ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?
פורסם: ה' ספטמבר 02, 2021 3:55 pm
ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?
מצוה.
זה נלמד בגמרא מלשון הפסוק.
הוה אמינא כתב:מצוה.
זה נלמד בגמרא מלשון הפסוק.
בחפשי כותב כתב:וכן נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סימן ח, סעיף א): "וכל דיין המתמנה בשביל כסף או זהב, אסור לעמוד לפניו. ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו". וביאר התומים (אורים ס"ק ד) שהטעם משום כל ליצנותא אסירי וכו', והבן.
וראה בספר 'אור צדיקים' (סימן כד סעיף כ) להגאון המקובל רבי מאיר הכהן פאפרוש ז"ל, וזה לשונו: "כשם שהליצנות היא עבירה, כן מצוה להתלוצץ מע"ז וממנהגיה הרעים".
בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.
הוה אמינא כתב:בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.
אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.
יאיר כתב:הוה אמינא כתב:בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.
אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.
"אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו וכתיב (ישעיהו מו, ב) קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' ר' ינאי אמר מהכא (הושע י, ה) לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו"
מגילה כה:
הוה אמינא כתב:יאיר כתב:הוה אמינא כתב:בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.
אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.
"אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו וכתיב (ישעיהו מו, ב) קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' ר' ינאי אמר מהכא (הושע י, ה) לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו"
מגילה כה:
האם לשון גמ' במגילה מדברי קבלה! (מפסוק בנביא), מפקיע מפסוק מפורש מהתורה שנדרש במסכת ע"ז הנז"ל??
מאיר בן אבי כתב:ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?
שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו. פסק, מצות עשה שלא לכנות שם ע"ז בשמה, [אלא] בלשון גנאי, בית גליא - בית כריא, פי' לשון עבדות במס' עירוכין, פני מלך - פני כלב, עין כל - עין קוץ, כל [ליצנותא] אסור - בר מגנאי שם ע"ז דשריא, ומצוה היא.