פורום אוצר החכמה

הנתיבות בחו"מ סימן שמ"ח [הל' גניבה], מביא על שליח בית דין שהלקה מי שחייב במלקות בהלקאה נוספת, והלה נלב"ע, הרי השליח ששגג במיתתו גולה.
אך בית דין יש להם 'פטור' מהליכה בגלות.
והתם מדובר שבית דין טעו בספירה, וכתוצאה מכך, קיבל החוטא מכה נוספת שהביאה למיתתו.

וצריך ביאור סיבת פטורם.
יש הרוצים לומר, שבית דין הוי כ'אונס' ולא כ'שוגג'. דהיינו ה'גרמא' שלהם זה בפיהם ולא ב'מעשה-הריגה' בטעות.
אך לכאורה תימה. ניחא אם היה טעות בשיקול הדעת או בדבר משנה, אך כאן שהם טעו במנין [בספירה] זה קרוב יותר למזיד.

אשמח לשמוע ביאורים חדשים

באחד הגליונות ראיתי השבוע, כיצד המקושש שכוונתו היתה 'לשם שמים' [ע"פ חלק הביאורים]
גרם טעות לבית דין להרגו בשוגג.
וביאר שם, שהרי 'אלקים נצב בעדת קל' ואין בין דין מביא תקלה ליד בית דין. וזה בגדר 'אונס גמור' ולא שוגג.

והוספתי לתמוה בדרך הדרוש, שתיבות התורה בהריגה בשוגג היא 'והאלקים אנה לידו'. ואותם אותיות מופיעות כאמור גם על בית דין
[1. 'אלקים' נצב בעדת קל. 2. ונקרב בעל הבית אל ה'אלקים' - הינו בית דין], כלומר שגם בבית דין יש הריגה בשוגג

נחומצ'ה כתב:באחד הגליונות ראיתי השבוע, כיצד המקושש שכוונתו היתה 'לשם שמים' [ע"פ חלק הביאורים]
גרם טעות לבית דין להרגו בשוגג.
וביאר שם, שהרי 'אלקים נצב בעדת קל' ואין בין דין מביא תקלה ליד בית דין. וזה בגדר 'אונס גמור' ולא שוגג.

והוספתי לתמוה בדרך הדרוש, שתיבות התורה בהריגה בשוגג היא 'והאלקים אנה לידו'. ואותם אותיות מופיעות כאמור גם על בית דין
[1. 'אלקים' נצב בעדת קל. 2. ונקרב בעל הבית אל ה'אלקים' - הינו בית דין], כלומר שגם בבית דין יש הריגה בשוגג

אדרבה, משם ראיה, שמי שלא התכוון להרע, ו"האלוקים" - היינו בית דין - אנה לידו, אז ההורג בעצמו גולה ולא "האלוקים".