פורום אוצר החכמה

אלא זהו הטעם לפי שהמונה מבריאת העולם לא מונה ר"ה עד יום ששי שנברא אדם הראשון ובשעה תשיעית נצטווה כדאמר פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לח:) ומסתמא אז קדש החדש ומשקדש החדש ע"כ היה המולד ו' שעות קודם דשית שעי מכסי סיהרא ונמצא המולד בתחילת שעה ט"ו דהיא שעה שלישית של יום וסימן וי"ד פי' ביום ו' בסוף שעה י"ד היה המולד מאחר שלא היה ר"ה עד יום ו' שקידש אדם הראשון החדש נמצא שנברא העולם בכ"ה באלול

מקדש מלך כתב:לכאורה התוספות מייחסים למולד הלוח כהמולד האמיתי. אמנם כידוע מדובר במולד ממוצע ולא המולד האמיתי. האם אני צודק? והאם יש מישהו שעמד בזה?

יואל שילה כתב:אציע דרך מעט חדשנית, אם כי היא בהחלט יכולה להיות נכונה
מאחר והירח מתרחק מעט מהארץ הרי שאורך החודש מתארך
ובנוסף, אורך היממה משתנה, בד"כ מתארך - וזו סיבה שהזמן ממולד למולד יכיל פחות יממות
כך או כך - הזמן המיוחס להיות ממוצע, כט יב תשצג, איננו באמת ממוצע תמיד, אלא הוא היה זמן ממוצע בימי חז"ל
ואכן, בבדיקה ממוחשבת של זמני ליקויי החמה בזמן חז"ל [ע"י תחשיבי זמני הליקויים שמסרו נאס"א] - נמצא שט יב תשצג היה אכן אורך החודש המוצע בין שני ליקויי חמה בימי התנאים
אבל לפני כן ולאחר מכן הזמן מעט שונה
ונמצא שהלממ"ס איננה בדוקא אורך כט יב תשצ"ג - אלא אופן החישוב

מקדש מלך כתב:לגבי טענת ר' עזריאל שהירח יכול להיראות שש שעות אחרי המולד האמצעי, לא הבנתי איזה קשר יכול להיות בין מועד המולד האמצעי ובין ראייתו בפועל.

תלמוד_ישן כתב:

יואל שילה כתב:אציע דרך מעט חדשנית, אם כי היא בהחלט יכולה להיות נכונה

ע' בענין הזה בספר עבודה ברורה על מסכת ראש השנה ח"ב עמ' תקנא-תקנב

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:לגבי טענת ר' עזריאל שהירח יכול להיראות שש שעות אחרי המולד האמצעי, לא הבנתי איזה קשר יכול להיות בין מועד המולד האמצעי ובין ראייתו בפועל.

מציע ללמוד את פרקים יא-יז בהלכות קידוש החודש לרמב"ם, ואז ההבנה תהיה יותר טובה.

יואל שילה כתב:אציע דרך מעט חדשנית, אם כי היא בהחלט יכולה להיות נכונה
מאחר והירח מתרחק מעט מהארץ הרי שאורך החודש מתארך
ובנוסף, אורך היממה משתנה, בד"כ מתארך - וזו סיבה שהזמן ממולד למולד יכיל פחות יממות
כך או כך - הזמן המיוחס להיות ממוצע, כט יב תשצג, איננו באמת ממוצע תמיד, אלא הוא היה זמן ממוצע בימי חז"ל
ואכן, בבדיקה ממוחשבת של זמני ליקויי החמה בזמן חז"ל [ע"י תחשיבי זמני הליקויים שמסרו נאס"א] - נמצא שט יב תשצג היה אכן אורך החודש המוצע בין שני ליקויי חמה בימי התנאים
אבל לפני כן ולאחר מכן הזמן מעט שונה
ונמצא שהלממ"ס איננה בדוקא אורך כט יב תשצ"ג - אלא אופן החישוב

מקדש מלך כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:לגבי טענת ר' עזריאל שהירח יכול להיראות שש שעות אחרי המולד האמצעי, לא הבנתי איזה קשר יכול להיות בין מועד המולד האמצעי ובין ראייתו בפועל.

מציע ללמוד את פרקים יא-יז בהלכות קידוש החודש לרמב"ם, ואז ההבנה תהיה יותר טובה.

ואני הייתי מציע (או ליתר דיוק מבקש, באם אינו קשה בעיני כת"ר) שתצטט קודם את המקום הרלוונטי שבו הוזכר הדבר הזה.

יואל שילה כתב:

תלמוד_ישן כתב:

יואל שילה כתב:אציע דרך מעט חדשנית, אם כי היא בהחלט יכולה להיות נכונה

ע' בענין הזה בספר עבודה ברורה על מסכת ראש השנה ח"ב עמ' תקנא-תקנב

יש באוצר החכמה את חלקים א' וג', ואין את חלק ב'

יואל שילה כתב:הדף שציינת לא מופיע בדוגמית, ואין לי כעת את הספר כדי להחכים
אם יש לך דרך להחכימני - מה טוב

עזריאל ברגר כתב:

מקדש מלך כתב:לכאורה התוספות מייחסים למולד הלוח כהמולד האמיתי. אמנם כידוע מדובר במולד ממוצע ולא המולד האמיתי. האם אני צודק? והאם יש מישהו שעמד בזה?

א. מסתבר שבבריאת העולם היה המולד האמיתי במולד הלוח.
ב. עד כמה שזכור לי מחשבונות הראיה שברמב"ם הל' קדה"ח - לא ייתכן שייראו את הירח עד כ6 שעות אחרי המולד האמצעי.

תלמוד_ישן כתב:

יואל שילה כתב:הדף שציינת לא מופיע בדוגמית, ואין לי כעת את הספר כדי להחכים
אם יש לך דרך להחכימני - מה טוב