בירור בענייני נדרים ופרשת מטות והמסתעף

[תולעת ספרים07]

גמ' ת"ר (במדבר ל, יג) אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה וכשהיה מגיע ר"ע אצל פסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה טעון כפרה וסליחה המתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה
נשאל פעם הגרשז"א ז"ל אם מותר לתת צדקה למתחזה לעני בכדי שלא לביישו כאשר בלבי אחשוב למחול לו והשיב שעדיף שלא יתן לו שהרי ברגע שאתן לו צדקה הריני מכשיל אותו בעלה בידו טלה וכדברי הגמ' הנ"ל...
ואילו לא יקבל כלום לא עבר המתחזה על שום עבירה ולא עלה בידו אפילו בשר טלה.
האם יתכן שאכן כך פסק הגרשז"א ז"ל שעדיף לביישו ולא להכשילו בעלה בידו בשר טלה.
כי דיברתי מזה עם כמה רבנים חשובים ואמרו לי שלא יתכן שאמר כן הגשז"א ז"ל – אשמח לשמוע דעתם של יושבי בית המדרש דכאן.
---
כמו כן כן אבקש לשאול מה הפשט בדברי הגמ' בנדרים שניתן לבטל מראש את כל הנדרים וכפי שאנו אומרים היום כל נדרי וכו ' ועיין רא"ש שם
הייתכן לומר בזה מדין דיבור מבטל דיבור וכל זמן שלא עשה הנדר ואין כאן כל חלות ניתן לבטלו מראש מכוח דיבור מבטל דיבור - ולא מצאתי מי שיאמר כן.

[אוצר החכמה]

אדכרתן מילתא שכשלמדתי אצל ר' הלל זאקס אמר שמה שמספרים על הח"ח שרדף אחרי גנב וצעק שהוא מפקיר את החפץ, וטען ר' הלל שוודאי צעק שיתפסו אותו, כי אין מקום להפקיר משום סוגייא דצנועים.

אני יודע שאין לזה שייכות לכאן שנותן לו בידים, ולא שייך הלעיטהו לרשע, אלא יכול ליתן לו ולמחול וע"ז הדיון או לא לתת כלל.