פורום אוצר החכמה

כידוע לכל מי שמתחיל ללמוד מסכתא דנדרים, נדר הוא על החפצא ושבועה היא על הגברא. אם כן, מדוע בתנ"ך בכל מקום מופיע הביטוי 'נדר', גם על הגברא? (יפתח, אבשלום, וכו') וכמו''כ יש לעמוד על הנהוג כיום לומר "בלי נדר".

זוכרני כשהייתי בחור בישיבה ב'נדרים זמן' כולם אמרו "בלי שבועה"...

נר דרומי כתב:זוכרני כשהייתי בחור בישיבה ב'נדרים זמן' כולם אמרו "בלי שבועה"...

ומעבר לבדיחותא, לא הפריעה להם עצם השאלה? תמהני.

בלי נדר נאמר במקרה של נדרי מצוה. בנדרים ח ע"א: האומר אשכים ואשנה פרק זה...נדר גדול נדר לאלוהי ישראל. ובראשונים שם כתבו הרבה על לשון נדר ביחס לגברא.
ובכל מקרה מנהג זה הוזכר בשו"ע סימן ר"ג סעיף ד: ואם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם יאמר בלא נדר.

ועל זה גופא אני שואל

שערי הנהרות. כתב:ועל זה גופא אני שואל

ז"ל הרא"ש בפירושו שם על הדף:
לאו היינו נדר ממש דלא איקרי נדר אלא שמתפיס בדבר הנדור אלא מחשבינן ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ו.) בפיך זו צדקה. ( זה הפסוק המלא: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַ ה' אֱלֹהֶיךָ נדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ)
וז"ל הרשב"א שם: כלומר לעבור עליו משום בל יחל, ואקשינן והלא אין שבועה חלה על שבועה, כלומר אע"ג דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות. וכדאמרינן בפרקין דלקמן (נדרים טז, א) הני מילי בבטול מצוה, דאסר חפצא עליה כגון הנאת סוכה עלי, אבל בקיום מצוה אינו חל כמו שאינו חל בשבועה, שאילו אומר הרי עלי שלא אוכל נבלה לא אמר ולא כלום.
ואם כן זה נדר ממש.
ובמהרשא שם ובבן יהוידע הביאו עוד טעמים למה נקטו לשון זו.

באג2000 כתב:

שערי הנהרות. כתב:ועל זה גופא אני שואל

ז"ל הרא"ש בפירושו שם על הדף:
לאו היינו נדר ממש דלא איקרי נדר אלא שמתפיס בדבר הנדור אלא מחשבינן ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ו.) בפיך זו צדקה. ( זה הפסוק המלא: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַ ה' אֱלֹהֶיךָ נדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ)
וז"ל הרשב"א שם: כלומר לעבור עליו משום בל יחל, ואקשינן והלא אין שבועה חלה על שבועה, כלומר אע"ג דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות. וכדאמרינן בפרקין דלקמן (נדרים טז, א) הני מילי בבטול מצוה, דאסר חפצא עליה כגון הנאת סוכה עלי, אבל בקיום מצוה אינו חל כמו שאינו חל בשבועה, שאילו אומר הרי עלי שלא אוכל נבלה לא אמר ולא כלום.
ואם כן זה נדר ממש.
ובמהרשא שם ובבן יהוידע הביאו עוד טעמים למה נקטו לשון זו.

זה על התלמוד בנדרים, אני שואל על לשון המקרא

שערי הנהרות. כתב:

באג2000 כתב:

שערי הנהרות. כתב:ועל זה גופא אני שואל

ז"ל הרא"ש בפירושו שם על הדף:
לאו היינו נדר ממש דלא איקרי נדר אלא שמתפיס בדבר הנדור אלא מחשבינן ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ו.) בפיך זו צדקה. ( זה הפסוק המלא: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַ ה' אֱלֹהֶיךָ נדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ)
וז"ל הרשב"א שם: כלומר לעבור עליו משום בל יחל, ואקשינן והלא אין שבועה חלה על שבועה, כלומר אע"ג דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות. וכדאמרינן בפרקין דלקמן (נדרים טז, א) הני מילי בבטול מצוה, דאסר חפצא עליה כגון הנאת סוכה עלי, אבל בקיום מצוה אינו חל כמו שאינו חל בשבועה, שאילו אומר הרי עלי שלא אוכל נבלה לא אמר ולא כלום.
ואם כן זה נדר ממש.
ובמהרשא שם ובבן יהוידע הביאו עוד טעמים למה נקטו לשון זו.

זה על התלמוד בנדרים, אני שואל על לשון המקרא

כי גם יפתח נדר נדר מצווה. ולכן הבאתי את הפסוק המלא של בפיך זו צדקה להראות שנדרי מצווה כלולים בנדרים ולא בשבועות