצלי מפעם:
הרי אמרו שם בחולין יוד ובנדרים נ"ו ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לביתו ויסגיר על ידי שלוחו או על ידי חבל ארוך וכו'.
ולמסקנא אמרו שם עומד בצד המשקוף ומסגיר וכן פסק הרמב"ם פי"ד הלכה ה ע"ש.
ואילו אין צורך אלא להסגיר אלא את החדר המנוגע מדוע צריך לומר יכול ילך לביתו ויסגיר וכו' היה לו לומר יכול ילך לחדר אחר ויסגיר.
ושוב כתבתי אלא ממה שלמדתי פעם.
בתקווה להבנה.

תולעת, תקוותך נכזבה, אינני מבין דבריך כלל.

עי' רש"י שם שמפרש יכול ילך לתוך ביתו דהרבותא שאי"צ להסגיר מיד אלא יכול לילך לביתו ויחזור, וא"כ ודאי רבותא יותר מאשר סתם לילך לחדר אחר.

אבל שאלה קטנה לי אליך, לדבריך שזה מה שרשום אצלך מזמן שלמדת חולין, משמע נסתפקת בספק שלי גם כן, ובכן האם לא מצאת מאז ועד עתה ראיה לספק זה?

וכוונת הגמרא פתח כוותא הוא שיכניס את ראשו פנימה ויראה ואם צריך להסגיר את כל הבית מה יעזור כוותא הרי צריך לעמוד מחוץ לדלת החיצונית וא"א לשרבב את ראשו לחדר הפנימי.

פתח כוותא הכוונה לפתוח חלון ומשו"ה רבא חולק שלא דומה מקום שכבר יש ארו למקום שצריך לפתוח חלון חדש. ובית אפל הכוונה שאין שם חלונות ולא שהיו חלונות אטומות.
ובוודאי לא שיכניס את ראשו ויראה כי כשנמצא בפנים לא יכול לטמאות שצריך שיצא מן הבית כולו, ואם מסתכל ויוצא מיד שוב צריך לסמוך על חזקה.
וכן מבואר להדיא בפי' מהר"ם מרוטנבורג נגעים פ"ב מ"ב [ש"ס וילנא] , וכן נראה מפיהמ"ל בפ"ב מ"ג.

גם זה הבל כתב:

וכוונת הגמרא פתח כוותא הוא שיכניס את ראשו פנימה ויראה ואם צריך להסגיר את כל הבית מה יעזור כוותא הרי צריך לעמוד מחוץ לדלת החיצונית וא"א לשרבב את ראשו לחדר הפנימי.

פתח כוותא הכוונה לפתוח חלון ומשו"ה רבא חולק שלא דומה מקום שכבר יש ארו למקום שצריך לפתוח חלון חדש. ובית אפל הכוונה שאין שם חלונות ולא שהיו חלונות אטומות.
ובוודאי לא שיכניס את ראשו ויראה כי כשנמצא בפנים לא יכול לטמאות שצריך שיצא מן הבית כולו, ואם מסתכל ויוצא מיד שוב צריך לסמוך על חזקה.

לא הבנתי מה אתה רוצה בכל ההקדמה מרבא, ולגופם של דברים ודאי שכוונת הגמרא שיכניס ראשו דאי לאו הכי מה הגמרא ענתה על אחורי הדלת מאי, סוף סוף כשהוא בחוץ איננו יכול לראות.

הוספתי בהודעה הקודמת.
ומרבא רציתי רק להוכיח שהכונה בעיה בעצם כמו למראה עיני הכהן ולא שא"א לראות בגלל סיבה מיקרית וכמו שמבו' שם בפיהמ"ל דהוי כקמוט שנפשט.

כבר כתבתי שאינני יודע מה אתה רוצה בכל ההקדמה מרבא, אביי הביא לדמות דכמו שבבית אפל אין פותחין חלונות כמו כן לענין החסרון שאנו חוששין שמא הנגע נתחסר אין פותחין חלונות (ועל הצד שאפשר היה מועיל כי היה מכניס את ראשו וכנ"ל), ורבא השיב לו דלענין נתחסר שונה הדין ואפשר לפתוח חלון.

והמהר"ם מרוטנבורג כתב מדיליה ולא כפשט ברבא דאם הוצרכו לפתוח חלונות אטומות כדי לראות את הנגע שפיר דמי, ואי"ז בכלל דינא דבית אפל, אבל כ"ז לא נוגע לרבא וכנ"ל.

איש אשכולות כתב:דאי לאו הכי מה הגמרא ענתה על אחורי הדלת מאי, סוף סוף כשהוא בחוץ איננו יכול לראות.

הגמ' שואלת שיעשו חלון בקיר ממול הדלת. ולא הבנתי מה אתה עונה על זה שא"א להכניס את הראש פנימה כי כתוב ויצא הכהן מן הבית עד שיצא מן הבית כולו.
ומה שהבאתי את המהר"ם זה לא היה לומר פשט ברבא אלא לומר פשט במשנה שאביי הביא שלא פותחים חלונות ושם מדובא ביצירת חלונות, ואם אביי דיבר רק על לפתוח את "התריס" מה הוא מביא משם.
[את רבא נשאיר לפעם אחרת זה כבר די והותר]

אני לא אמרתי שאביי הסביר לפתוח תריס, ודאי הכוונה יצירת חלון חדש והכנסת הראש.
ומה שאתה שואל איך יתקיים הדין ויצא הכהן מן הבית צ"ל שהכנסת הראש לא מגרעת, ומה שציטטת עד שיצא כולו הכוונה בגמרא עד שיצא "מכל הבית", ולא "כל הכהן".

למה צריך להכניס את הראש אם יכול לעשות חלון ממול?
ואם יכול לעשות ממול ה"ה בחדר פנימי.
ובעיקר הדין שהסתפקת מבו' בנגעים פי"ב סוף מ"ו ובפי"ג סוף מ"ב ובמ"ג.

עכשיו הבנתי אותך, ובאמת השתוממתי כשעה חדא מאין היה פשוט לי כל כך שאין עושין את החלון בקיר ממול אלא בקיר שבו הנגע ומכניס את ראשו, שוב ראיתי שהמקור שלי הוא רש"י שכתב בד"ה דפתח ביה כותא "חלון בדלת קודם הסגר", אמנם אני מודה שלע"ע אינני יודע מה הכריח את רש"י, ומ"מ להמבואר ברש"י ישאר שאלתי, אלא שכנ"ל צל"ע מה הכרח לרש"י הא שפיר אפ"ל כדבריך.

מה שהבאת ממשניות מפורשות בנגעים, אשמח אם תוכל לפרט כי מעיון קלוש לא הבנתי הראיה.

איש אשכולות כתב:תולעת, תקוותך נכזבה, אינני מבין דבריך כלל.

עי' רש"י שם שמפרש יכול ילך לתוך ביתו דהרבותא שאי"צ להסגיר מיד אלא יכול לילך לביתו ויחזור, וא"כ ודאי רבותא יותר מאשר סתם לילך לחדר אחר.

אבל שאלה קטנה לי אליך, לדבריך שזה מה שרשום אצלך מזמן שלמדת חולין, משמע נסתפקת בספק שלי גם כן, ובכן האם לא מצאת מאז ועד עתה ראיה לספק זה?

רבינו איש אשכולות צר לי שתקוותי היה בכזיב
הפניתי אותך לדברי הרמב"ם וכו וכו
ועל אשר התעצלת לפתוח את הרמב"ם אצטרך אני להעתיק לך מדברי המשנה למלך הלכות טומאת צרעת פי"ד הלכה ה וז"ל
והנה הנראה מדברי רש"י והר"ן והרא"ש והתוספות שם דס"ל דקרא דוהסגיר את הבית דכתב רחמנא הוא סגירת הדלת ממש שכן פירשו במאי דאמרינן יכול ילך לביתו ויסגיר דהיינו על ידי חבל ארוך או על שליח וכו'.
ועל אשר שאלת אם אין לי עוד ראיות תשובתי בהחלט שיש..
בזמנו טחנתי ברחיים את כל הסוגיא ויש עוד כמה ראיות כמו מזה שאמרו שצריך לפנות את [כל] הבית בטרם יבוא הכהן שלא יצטרך לטמא פחים קטנים וכו' משמע שהמדובר הוא על כל הבית ועוד כהנה.
אך לבטח אינך מצפה ממני שאעתיק כאן בכל תגובה את כל מה שכתבתי בעבר – כאשר זה עתה החילותכם לגרד את דיני מצורע ואנכי כבר לפני עשור עסקתי בזה.

ר' תולעת.

א. מהמל"מ אין שום ראיה כי גם אם רק החדר נטמא, אפשר לסגור ע"י חבל או שליח.

ב. מפינוי הבית גם אין ראיה כי גם את החדר צריך לפנות כדי שלא יטמאו הכלים ובהם הפכים (כך צריך לכתוב) קטנים. ומה שהוספת בסוגריים [כל] זה לא מרשים אותי.

ג. ומה בכך שאתה כבר לפני עשור גירדת את (ענייני) נגעי בתים האם משום זה לא תעזור לי לפשוט את ספקותי, הלא לשם זה נועד הפורום איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, אל תמנע טוב מבעליו.

כיוונתי לומר שמזה שנקטו חבל ארוך כאשר הוא נמצא בביתו משמע שהכהן נמצא מחוץ לבית
ובזמנו בדקתי וכמדומני שזה לשון התו"כ
ראה שוב: יכול ילך לביתו ויסגיר דהיינו על ידי חבל ארוך או על שליח וכו'.

ככלל עדיף לכולנו להוריד את העקיצות וכדו לשם מה זה טוב

וראה גם לשון הרמב"ם כאן:
פרק יד הלכה ה: ואחר שיראה הכוהן הנגע ייצא ויעמוד על פתח הבית בצד המשקוף, ויסגיר או יחליט או יפטור שנאמר ויצא הכוהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר (ויקרא יד,לח) לא שיסגיר והוא בתוך ביתו, או בתוך הבית המנוגע, או תחת המשקוף, אלא בצד פתחו ואם עמד תחת המשקוף או שהלך לביתו והסגיר הרי זה מוסגר.
ע"כ

בנגעים פי"ג ביכין אות כ"א ואות כ"ז כותב שהמשניות ב' וג' אין הבדל אם זה של אדם אחד או של שניים.
ובמ"ב כתוב האבן שבזוית וכו' ובזמן שהוא נותץ [את הבית] נותץ את שלו ומניח את של חבירו, ומבו' ששני בתים גם אם הם מחוברים נותצים רק בית אחד. ולדעתי פשוט שה"ה בחדר פנימי וחדר חיצוני, ולאו דווקא ב' בתים צמודים כי גם לחדר פנימי וחיצוני קוראים ב' בתים.
ולגבי ב' קומות שם במ"ג מבו' בית שנראה בו נגע היתה עליה על גביו נותן את הקורות לעליה וכו' ומבו' שם שאם נותצים את הבית התחתחון משאירים את התקרה בשביל שתהיה רצפה לעליון [ושמים עמודים] וכשעליון טמא משאירים את הרצפה בשביל שתהיה תיקרה לתחתון.
[לגבי הדיוק מרש"י אפשר דפי' כן שמפרש את פשט הגמ' שכתוב ב נמצא מאחורי הדלת וכי תימא דפתח ביה כוותא והבין רש"י שפתיחת החלון הולך על המשפט הקודם, אמנם גם רש"י יודה שלעשות חלון חדש בקיר האבן יהיה אותו דין לאביי שהרי המשנה שאביי הביא היא גם על פתיחת חלון בקיר.]

גם זה הבל: איש אשכולות שאל על הסגר וכבודו מביא ראיה מנתיצה
ועד כמה שזכור לי אין כל ראיה מזה ויש הרבה דוגמאות שהיו עושים לזה רק הסגר אך לא נתיצה.

שם ביכין [באות כ"ז] בתחילת הסוגריים כתב דרק חלק האבן שמיוחד לתשמיש הבית נטמא וכו' ומבו' שאין הבדל ויעויי"ש עוד.

חזון איש נגעים סי' ט' אות ו' "ואם הבית חלוק לחדרים הרבה ודרים בכל חדר, כל חדר וחדר הוא כבית בפני עצמו, ואם נטמא האחד חבירו טהור כדין כותל שבינו לבין חברו" עי"ש עוד.

ייש"כ אליהוא, לך חיכינו כל הזמן.

להרב גם זה הבל, תעיין בחזו"א שציין אליהוא כמדומני שמדבר מהמשניות שציינת.

לא ראיתי עדיין את דברי החזו"א בפנים אמנם על פניו נראה שאין זה קשור לכאן
החזו"א כפי הנראה מדבר אם שאר החדרים מקבלים טומאה וראה מזה בא"ת והשאלה כאן הייתה אם צריך להסגיר את כל הבית - ואפשר שהא בהא תליא
וצריך ישוב
בשים לב לשעה...

ואחר שיראה הכהן את הנגע יצא ויעמוד על פתח הבית בצד המשקוף ויסגיר או יחליט או יפטור שנאמר ויצא הכהן מן הבית והסגיר את הבית. לא שיסגיר והוא בתוך ביתו או בתוך בית המנוגע או תחת המשקוף אלא בצד פתחו. ואם עמד תחת המשקוף או שהלך לביתו והסגיר הרי זה מוסגר:
ע"כ דברי הרמב"ם הלכות טומאת צרעת פרק י"ד הלכה ה

ועתה מדברי המשנה למלך שם
ואחר שיראה הכהן את הנגע וכו'. בפ' הנודר מן הירק דף נ"ו תניא ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לביתו ויסגיר ת"ל אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר ת"ל מן הבית עד שיצא מן הבית כולו הא כיצד עומד בצד המשקוף ויסגיר ומנין שאם הלך לביתו והסגיר או שעמד תחת המשקוף והסגיר שהסגרו מוסגר ת"ל והסגיר את הבית מ"מ ע"כ. והנה הנראה מדברי רש"י והר"ן והרא"ש והתוספות שם דס"ל דקרא דוהסגיר את הבית דכתב רחמנא הוא סגירת הדלת ממש שכן פירשו במאי דאמרינן יכול ילך לביתו ויסגיר דהיינו ע"י חבל ארוך או ע"י שליח ולא ידעתי מאין למדו זה רבותינו והא גבי נגעי אדם כתיב והסגיר הכהן את הנגע וכן גבי נגעי בגדים והתם פירוש הסגר הוא שיאמר הכהן שהוא מוסגר לפי שהכל תלוי בפי הכהן שיחליט או יפטור או יסגיר וכמ"ש רבינו בפ"ט מהלכות אלו דין ב' וא"כ גבי בתים נמי דכתב רחמנא והסגיר את הבית היינו שיאמר הכהן שבית זה הוא מוסגר לפי שבית המוסגר הוא אב מאבות הטומאה וכמו שנתבאר כל זה בפי"ו מהלכות אלו ופשיטא שהכל תלוי בדיבור הכהן ולזה כתב רחמנא והסגיר את הבית כלומר שיאמר שבית זה הוא מוסגר דומיא דאדם וכלים וברייתא זו הכי מיפרשא דרחמנא אמר דאמירה זו שאומר הכהן דבית זה הוא מוסגר תהיה אחר שיצא הכהן מן הבית אל פתח הבית ולזה דרשו דאי כתב רחמנא מן הבית ה"א שילך לביתו ויאמר שהבית הוא מוסגר שלא היתה הקפדת הכתוב אלא על היציאה מן הבית אבל לאחר שיצא בכל מקום שיסגיר שפיר דמי תלמוד לומר אל פתח הבית ואי כתב אל פתח הבית הוה אמינא יעמוד תחת המשקוף ויאמר שבית זה הוא מוסגר תלמוד לומר מן הבית עד שיצא מן הבית כולו הא כיצד עומד בצד המשקוף ויאמר בית זה מוסגר הוא אבל שיצטרך הכהן לסגור הדלת לא ידעתי מנין זה ודברי רבינו לדידי הכי מיפרשן שכתב ויסגיר או יחליט או יפטור ויסגיר הוי בדיבור דומיא דיחליט או יפטור וס"ל לרבינו דכי היכי דבהסגר קפיד רחמנא שיהיה אחר שיצא מן הבית ה"ה בהחלט או בפטור אבל אם נאמר דהסגר זה הוא סגירת הדלת ממש וחידוש הוא שחידש הכתוב בנגעי בתים מנא ליה לרבינו דגם כשמחליט או פוטר שיהיה אחר שיצא מן הבית דהא פשיטא כשמחליט או פוטר ליכא סגירת דלת וא"כ אפשר דלא קפיד קרא שיהיה אחר שיצא מן הבית אלא בדאיכא סגירת דלת אלא ודאי דס"ל לרבינו דהסגר זה הוא אמירה בעלמא שיאמר הכהן שהוא מוסגר דומיא דהחלט ופטור משום הכי ס"ל דכולם שוים בדינם כמ"ש מרן. עוד ראיתי לדקדק לפי שראיתי שינויי לשונות בדברי רש"י ז"ל דבפרק הנודר פירש"י יכול ילך לביתו ויסגיר ע"י שליח ע"כ. ובפ"ק דחולין עלה י' פירש יכול יהא לו רשות לילך לתוך ביתו ולחזור ולסגור הדלת ע"כ. וראיתי להרב בעל קרבן אהרן בפרשת מצורע שעמד בזה וכתב דרש"י בחולין הוכרח לפרש כן משום דהתם הביאו ברייתא זו לאותובי לרב אחא בר יעקב דאמר דקרא דויצא מן הבית הוא ביצא דרך אחוריו ולעולם קא חזי ליה ולא הסיר ראייתו ממנו ואותיב ליה מהכא יכול ילך לתוך ביתו ואם נאמר כמו שפירש בנדרים אין הוכחה לאותיב מיניה לרב אחא שעדיין יפרש רב אחא דהלך לאותו דרך דרך אחוריו ופניו לנגע ובחבל ארוך סגר לזה פירש"י דפירוש הברייתא שלא חייבו הכתוב להסגיר תיכף מהר אלא נתן לו רשות שיצא למקום שירצה ואחר יסגיר ואם כן יכול אני לומר שילך לתוך ביתו ואח"כ יחזור ויסגיר שבזה יעלם עיניו ממנו ואיכא למיחש שמא נפחת והסגירו בפחות מכשיעור ע"כ ואין דבריו מובנים אצלי כלל דאף לפי מה שפירש"י בחולין עדיין יש לדחות ולומר דלעולם בעינן שלא יעלם הנגע מעיני הכהן אלא דאשמעינן קרא דלמצוה בעינן שתיכף ומיד בעומדו על הפתח יסגיר הדלת אבל בדיעבד אם הלך לביתו דרך אחוריו ופניו כנגד הפתח וחזר וסגר הדלת דהסגרו הסגר ועוד אם כפי מה שפירש"י בפרק הנודר ליכא תיובתא לרב אחא אמאי לא תירץ כן רב אחא והוצרך לאוקומי ברייתא דקיימי דרא דגברי ועוד למה לא פירש רש"י בנדרים כמו שפירש בחולין מאחר שמה שפירש בחולין הוא מוכרח בפירוש הברייתא מדאותיבו מינה לרב אחא. עוד אני תמיה בדברי רש"י במה שפירש במאי דאמרינן ומנין שאם הלך לביתו והסגיר כו' דהיינו ע"י חבל ארוך כגון שהיה ביתו סמוך לשם ע"כ. ולא ידעתי למה לא פירש סיום הברייתא דומיא דמאי דפירש ברישא ועוד שהנראה מדברי רש"י דהקושיא לרב אחא הוא מסיום הברייתא דקתני שאם הלך לביתו והסגיר שהסגרו הסגר ולדברי הרב בעל קרבן אהרן מאחר שסיום הברייתא פירש רש"י דהיינו ע"י חבל ארוך ליכא תיובתא לרב אחא מברייתא זו וכמבואר. סוף דבר דברי רש"י דחולין צריכין אצלי תלמוד. עוד ראיתי שינויי נוסחאות בברייתא זו דבפרק הנודר גרסינן ומנין שאם הלך לביתו והסגיר או שעמד תחת המשקוף ובחולין גרסי' או שעמד בתוך הבית וגירסת ת"כ היא כגירסתנו בחולין וראיתי לרש"י בחולין שכתב בתוך הבית תחת המשקוף ע"כ. ולפי זה אין חילוק בין ההוא דנדרים להא דחולין. והיה נראה לי דאם הסגיר בתוך הבית דאין הסגרו הסגר דדוקא בהלך לביתו או שעמד תחת המשקוף דהא קיים עיקר קרא דכתיב ויצא אף דלכתחלה בעינן שיהיה עומד בצד ואחר שיראה הכהן את הנגע וכו'. בפ' הנודר מן הירק דף נ"ו תניא ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לביתו ויסגיר ת"ל אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר ת"ל מן הבית עד שיצא מן הבית כולו הא כיצד עומד בצד המשקוף ויסגיר ומנין שאם הלך לביתו והסגיר או שעמד תחת המשקוף והסגיר שהסגרו מוסגר ת"ל והסגיר את הבית מ"מ ע"כ. והנה הנראה מדברי רש"י והר"ן והרא"ש והתוספות שם דס"ל דקרא דוהסגיר את הבית דכתב רחמנא הוא סגירת הדלת ממש שכן פירשו במאי דאמרינן יכול ילך לביתו ויסגיר דהיינו ע"י חבל ארוך או ע"י שליח ולא ידעתי מאין למדו זה רבותינו והא גבי נגעי אדם כתיב והסגיר הכהן את הנגע וכן גבי נגעי בגדים והתם פירוש הסגר הוא שיאמר הכהן שהוא מוסגר לפי שהכל תלוי בפי הכהן שיחליט או יפטור או יסגיר וכמ"ש רבינו בפ"ט מהלכות אלו דין ב' וא"כ גבי בתים נמי דכתב רחמנא והסגיר את הבית היינו שיאמר הכהן שבית זה הוא מוסגר לפי שבית המוסגר הוא אב מאבות הטומאה וכמו שנתבאר כל זה בפי"ו מהלכות אלו ופשיטא שהכל תלוי בדיבור הכהן ולזה כתב רחמנא והסגיר את הבית כלומר שיאמר שבית זה הוא מוסגר דומיא דאדם וכלים וברייתא זו הכי מיפרשא דרחמנא אמר דאמירה זו שאומר הכהן דבית זה הוא מוסגר תהיה אחר שיצא הכהן מן הבית אל פתח הבית ולזה דרשו דאי כתב רחמנא מן הבית ה"א שילך לביתו ויאמר שהבית הוא מוסגר שלא היתה הקפדת הכתוב אלא על היציאה מן הבית אבל לאחר שיצא בכל מקום שיסגיר שפיר דמי תלמוד לומר אל פתח הבית ואי כתב אל פתח הבית הוה אמינא יעמוד תחת המשקוף ויאמר שבית זה הוא מוסגר תלמוד לומר מן הבית עד שיצא מן הבית כולו הא כיצד עומד בצד המשקוף ויאמר בית זה מוסגר הוא אבל שיצטרך הכהן לסגור הדלת לא ידעתי מנין זה ודברי רבינו לדידי הכי מיפרשן שכתב ויסגיר או יחליט או יפטור ויסגיר הוי בדיבור דומיא דיחליט או יפטור וס"ל לרבינו דכי היכי דבהסגר קפיד רחמנא שיהיה אחר שיצא מן הבית ה"ה בהחלט או בפטור אבל אם נאמר דהסגר זה הוא סגירת הדלת ממש וחידוש הוא שחידש הכתוב בנגעי בתים מנא ליה לרבינו דגם כשמחליט או פוטר שיהיה אחר שיצא מן הבית דהא פשיטא כשמחליט או פוטר ליכא סגירת דלת וא"כ אפשר דלא קפיד קרא שיהיה אחר שיצא מן הבית אלא בדאיכא סגירת דלת אלא ודאי דס"ל לרבינו דהסגר זה הוא אמירה בעלמא שיאמר הכהן שהוא מוסגר דומיא דהחלט ופטור משום הכי ס"ל דכולם שוים בדינם כמ"ש מרן. עוד ראיתי לדקדק לפי שראיתי שינויי לשונות בדברי רש"י ז"ל דבפרק הנודר פירש"י יכול ילך לביתו ויסגיר ע"י שליח ע"כ. ובפ"ק דחולין עלה י' פירש יכול יהא לו רשות לילך לתוך ביתו ולחזור ולסגור הדלת ע"כ. וראיתי להרב בעל קרבן אהרן בפרשת מצורע שעמד בזה וכתב דרש"י בחולין הוכרח לפרש כן משום דהתם הביאו ברייתא זו לאותובי לרב אחא בר יעקב דאמר דקרא דויצא מן הבית הוא ביצא דרך אחוריו ולעולם קא חזי ליה ולא הסיר ראייתו ממנו ואותיב ליה מהכא יכול ילך לתוך ביתו ואם נאמר כמו שפירש בנדרים אין הוכחה לאותיב מיניה לרב אחא שעדיין יפרש רב אחא דהלך לאותו דרך דרך אחוריו ופניו לנגע ובחבל ארוך סגר לזה פירש"י דפירוש הברייתא שלא חייבו הכתוב להסגיר תיכף מהר אלא נתן לו רשות שיצא למקום שירצה ואחר יסגיר ואם כן יכול אני לומר שילך לתוך ביתו ואח"כ יחזור ויסגיר שבזה יעלם עיניו ממנו ואיכא למיחש שמא נפחת והסגירו בפחות מכשיעור ע"כ ואין דבריו מובנים אצלי כלל דאף לפי מה שפירש"י בחולין עדיין יש לדחות ולומר דלעולם בעינן שלא יעלם הנגע מעיני הכהן אלא דאשמעינן קרא דלמצוה בעינן שתיכף ומיד בעומדו על הפתח יסגיר הדלת אבל בדיעבד אם הלך לביתו דרך אחוריו ופניו כנגד הפתח וחזר וסגר הדלת דהסגרו הסגר ועוד אם כפי מה שפירש"י בפרק הנודר ליכא תיובתא לרב אחא אמאי לא תירץ כן רב אחא והוצרך לאוקומי ברייתא דקיימי דרא דגברי ועוד למה לא פירש רש"י בנדרים כמו שפירש בחולין מאחר שמה שפירש בחולין הוא מוכרח בפירוש הברייתא מדאותיבו מינה לרב אחא. עוד אני תמיה בדברי רש"י במה שפירש במאי דאמרינן ומנין שאם הלך לביתו והסגיר כו' דהיינו ע"י חבל ארוך כגון שהיה ביתו סמוך לשם ע"כ. ולא ידעתי למה לא פירש סיום הברייתא דומיא דמאי דפירש ברישא ועוד שהנראה מדברי רש"י דהקושיא לרב אחא הוא מסיום הברייתא דקתני שאם הלך לביתו והסגיר שהסגרו הסגר ולדברי הרב בעל קרבן אהרן מאחר שסיום הברייתא פירש רש"י דהיינו ע"י חבל ארוך ליכא תיובתא לרב אחא מברייתא זו וכמבואר. סוף דבר דברי רש"י דחולין צריכין אצלי תלמוד. עוד ראיתי שינויי נוסחאות בברייתא זו דבפרק הנודר גרסינן ומנין שאם הלך לביתו והסגיר או שעמד תחת המשקוף ובחולין גרסי' או שעמד בתוך הבית וגירסת ת"כ היא כגירסתנו בחולין וראיתי לרש"י בחולין שכתב בתוך הבית תחת המשקוף ע"כ. ולפי זה אין חילוק בין ההוא דנדרים להא דחולין. והיה נראה לי דאם הסגיר בתוך הבית דאין הסגרו הסגר דדוקא בהלך לביתו או שעמד תחת המשקוף דהא קיים עיקר קרא דכתיב ויצא אף דלכתחלה בעינן שיהיה עומד בצד המשקוף אם עבר ולא עמד בצד המשקוף בין שהלך לביתו בין שעמד תחת המשקוף הסגרו הסגר דהא מ"מ יצא מן הבית דהא בכל דוכתא מן האגף ולחוץ לא הוי בכלל בית אבל היכא דלא יצא מן הבית כלל והסגירו בתוך בית המנוגע אפשר דלא מהני הסגר זה ולזה פירש"י בתוך הבית תחת המשקוף שאם לא היה תחת המשקוף אלא לפנים מהמשקוף לא מהני. ונראה שזה הוא דעת רבינו שבתחלה נקט שלש חלוקות לא שיסגיר והוא בתוך ביתו או בתוך בית המנוגע או תחת המשקוף ואח"כ לא נקט אלא שתי חלוקות דאם הלך לתוך ביתו או שעמד תחת המשקוף וחלוקת דבתוך בית המנוגע השמיטה נראה שדעתו כמו שכתבנו דאם הסגיר בתוך הבית המנוגע דלא מהני. וראיתי להר"י קורקוס שכתב דלדעת רבינו נמי אם הסגירו בתוך בית המנוגע דהסגרו הסגר ולא ידעתי מי הכניסו בתגר זה מאחר דדברי רבינו דייקי שפיר היפך ממ"ש ואי איתא כדבריו לישמעינן רבותא דאפילו הסגיר בתוך בית המנוגע דמהני וכ"ש הסגיר תחת המשקוף אלא ודאי כדכתיבנא. וראיתי להר"ש בפרק י"ב דנגעים דגירסתו בת"כ היתה עמד תחת המשקוף והסגיר עמד בבית שהנגע בתוכו והסגיר וכו' אך דברי רבינו נוחים אצלי לפי גירסתנו בת"כ. עוד ראיתי להר"י קורקוס שכתב דהיכי משכחת לה שיסגיר והוא בתוך הבית דמשכחת לה שיצא דרך גגות או חלון וכיוצא בזה א"נ שישב שם עד הלילה ולמנות השבעה משעת הסגר עכ"ד. והנה תירוץ זה האחרון לא ידעתי כוונתו. ולפי מה שכתבנו לעיל דלדעת רבינו הסגר זה אינו סגירת הדלת הדברים הם כפשטן. עוד כ' הרב הנזכר דמ"ש רבינו ויחליט ויפטור אגררא דהסגר דכ' כתב כן ואה"נ שאם מחליט או פוטר יכול לגזור כן והוא בתוך הבית ולכן לא הזכיר אח"כ כשאסר אלא שיסגיר כו' ולא הזכיר חליטה ופטור ע"כ. ואין דבריו נראים אצלי ומה שכתבנו הוא הנכון:

ראיתי לנכון לצטט את דברי המשנה למלך הנושא ונותן בדברי רש"י חולין לטובת הלומדים

תולעת ספרים07 כתב:לא ראיתי עדיין את דברי החזו"א בפנים אמנם על פניו נראה שאין זה קשור לכאן
החזו"א כפי הנראה מדבר אם שאר החדרים מקבלים טומאה וראה מזה בא"ת והשאלה כאן הייתה אם צריך להסגיר את כל הבית - ואפשר שהא בהא תליא
וצריך ישוב
בשים לב לשעה...

החזון איש קשור מאד, ודאי שהשאלה אם צריך להסגיר תלויה אם כל הבית טמא.

ומש"כ 'וראה מזה בא"ת' הראשי תיבות היחידים שעולה לי בראש זה אנציקלופדיה תלמודית, ובכן באיזה ערך? צרעת? נגעים?.

ומש"כ צריך ישוב, מה כוונתך? מי צריך ישוב? מי קשה ומה קשה?.

וההעתקה הנחמדה של המשנה למלך מה"בר אילן" לא קשורה לאשכול, ורק מעייפת את המעיינים בפורום.

איש אשכולות כתב:החזון איש קשור מאד, ודאי שהשאלה אם צריך להסגיר תלויה אם כל הבית טמא.
ומש"כ 'וראה מזה בא"ת' הראשי תיבות היחידים שעולה לי בראש זה אנציקלופדיה תלמודית, ובכן באיזה ערך? צרעת? נגעים?.
וההעתקה הנחמדה של המשנה למלך מה"בר אילן" לא קשורה לאשכול, ורק מעייפת את המעיינים בפורום.

אנא ממך איש אשכולות בהיות ואני מוקירך ומכבדך משכבר הימים על כן אמשיך לדבר בנחת
א. מניין לך שהא בהא תליא ומדוע שלא נאמר שצריך להסגיר כל הבית למרות שרק חדר אחד טמא.
ב. הרי להדיא מוכרח כן מדברי הרמב"ם, שאילו אין צריך להסגיר אלא חדר אחד לשם מה כותב הרמב"ם שלא יעמוד מחוץ לבית ויסגיר היה לו לומר שלא יעמוד מחוץ לחדר
ג. וכבר הבאתי לעיל מדברי התו"כ שכתב שלא יעמוד מחוץ לבית ויסגיר בחבל ארוך, ולדבריך היה לו לומר שלא יעמוד מחוץ לחדר המנוגע ויסגיר בשרוך, ולשם מה חבל ארוך כאשר ניתן בחבל קטן כמו שרוך להסגיר את החדר המנוגע כאשר הוא עומד בתוך הבית על יד החדר המנוגע
ד. לא הבאתי את דברי המשנה למלך מבר אילן וגם איני בטוח כלל שהמשנה למלך נמצא בבר אילן.
ה. חבל מאוד שאינך מעיין במשנה למלך והיית מחכים ונוכח לדעת כמה הוא טורח להבין מהו שלא יעמוד מחוץ לבית.
ו. הא"ת מאריך לגבי מה נטמא מהחדר הטמא, אשר דינו אב הטומאה, והאם הטומאה עוברת דרך הקיר וכו' כעין מה שהבאתם בשם החזו"א, ראה נגעי בתים או משהו כעין זה, ואם יש לך את בר אילן תמצא אותו בנקל.
ו. שים לב שאתה מניח הנחות ושואל קושיות - יתכן בהחלט שרק החדר המנוגע נטמא ואין נטמא כל הבית וכפי שהביאו בשם החזון איש, אך אין כל ראיה מזה שצריך להסגיר רק את החדר הטמא ולא את כל הבית

קבל את האמת ממי שאמרה....
והרי עיניך רואות שאני פונה אליך בכל הדרך ארץ ואתה לחינם משתלח, בדוק אחורה בדו שיח שלנו ותראה לנכון שתחילה לא הבין כבודו כלל מהו לעמוד בבית ולהסגיר עד שיצאת להתווכח עמי מדברי רש"י כאשר המשנה למלך כבר הרגיש בכל זה.
אין לי כל מושג מדוע אתה נעול על הדעה הקדומה שלך, בינתיים לא הבאת כל ראיה לדבריך, כל מה שאתה עושה, להתיש אותי ותו לא. [בלעדי מהחזו"א שגם זה אינו ראיה כלל וכפי שכתבתי]
מוקירך בכנות תולעת
אנא ממך... Calm calm a bit