פורום אוצר החכמה

שרוליק כתב:אמרו לי שנוהגים לאחל מזל טוב למי שנתן גט והתגרש מאשתו, האם יש מקור לזה?

לי נראה יותר נכון לאחל בהצלחה וכד' ולא מזל טוב שהוא הבעת שמחה, הרי מזבח מוריד עליו דמעות ואיך זה יהיה שמחה?

כדכד כתב:ואעפ"כ מנהג ישראל כן לאחל מזל טוב בעיתות שמחה
אבל צודק פותח האשכול שנראה לא מתאים לאחל כן לאח מתן גט

דמשק כתב:

כדכד כתב:ואעפ"כ מנהג ישראל כן לאחל מזל טוב בעיתות שמחה
אבל צודק פותח האשכול שנראה לא מתאים לאחל כן לאח מתן גט

דבריך סותרים מיניה וביה.
אם מצד 'מנהג ישראל' (!...) הרי לדברי פותח האשכול כך ה'מנהג' גם בנתינת גט.
ואם מצד מה מתאים ומה לא מתאים, טוען הרב ספראי שאף פעם זה לא מתאים.

עזריאל ברגר כתב:ג. כמדומני שבל' רבותינו לא אומרים "התגרש" אלא "גירש את אשתו" וכיו"ב (ומשא"כ הביטוי "נשוי" - מופיע במשנה כו"כ פעמים)

עזריאל ברגר כתב:מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

דמשק כתב:

עזריאל ברגר כתב:מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

שומר כתב:למה לא מברכים שהחיינו במתן גט מה גרע משמועה טובה ודבר טוב שקורה לאדם שעכשיו יהיה לו יותר טוב

דמשק כתב:

עזריאל ברגר כתב:מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

דמשק כתב:

עזריאל ברגר כתב:מספרים ששאלו את א' מגדולי ישראל מדוע לא מברכים הטוב והמטיב בעת נישואין, והוא ענה: תמיהני מדוע לא יברך דיין האמת.
והנה בעת הנישואין עדיין יש מקום לשאלת "מצא או מוצא".

דיין האמת.jpg (116.59 KiB) נצפה 6082 פעמים

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין אמר להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן י"ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה היא לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתיה כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון אמרה ליה בבית אבא אמר לה מה לי לבית אביך, אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך, הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו

שרוליק כתב:אברך שלח לי את המדרש הבא כמענה:

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א
אמר רבי אידי מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה, אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי בעיין למשתבקא דין מדין אמר להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה, הלכו בדרכיו ועשו לעצמן י"ט ועשו סעודה גדולה ושכרתו יותר מדאי, כיון שנתיישבה דעתו עליו אמר לה בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו ולכי לבית אביך, מה עשתה היא לאחר שישן רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא, בחצי הלילה ננער משנתיה כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון אמרה ליה בבית אבא אמר לה מה לי לבית אביך, אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך, הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו

הוא טוען שמכאן הוכחה לצריך לעשות סעודת גירושין.

דמשק כתב:אם אתה לא מבין למה מברכים בעת שמחה,
מה יש לך לתמוה על מתן גט?
נשאר רק להתווכח האם זה אכן 'מנהג' או לא...

שרוליק כתב: הרי מזבח מוריד עליו דמעות ואיך זה יהיה שמחה?

עץ הזית כתב:

עזריאל ברגר כתב:ג. כמדומני שבל' רבותינו לא אומרים "התגרש" אלא "גירש את אשתו" וכיו"ב (ומשא"כ הביטוי "נשוי" - מופיע במשנה כו"כ פעמים)

הביטוי "גרוש" מופיע בחז"ל ("גרוש שנשא גרושה"), אבל אולי צריך לנקדו גָּרוֹשׁ על משקל "לקוח".

גביר כתב:שמעתי פעם שיש בנוגע לגירושין פתגם ז'ארגוני [ואולי יבואו יודעי הז'ארגון ויעלוהו במקורו לתועלת דובריו ומביניו]-

מוטב שארבעה יצחקו מאשר ששניים יבכו.

תוכן כתב:לא מאחלים מזל טוב.