פורום אוצר החכמה

הלכות כלי המקדש פ"ה ה"ד:
"לא יכנס [הכה"ג] לבית המשתה ולא לסעודה של רבים אפילו הם של מצוה".

וכתב על זה מרן האמרי אמת וזה לשונו:
"איני יודע מקורו, ומדקדוק דבריו נראה דדוקא לא יכנס אבל בביתו רשאי, והא דכתיב ויבא אהרן וגו' לאכול לחם, הלא קודם מתן תורה הוי".
עד כאן.

האם בספר המפתח יש משהו?
באמת לא מובן. למה שיהיה אסור לכהן גדול להשתתף בסעודת מצוה?

מס' "טוב החיים":

יישר כח. זה מצאת דרך ספר המפתח?
מיהו הרב טאוב הנ"ל? קשור לבית מודזיץ?


לא כל כך מובנת שאלתו. המשנה מדברת על מת לו מת כי יש שם חידוש גדול של התורה שכה"ג לא נטמא לאביו ולאמו.
ורק מותר לו ללכת להלוויה מרחוק באופן מיוחד.

מתפעל כתב:זה מצאת דרך ספר המפתח?

לא, דרך האוצר

מתפעל כתב:מיהו הרב טאוב הנ"ל? קשור לבית מודזיץ?

לא טאוב אלא טויב, ולא נראה קשור למודזיץ, יש הסכמה מאת סבו של המחבר הג"ר בנימין יהושע זילבר זצ"ל

מתפעל כתב:לא כל כך מובנת שאלתו. המשנה מדברת על מת לו מת כי יש שם חידוש גדול של התורה שכה"ג לא נטמא לאביו ולאמו.
ורק מותר לו ללכת להלוויה מרחוק באופן מיוחד.

אבל דין המיצוע מדוע השמיענו דוקא במת ולא בשמחה?

אולי יש הבדל בין ניחום אבלים ששם כולם עוברים וצריך לעשות משהו כדי שהכה"ג לא יהיה כמו כולם. מה שאין כן בשמחה, אין איזה טכס מיוחד שכולם עוברים. בכל אופן קשה לומר שזה המקור של הרמב"ם.

עי' בדרך חכמה מהגרח"ק שכתב דהטעם משום שאסור לת"ח לאכול בפני רבים, ואף שבסעודת מצוה מותר מ"מ לכה"ג החמירו וצ"ב.

איפה הדין הזה שת"ח אסור לו לאכול לפני רבים? זה נפסק בשו"ע?

איך לפי"ז עורכים האדמורים טישים?

כך כתב הר"ם במז"ל בהל' דעות פ"ה ה"ב. איני חושב שנפסק בפועל בשו"ע (וממילא סרה קושייתך), אך הרמב"ם לשיטתו.
אך לענ"ד הוא קצת דוחק, שהרי בהל' דעות כתב כן בל' הצעה ועצה טובה קמ"ל (אף שהוא "הלכות הלכות", שאני הלכות דעות), וכאן הוא ל' פסיקה ואיסור, ויל"ע.

אודה למי שיביא סריקה של העמוד בדרך חכמה מהגרח"ק או ציטוט של הדברים.

אם הבנתי נכון כותב גם הוא שאינו יודע מקורו של הרמב"ם.

יישר כח נוטר על הלינק המעניין. אמנם דין מחודש זה בכה"ג לא הובא שם עד כמה שראיתי.

אנציקלופדיה תלמודית כרך כז, כהן גדול [טור רמט]

וכתבו ראשונים שלא ייכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים, אפילו הם של מצוה1128, אבל אם רצה הולך הוא לבית האבל1129, והולך לסעודת הבראה* של אבלים להברותם, ואחרים באים להברותו1130.

1128. רמב"ם שם ה"ד. ועי' הר המריה המקור מתוספתא דלהלן שמ' שדוקא בסעודת הבראה ולא בשאר סעודות מצוה, ועי' או"ש שם מקור אחר.
1129. עי' ציון 1074 ואילך; רמב"ם שם.
1130. עי' ציון 1091 ואילך. תוספתא שם. ועי' או"ש שם בד' הרמב"ם מקור שאינו הולך לסעודת מצוה, מל' המשנה שם יח א: וכשמברין אותו, שלא הזכירו כשמברה אחרים, לפי שאינו הולך לסעודת הבראה, ותמוה שלא הביא התוספתא שמפורש להיפך.

מתפעל כתב:איפה הדין הזה שת"ח אסור לו לאכול לפני רבים? זה נפסק בשו"ע?

ואין שותין מים בפני רבים. פירש בקונטרס דרך ת"ח להיות צנוע באכילה ושתיה והא דאמר בסוף כיצד צולין (פסחים דף פו:) דרב הונא בריה דרב נתן אשתי כסא בתרי זמני ולא מהדר אפיה וקאמר התם כלה תנן משמע התם שדרך לשתות בפני רבים בלא חזרת פניו היינו בשעת סעודה דומיא דכלה ובהלכות דרך ארץ אמרינן דברבים הופך פניו לצד אחר וישתה מים נראה דנקט מים לפי שאין רגילין לשתות כולן מים אלא הצמא בלבד אבל שאר דברים רגילין לשתות יחד ור"ת אומר דה"ק דאפילו לאותן הצנועים שלא לשתות מים בפני רבים לא ליהוי צנוע להטיל מים שמא ימתין ויסתכן.
מקור: תוספות בכורות דף מד עמוד ב
ועיין פרטי הדינים או"ח סימן ק"ע