פורום אוצר החכמה

באחד בניסן ר"ה לרגלים, אחרי הכנות רבות בט"ו בו אנו יוצאים ממצרים, מונים מ"ט ימים ומקבלים את התורה. עוד מ' ימים שנמשכת בהם קבלת התורה, עד שבעוונות חטאנו בעגל, או אז מתחילים מ' ימים המסתיימים בחודש אלול, שאז זוכים אנו למ' ימי רצון, המסתיימים ביום הכיפורים. ואז באים ימי שמחת הכפרה בחג הסוכות.
נמצא שיש מהלך מסודר פחות או יותר של צמיחה רוחנית מפסח עד סוכות.

(יש ספרים שזה בא בסגנון אחר, פסח הוא זמן הלידה של עמ"י, שבועות הוא הבר מצוה וסוכות הוא הנישואין).

ומשם ואילך? מהי הגדרת הימים של החורף? ש[י]נת חורף???

בזכרוני ששמעתי או קראתי בזה בשני אופנים. א' ימי החורף זה זמן היישום של כל הנרכש עד עתה. ב' ימי החורף הם הירחי לידה של שנת המועדים הבאה. (כמדומ' שזה נאמר להקביל את עבודת השדה לעבודה ברוחניות).

אולי יש מי שיוכל להחכים אותי בזה?

יישר כח

בתורת הסוד מבואר שבשמע"צ הוא ענין של זיווג למעלה להוליד נשמות חדשות, והנשמות הללו נולדות לאחר ז' ירחי לידה בשביעי של פסח.

איני יודע איך לתרגם זאת במשמעות העבודה שלנו בעוה"ז.

בכללות: בקיץ - עבודת הצדיקים, בחורף - עבודת הבעלי־תשובה.

ראה: 'תורת שמואל' תרל"א ע' תקצא־תקצב; סה"מ עזר"ת ע' לח; 'תורת מנחם' סה"מ מלוקט ח"א ע' שעו, ח"ד ס"ע קל; אג"ק כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ח"א ס"ע רי, ח"ז ס"ע שיב; 'לקוטי שיחות' ח"א ע' 4 (בלה"ק - 'תורת מנחם' חט"ו ס"ע 200), ח"ב ע' 547 (בלה"ק - 'תורת מנחם' חי"ד ע' 60־61), חט"ו ע' 383, ועוד.

לשאלת פותח האשכול, האם אין ימים 'רגילים', שבהם מתרכזים ומתעלים בעבודת השם לכל ענפיה?
רק מבצעים?

צורב מתחיל כתב:בזכרוני ששמעתי או קראתי בזה בשני אופנים. א' ימי החורף זה זמן היישום של כל הנרכש עד עתה. ב' ימי החורף הם הירחי לידה של שנת המועדים הבאה. (כמדומ' שזה נאמר להקביל את עבודת השדה לעבודה ברוחניות).

מדוע לא מספיק מה שכתבת כאן?
וכמו שאמר הרב קו ירוק בלשונו הזהב.

יצויין רק שמזמן חורבן בית ראשון ושני כנראה חלה ירידה ואיננו מסוגלים להפסקה כ"כ ארוכה בלי "אויר פסגות" בין המועדים,
ולכן יש לנו שני מועדים דרבנן בחורף, חנוכה ופורים.

גם חנוכה וגם פורים נתקנו לפני חורבן בית שני...

דרומי כתב:גם חנוכה וגם פורים נתקנו לפני חורבן בית שני...

כבודו יכול להניח שאני מודע לזה.
חשבתי שכוונתי ברורה, אני רואה שלא אז אסביר:
פורים נתקן אחרי חורבן בית ראשון,
חנוכה נתקן כהכנה ליציאה לגלות בחורבן בית שני [כמבואר בספה"ק].

מצורפים דברי הגר"א בפירושו למגילת אסתר, וזו עבודת החורף האמיתית.

קו ירוק כתב:לשאלת פותח האשכול, האם אין ימים 'רגילים', שבהם מתרכזים ומתעלים בעבודת השם לכל ענפיה?
רק מבצעים?

המועדים כולם אינם מבצעים, אלא דרך של עליה.
באופן מיוחד התייחסתי לכך כשציינתי שמערכת המועדים מקיפה מניסן עד תשרי ברצף, ז"א שגם כ"ג סיון, י' בתמוז וכ"ח אב הכל נמצא במהלך של עבודה.
ועל כן שאלתי מהו מהלך העבודה של החורף. ואמנם, אין ספק שגם אם אין מהלך עובדים, אבל קשה להאמין שיש מושג של "אין מהלך".
--
והאמת שבחז"ל מצינו לשונות ביקש הקב"ה ליתן חג בכל חודש מימי הקיץ, האם המשמעות היא שיש ענין שיהיו "מבצעים"? ואם יש ענין כזה מה נשתנה חורף מקיץ?

צורב מתחיל כתב:נמצא שיש מהלך מסודר פחות או יותר של צמיחה רוחנית מפסח עד סוכות.

שוב נזכרתי בפירוש המלבי"ם ביחזקאל לחנוכת הבית השלישי שיתחיל מכ"ג אדר כחנוכת המשכן וימשיך ברצף עד שמחת תורה.
ומבואר בזה ג"כ המהלך של רצף הימים לעבודה.

צופה_ומביט כתב:

צורב מתחיל כתב:בזכרוני ששמעתי או קראתי בזה בשני אופנים. א' ימי החורף זה זמן היישום של כל הנרכש עד עתה. ב' ימי החורף הם הירחי לידה של שנת המועדים הבאה. (כמדומ' שזה נאמר להקביל את עבודת השדה לעבודה ברוחניות).

מדוע לא מספיק מה שכתבת כאן?
וכמו שאמר הרב קו ירוק בלשונו הזהב.

מעבר למה שכתבתי להרב קו ירוק, עוד גם זאת שבמה שכתבתי ביקשתי להחכים, במקורות או בביאורים נוספים או בכל דבר שיכול לקדם אותי לחכם יותר.
יישר כח!

קו ירוק כתב:מצורפים דברי הגר"א בפירושו למגילת אסתר, וזו עבודת החורף האמיתית.

‏‏פי'הגר''א אסתר, מהדורת הר'נובל.jpg

יישר כח גדול.

בדברי הגר"א מבואר שימי החורף הם היישום של התשובה של חודש תשרי, ובעיקר בחלק של מלחמת היצר בתיקון התאוות.
אם נניח ירצה מישהו להתחיל בדבר חדש בימי החורף, לא יהיה שייך להכניס את זה ל"מערכת השנתית". (רק שלא הוגבל זמן למתן תורה כי בכל יום הוא כחדשים).

יצויין עוד, שהגר"א הנ"ל מעמיד את המערכת השנתית מימי התשובה שבראשית השנה, וגם חדשי הקיץ הם יישום התשובה באופן אחר. (וכלפי ראש השנה לרגלים, אין בדבריו כאן התייחסות).

צורב מתחיל כתב:אם נניח ירצה מישהו להתחיל בדבר חדש בימי החורף, לא יהיה שייך להכניס את זה ל"מערכת השנתית". (רק שלא הוגבל זמן למתן תורה כי בכל יום הוא כחדשים).

אין בעבודת ה' קבעון, והמסגרת היא מה שחייבים. אבל הכל פתוח לעלות עוד ועוד לאין שיעור.

רצו"ב דברים שנאמרו בענין זה, אולי יהי' לתועלת.
אשמח לקבל הערות.