ידועים דברי מרן השו"ע בסי' שח סעיף ד שכלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו גם מחמה לצל, דהיינו לצורך הכלי, אך לטלטלו סתם אסור.
הסתפקתי האם כלי שמלאכתו להיתר הוא 'מוקצה' ככלי שמלאכתו לאיסור, מוקצה מחמת חס"כ וכו' אלא שתנאי ההיתר לטילטולו קלים יותר מאשר המוקצים הנ"ל או שמא אין הוא מוקצה כלל אלא שיש גזירה נפרדת שאסור לטלטלו.
נפק"מ בדבר, אם אדם הניח כלי שמלאכתו להיתר על אוכלים שלא נאסרו בטלטול כלל, אפי' שלא לצורך כמבואר בשו"ע שם, האם נחשבים 'בסיס' ומקבלים את דיני הכלי ונאסרים בטלטול שלא לצורך
נ.ב
כמובן דוגמה זו טובה רק למאן דאמר שיש בסיס בכל מוקצה - גם בכלי שמלאכתו לאיסור, ולא רק במקצה מחמת גופו ואכמ"ל. עכ"פ זו רק דוגמה לסבר את האוזן למה כוונתי.
אשמח אם מישהו יאיר עיני אם נכתב בזה משהו.