פורום אוצר החכמה

כתב הרמ"א (או"ח סי' ער"ה סע' י"ב): "נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות משום ביזוי מצוה וכן כתב הרוקח" (מדובר בנרות שבת).
לפי זה:
- האם יהיה אסור להניח שקית זבל ליד או כנגד המזוזה?
- האם יהיה אסור לחתל קטן ליד מעקה (מצות "ועשית מעקה לגגך")?
ועוד דוגמאות כי האי גוונא. (בנוסף להלכות בענין תשמיש וכה"ג כנגד מזוזות וספרים, ותשמיש בזוי בסוכה וכיוצ"ב)

נראה פשוט לכב' לדמות בין נרות למעקה וודאי שהדברים אינם פשוטים כלל.
שהמעקה אמנם היא חפצא של מצוה אבל עדין יש לה הגדרה ברורה שהיא רק לשמירה,משא"כ נרות שיש בהם דין של כבוד ועונג שבת
וכי יש דין התנאה לפניו במצות לעשות מעקה נאה? לכא' לא מצינו
וא"כ גם גבי ביזוי מצוה לא שייך כי המצוה לא מתמשכת כלומר מקיים את העשה רק בקביעת המעקה,משא"כ שאר דברים כגון נרות כל זמן שדולקות.

א. האם אין הדלקה עושה מצוה?
ב. ומה יאמר במזוזה, שמצוותה נמשכת?

את השאלה לעניין ביזוי מצוות מעקה שמעתי לפני שנים רבות בשם רבי יצחק ווינברג שליט"א (האדמו"ר מטאלנא).

לפום ריהטא נראה לי שעניין ביזוי תלוי ברגש האדם, ולכן יש חילוק בהרגשה בין מעקה לנר. כי אם החפץ אינו נתפס כמצווה, אין שום תחושת פגיעה בכבוד המצווה.

השבוע שמעתי דבר חידוש שאסור להניח גליל נייר טואלט בביהמ"ד, כי זה בגדר גרף של רעי.עד היכן הדברים מגיעים?!

מקדש מלך כתב:את השאלה לעניין ביזוי מצוות מעקה שמעתי לפני שנים רבות בשם רבי יצחק ווינברג שליט"א (האדמו"ר מטאלנא).

לפום ריהטא נראה לי שעניין ביזוי תלוי ברגש האדם, ולכן יש חילוק בהרגשה בין מעקה לנר. כי אם החפץ אינו נתפס כמצווה, אין שום תחושת פגיעה בכבוד המצווה.

ואולי להפך?
כלומר, אדרבה אל תתייחס למעקה כהגנה פרקטית גרידא, אלא כחפצא של מצוה. ואיך תרכוש הרגשה זאת לעצמך? אם תזהר מלבזותה.

נראה לי קצת שאתה מקדים את המסובב לסיבה.
אם זה לא נחשב ביזוי, למה שאזהר מלעשות זאת?
ולו יהי שאם הייתי נזהר אכן הייתי מצליח להמציא את האיסור מחדש.

"שמעינן לשאר מצות כמו מעקה או ציצית וסוכה שאסור להשתמש בהן דרך בזיון לדרוס עליהן" (שבלי הלקט).

עובדיה חן כתב:השבוע שמעתי דבר חידוש שאסור להניח גליל נייר טואלט בביהמ"ד, כי זה בגדר גרף של רעי.עד היכן הדברים מגיעים?!

באמת קשה לומר מה הגבול, אך נראה לענ'ד הקלושה, שיש לנו מה לשפר בחזות בתי המדרשות והכנסיות שלנו, בנקיונם ובסדר שלהם.
מי שדואג לכך וזה חשוב לו מעביר מסר חשוב מאד לציבור ובפרט לדור הצעיר.

ובעקיפין גם כבודה של תפילה משתפר, ומשפיע יותר כובד ראש, כבוד והדר לתפילה.

עושה חדשות כתב:"שמעינן לשאר מצות כמו מעקה או ציצית וסוכה שאסור להשתמש בהן דרך בזיון לדרוס עליהן" (שבלי הלקט).

יישר כח על המ"מ המעניין.
וראיתי כעת שבהליכות שלמה תפילה (פרק ג הערה 2) כתב על דבריו שהוא פלא.

אז באמת לפי דבריו יש דין של מעקה נאה וכך מביא בספר לרעך כמוך בשם הגרח"ק.

עובדיה חן כתב:השבוע שמעתי דבר חידוש שאסור להניח גליל נייר טואלט בביהמ"ד, כי זה בגדר גרף של רעי.עד היכן הדברים מגיעים?!

גרף של רעי חדש שלא השתמשו בו - אין לו דין גרף.
ובפרט נייר טואלט שהוא מיועד לכתחילה גם לשימושים שאין בהם גנאי לבית המדרש, כגון לנגב את הקפה שנשפך על השולחן.

אפשר שיש לחלק בין תשמישי מצוה מצד עצמם שמותר להכנס בציצית לבית הכסא (שזה מסתמא יותר קרוב למצוה מנרות שבת מכמה טעמים), לבין תשמישי מצוה מבחינת היחס של בני אדם אליהם.
כלומר מעיקר הדין מותר לקטנים (ומסתמא גם לגדולים) להיות ערומים על יד נרות שבת, אבל מפני הרגש האנושי שמייחס להם קדושה זה ביזוי מצוה.