פורום אוצר החכמה

האם עשה זאת בידיו ממש (משום חביבות מצוה), או שיכול היה ללבוש בתי ידיים כדי לא להתלכלך בשמן ובשיירי הנרות.

או דלמא ללבוש כפפות (בתי ידיים) בהטבת הנרות הוא ביזוי מצוה, כמבואר בפסחים (נז, א) גבי יששכר איש כפר ברקאי שעבד בקדשים בשיראי ונענש ע"ז שחילל ש"ש, וכדפירש"י בפירושו השני שם. או דיש חילוק ביניהם.

האם מצינו מקור איך עשה הכה"ג?

נ.ב. ונוגע גם לנרות חנוכה, דהוי דומיא דמנורה דכה"ג, אם יש חשש מלהחליף הפתילות עם כפפות, ואם עדיף בידיו ממש משום חביבות מצוה.

"וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ" למה נועדו?

מי שיש חציצה בין ידו לבין הכלי שעובד בו - עבודתו פסולה (הרמב"ם מונה אותו בין אלו שמחללים עבודה ואין בהם חיוב מיתה).
ומלקחיה ומחתותיה - בפשטות הם כלי שרת לכל דבר, ואסור לכהן שתהיה חציצה בין ידו לבין המלקחיים וכדומה.

נ.ב. מדוע "הכה"ג"? הלא הטבה כשרה לכתחילה בכהן הדיוט, והדלקה - י"א אפילו בזר! וכפי שנכב"ב - viewtopic.php?p=201578#p201578

חוץ מענין החציצה יש גם בעיה להוסיף בגדים על בגדי כהונתו.
לגבי נר חנוכה, מצאנו ענין חביבות מצווה למרוח משארית היין של הבדלה ע"ג עיניו ואולי ה"ה בשמן הנרות.

אולי יש קצת לדייק מלשון הרמב"ם בפ"ג מהל' תמידין ומוספין ה"ג, 'וכל השמן שבנר מקנחו ונותן בו פתילה'

אור עולם כתב:"וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ" למה נועדו?

יעויין ברמב"ן (שמות כה, לט) שנראה מדבריו דמלקחיה אין הכוונה לצבת, אלא למעין טס - מגש של זהב מעל הנרות כדי שלא יפול בשמן דבר. אבל מהמשך דבריו אח"ז נראה שהיה צבת ומלקטים למנורה רק שזה לא היה עשוי מה'ככר זהב טהור' שממנו חצבו את המנורה כולה.