כזית כתב:לענ"ד גם אם יתברר עתה שנפסלו לפני זמן רב, כיון שעד עתה היה הדין להעמידם על חזקתם הרי היו כשרות מדינא.
אמנם אם עדיין לא שקעה חמה בודאי עליו להניח שוב.
ופשיטא לי שגם הגרי"ש היה מצריכו להניח שוב באותו יום.
ולא דמי לתפילין פסולות שהעידו עליהם בטעות שכשרות הן, כיון שאגלאי מילתא שעידי שקר היו ולא היתה כאן עדות כשרה, אבל החזקה שהיתה אז לא התבטלה למפרע, אלא רק לענין מכאן ולהבא.
לענ"ד יש לדון באופן אחר.
אם מדין חזקה קאתינן, יש לדון על פי דיני חזקה.
אחזור בקצרה על מה שכולנו יודעים, בפשטנות..
ענין החזקה הוא לומר:
שהידיעה שיש כעת היתה כך מעולם - חזקה דהשתא.
מה שאנו יודעים עתה לא ישתנה - חזקה דמעיקרא.
כאשר ישנה סתירה בין שתי החזקות, חזקה דמעיקרא גוברת - אנו אומרים שהשינוי התחולל עתה ברגע שנודע לנו.
אבל כאשר נודע לנו שבודאי השתנה קודם לכן, נכנסים לדיון לא פשוט, כי יש עדיפות לחזקה דהשתא, שזה לא השתנה עכשיו אלא קודם לכן.
מה שברור בעיני, שלכל הפחות עד הרגע שברור שבו השתנה, גוברת הידיעה הזו על חזקה דמעיקרא.
ואמנם, היה הדין להחזיק כמעיקרא, אבל התברר שזה היה בטעות.
ואמנם כפי המפורסם מר' שמעון, ענין החזקה אינו בירור אלא הנהגה, וההנהגה היתה שצריך להתנהג על פי החזקה דמעיקרא.
מה שאומר שנהגנו נכון.
ועכשיו צריך להבין מה בעצם הדיון.
אין שאלה הילכתית לגבי האם התפילין היו כשרות קודם לכן!!
השאלה היא פסיכולוגית - שאינו מהענין כאן.
לגבי שכר המצוה - הקב"ה יחליט - ויש לשער שכיון שעשה כמצווה, יש לו שכר - סביר להניח שכן הדין גם לגבי אם היה פסול מתחילה, במידה ועשה כפי הדין, בבחירת התפילין/הסופר'המגיה...
לגבי קרקפתא דלא מנח תפילין - הרי לא הניח.
לגבי התיקון - כנ"ל