שערי הנהרות. כתב:ועל זה גופא אני שואל
ז"ל הרא"ש בפירושו שם על הדף:
לאו היינו נדר ממש דלא איקרי נדר אלא שמתפיס בדבר הנדור אלא מחשבינן ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה (דף ו.) בפיך זו צדקה. ( זה הפסוק המלא: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַ ה' אֱלֹהֶיךָ נדָבָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ)
וז"ל הרשב"א שם: כלומר לעבור עליו משום בל יחל, ואקשינן והלא אין שבועה חלה על שבועה, כלומר אע"ג דנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות. וכדאמרינן בפרקין דלקמן (נדרים טז, א) הני מילי בבטול מצוה, דאסר חפצא עליה כגון הנאת סוכה עלי, אבל בקיום מצוה אינו חל כמו שאינו חל בשבועה, שאילו אומר הרי עלי שלא אוכל נבלה לא אמר ולא כלום.
ואם כן זה נדר ממש.
ובמהרשא שם ובבן יהוידע הביאו עוד טעמים למה נקטו לשון זו.