פורום אוצר החכמה

מסכת אבות פרק ה משנה ה': "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש...ולא נצחה הרוח את עמוד העשן".
לכאורה מה הרבותא של הנס, הא איתא ביומא נג ע"א: "אם כן מה תלמוד לומר כי בענן אראה על הכפרת - מלמד שנותן בה מעלה עשן".
וכתב רש"י וכן ר"ח שם: מעלה עשן – "שם עשב שגורם לעשן לעלות זקוף כמקל". וכ"כ רבינו יונה "שהיה מתמר ועולה".
נמצא שהעשב הוא זה שגורם בדרך טבעית לרוח שלא תנצח, ולא הנס?

אני לא יכול לתאר לעצמי שום עשב או סממן שיגרום לעשן להפסיק להיות עשן אלא להיות קשה כברזל עד כדי שרוח לא תזיז אותו. הכוונה בפשטות שמעלה עשן גורם לעשן עצמו מצד עצמו לא להתפזר לצדדים כדרכו של עשן אלא לעלות ישר כמקל. אבל רוח - זה כבר סיפור אחר לגמרי.

אא"כ נבדוק בתכונות עשן מה גורם לו להתפזר לצדדים, ונגלה שגם זה דבר שלא אמור להיות מושפע מהעשב, ואז תחזור קושייתך.

צופה_ומביט כתב:אני לא מכיר שום עשב או סממן שיגרום לעשן להיות קשה כברזל ושרוח לא תזיז אותו. הכוונה בפשטות שמעלה עשן גורם לעשן עצמו מצד עצמו לא להתפזר לצדדים כדרכו של עשן אלא לעלות ישר כמקל. אבל רוח - זה כבר סיפור אחר לגמרי.

לשם מה היו מוסיפים את העשב ההוא, סתם גזירת הכתוב?
שמא בכדי להסתיר את הנס עד כמה שהיה ניתן.
למרות שקצת קשה, הלוא חז"ל מלמדים ואתנו על ניסים שהיו להדיא במקדש ובמטרה להראות ולהבליט את הניסים. אתמהה.

איתן נוי כתב:

צופה_ומביט כתב:אני לא מכיר שום עשב או סממן שיגרום לעשן להיות קשה כברזל ושרוח לא תזיז אותו. הכוונה בפשטות שמעלה עשן גורם לעשן עצמו מצד עצמו לא להתפזר לצדדים כדרכו של עשן אלא לעלות ישר כמקל. אבל רוח - זה כבר סיפור אחר לגמרי.

לשם מה היו מוסיפים את העשב ההוא, סתם גזירת הכתוב?

נניח שזו שאלה, ולכן? מה אתה מוציא מפה? שהעשב גרם לעשן להיות כברזל? ויודע מה - באם כן - אזי זה בעצמו הנס. שהעשב הזה גורם לכך. כי זה לא טבעי.

ובפשטות - ליום שאין בו רוח. ולא חושב שמדדו את העשן בפלס, אם לא זז אפילו מילימטר, תמיד יש תזוזה, הכוונה שבאופן כללי הוא עלה כעמוד כלפי מעלה. אבל זה שגם ביום סוער הוא המשיך להתנהג כך - זה היה נס.

צופה_ומביט כתב:

איתן נוי כתב:

צופה_ומביט כתב:אני לא מכיר שום עשב או סממן שיגרום לעשן להיות קשה כברזל ושרוח לא תזיז אותו. הכוונה בפשטות שמעלה עשן גורם לעשן עצמו מצד עצמו לא להתפזר לצדדים כדרכו של עשן אלא לעלות ישר כמקל. אבל רוח - זה כבר סיפור אחר לגמרי.

לשם מה היו מוסיפים את העשב ההוא, סתם גזירת הכתוב?

נניח שזו שאלה, ולכן? מה אתה מוציא מפה? שהעשב גרם לעשן להיות כברזל? ויודע מה - באם כן - אזי זה בעצמו הנס. שהעשב הזה גורם לכך. כי זה לא טבעי.

ובפשטות - ליום שאין בו רוח. ולא חושב שמדדו את העשן בפלס, אם לא זז אפילו מילימטר, תמיד יש תזוזה, הכוונה שבאופן כללי הוא עלה כעמוד כלפי מעלה. אבל זה שגם ביום סוער הוא המשיך להתנהג כך - זה היה נס.

בוא נשאל אחרת, מה הרבותא של העשב הזה שמעלה ישר כמקל, למה צריך אותו, אם איתא שגודל הנס להעלותו ישר כברזל ולא ניצחו... לשם מה צריך את העשב, למה הוא נועד?

חושב שעניתי.

הנס שלא ניצחה הרוח - מועיל גם בעשן שלא עולה ישר, אלא כמו ענן, שעכ"פ הענן נשאר והרוח לא מפזרת אותו.
העשב גורם לעשן לעלות ישר. וביום בלי רוח די בזה.

כל אחד מהם עושה משהו נפרש שהשני לא עוסק בו. ביחד נוצר עמוד ישר שגם רוח לא מפזרת אותו. כנ"ל פשוט.

עי' רשב"ץ שהכוונה למזבח החיצון, דבמזבח הקטורת אכן לא היה זה נס. וע"ע בספרים.

בכלל אני שם לב עכשיו שמעלה עשן היו נותנים בקטורת, ולא בעצי המערכה [שבהם היה הנס של לא ניצחה הרוח, כדאיתא ביומא כא, ב. וראה שם להדיא שהיה אזיל ואתי כדקל מחמת הרוח, והנס היה רק דלא איבדר מהרוח]. ממילא לק"מ. וזה כדברי הרשב"ץ.

נכון מאוד צודק.
ומדוע הנס היה רק בעצי המערכה ולא בקטורת?
נראה לומר מפני מה שאמרה שם הגמ': "נתן בה עיקר מעלה עשן, היה מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לשמי קורה. כיון שהגיע לשמי קורה - ממשמש ויורד בכותלים עד שנתמלא הבית עשן, שנאמר והבית ימלא עשן".
כלומר שהקטורת היתה במקום סגור ולא היתה רוח שתנצח, ורק משום להוציא מליבן של צדוקים עשו כן. משא"כ
1. ברבינו יונה רואים: "ולא כבו הגשמים אש מעל עצי המערכה - כי האש תוקד על המזבח החיצון העומד בחצר המשכן".
2. בלשון הרמב"ם (על המשנה שם) רואים משהו מאוד מעניין: "כבר ידעת שהמזבח באמצע העזרה, ואנו עתידים לבאר זה במקומו, והוא גלוי לשמים, ועם זה לא היה הגשם מכבה אשו. ולא פיזרה הרוח עמוד העשן העולה מן הקרבנות, אלא בעת ההקרבה היה האויר נח".
מלשון הרמב"ם רואים שהרוח היתה נחה, בלשון המשנה רואים שהיתה רוח רק שלא היתה מנצחת את העשן.