פורום אוצר החכמה

מה בעצם הסוגיא בזה, לחלק בין קידוש הלילה ליום?
רק ענין העיקר קידוש מן התורה?
ראיתי מה שכתב בשערי תשובה בסי' רעג ס"ק ב.
לא מצאתי אשכול שעוסק בזה.
תודה למידע.

ע"ע בשו"ת עין יצחק או"ח סי' י"ב ובפרט בסופו, ומ"ב רע"ג ס"ק כ"ו שחילק כן לגבי קביעת סעודה על פירות בשעה"ד, ובביה"ל שם.
בכל אופן יש לציין ששיטת הגאונים שהביא הטור שאפשר לקבוע סעודה על מזונות נמצא רק בטור, אך בגאונים עצמם מפורש בכמה מקומות להפך, ובודאי ספרים משובשים נזדמנו לו. וכן שיטתו היא דעת יחיד בין הראשונים, ואף משמעות כמה גמרות אינו כן, ואינו מובן כלל איך סומכים ע"ז. וכבר האריך בזה גולדהבר.

יבנה כתב:בכל אופן יש לציין ששיטת הגאונים שהביא הטור שאפשר לקבוע סעודה על מזונות נמצא רק בטור, אך בגאונים עצמם מפורש בכמה מקומות להפך, וכו'. וכבר האריך בזה גולדהבר.

אשמח לדעת היכן

מצורף. ויש ראיות נוספות לזה.

יישר כח
הטור כתב בשם הגאונים שאף יין מועיל לקב"ס, וע"ז העיר בהערה 4 שלא מצאנו כן בכל דברי הגאונים שבדפוס. אך לענין מזונות לקב"ס לא הוזכר כן בטור.

יהודה בן יעקב כתב:יישר כח
הטור כתב בשם הגאונים שאף יין מועיל לקב"ס, וע"ז העיר בהערה 4 שלא מצאנו כן בכל דברי הגאונים שבדפוס. אך לענין מזונות לקב"ס לא הוזכר כן בטור.

צודק, זה לא כתוב בטור אלא המ"א ס"ק י"א הבין דכ"ש הוא מיין, וכן סברו שאר האחרונים דכ"ש הוא. אך עדיין בגאונים ובראשונים מפורש דבעינן דוקא לחם, וכמבואר במאמר בהערות 1, 2.

סיכם מאמרו של פוסק אחד:

(פסחים ק':) ידי יין לא יצאו ידי קידוש יצאו - ברור שהיו טועמים והחידוש שלא יצאו אם שינו מקומם, ושמואל מודה שקידשו בבית הכנסת, ומשמע שלא נחלקו שגם המקדש טעם, וכ"כ הסמ"ק שמכאן שמי שמקדש לאלמנות מותר לטעום אף שנהגו להחמיר, וטפי יש להתיר לטעום מכוס של מילה, דקידושא רבא נועד להחשיב את הסעודה לראב"ד המתיר לטעום לפני קידוש של שחרית, דלא כרמב"ם ושו"ע, ואינו כקידוש של לילה המיועד להחשיב את הקידוש על ידי הצמדתו לסעודה; בפאר הדור (סי' קמ"ח) דימה קידוש בית הכנסת לתקנה קבועה כחזרת הש"צ אף שכולם בקיאים אך בשו"ע חשש לדעות שמקדש רק אם יש אורחים, וכיום - המקילים לקדש בבית הכנסת נותנים לקטן לשתות כמהר"ם מרוטנבורג (הלכות ברכות עמוד קע"ו), ונמצא שמה שאנו נוהגים להתיר לשתות כוס של מילה הוא על פי הראב"ד. הרב התיר למי שעלול לסבול ממיגרנה אם לא ישתה בתדירות גבוהה - לשתות לפני מוסף ללא קידוש בהסתמך על הראב"ד. (פסחים ק"א. תוד"ה טעימו מידי) נראה דהיינו טעימת לחם - עי' טור המביא בשם הגאונים דא"צ לסיים שם את כל סעודתו, אלא די בפת או ביין כדי שיעור ברכה אחרונה, ומכאן הוציאו הב"ח המ"א והגר"א דסגי לגאונים בשתיית יין כדי להחשב סעודה, ועיין לבוש דהיינו חוץ מכוס הקידוש, ועיין רעק"א דהיינו דוקא לשיטת הסוברים שכל שבעת המינים טעונים ברכה אחרונה במקומם, ואמנם פשטות דבריהם מורה דבעינן סעודה מיד אחר הקידוש, אך סגי הכא רק בהתחלתה וא"צ לאכול כאן את כולה, וכן מורים דברי הב"י שהשווה את הגאונים לתוס' דהכא, ולפ"ז נשמט הבסיס תחת הקידוש על מזונות [שמתבסס על הבנת המ"א דלעיל], ואמנם מותר לקדש על מזונות בתנאי שיחזור לקדש לפני סעודת הפת דסומכים אראב"ד שמותר לאכול לפני קידוש של שחרית אך אין לעשות כן בלילה [שמוסכם שאין לאכול לפני קידוש של לילה; עי' בשלטי גבורים המתיר להחשיב פירות כסעודה כי כל אכילת שבת היא קבע, והפוסקים דחוהו; לגאונים בספר העיתים קמ"ה סעודה זו רק בפת]. (שו"ע רע"ג ה') אפילו שתה כוס של יין יצא ידי קידוש במקום סעודה - הש"ג כתב שדי בפירות, ובשם הגאונים הביאו שדי ביין [וללבוש בעי עוד רביעית], ולמ"א כ"ש שדי בחמשת המינים, ולתוס' בעינן פת, וכן במעשה רב, והנה המעיין בגאונים יראה דלא מיירי במה נחשב סעודה, וקמ"ל שדי ביין, אלא חידשו דבעינן סעודה אך די שרק תתחיל במקום הקידוש, וממילא מאחר ואין סומכים על הש"ג ואין היתר בגאונים - ממילא גם הושמטה הקרקע למ"א, ונשארנו עם חיוב פת; והנה בקידוש של בוקר ניתן לצרף את סיעת הראב"ד שמותר לאכול לפני קידוש, ולכן מתירים לקדש ולאכול קוגל, וכ"ש אם יאכל ספק פת [עוגה], וראוי שיקדש שוב לפני שיטול ידיו לפת [ואולי יש לשנות את מקומו בגדרי שינוי מקום המועילים לברכת בפה"ג] כדי לחוש למצריכים קידוש לפני פת, אך אין אפשרות לקדש ולאכול עוגה בלילה, שהרי אין מי שמתיר לאכול לפני קידוש של לילה, ותו איכא חשש ברכה לבטלה [אם הלכה דבעינן פת], ותו- מבטל מצות קידוש דהרי לא יוכל לחזור ולקדש לפני נט"י אם אינו מוציא את בני ביתו.

לא ראיתי שמתמודדים עם השאלה:
מה יאמר המג"א (ושאר הפוסקים שהלכו בעקבותיו, כגון שו"ע הרב) על ההוכחות מהגאונים וכו'?
האם כל המקורות מהגאונים והראשונים וכו' לא היו לפניהם?!

יהודה בן יעקב כתב:יישר כח
הטור כתב בשם הגאונים שאף יין מועיל לקב"ס, וע"ז העיר בהערה 4 שלא מצאנו כן בכל דברי הגאונים שבדפוס. אך לענין מזונות לקב"ס לא הוזכר כן בטור.

לא ראינו אינו ראיה

עזריאל ברגר כתב:לא ראיתי שמתמודדים עם השאלה:
מה יאמר המג"א (ושאר הפוסקים שהלכו בעקבותיו, כגון שו"ע הרב) על ההוכחות מהגאונים וכו'?
האם כל המקורות מהגאונים והראשונים וכו' לא היו לפניהם?!

דברי הגאונים לא היו לפני האחרונים. ומצד הראשונים, המ"א בסי' קפ"ח ס"ק ט' רק הביא את דברי הר"ן ותר"י והבין שהגאונים חולקים על הראשונים האלו ושהשו"ע הכריע כגאונים, וכפי שהעיר ג"כ רע"א בסי' רע"ג ס"ק ט'. אך התוספת שבת גר"א ועין יצחק סברו כראשונים. ואף המ"ב ס"ק כ"ה כתב שאין לסמוך על ההיתר אלא בשעת הדחק.

איפה כתוב מפורש בגאונים שיין לא מועיל לקידוש במקום סעודה

מלבב כתב:איפה כתוב מפורש בגאונים שיין לא מועיל לקידוש במקום סעודה

הם כתבו בפירוש שצריך דוקא לחם, וכמבואר במאמר הערות 1 ו4.

יבנה כתב:הם כתבו בפירוש שצריך דוקא לחם, וכמבואר במאמר הערות 1 ו4.

אולי יש מהגאונים שסוברים כך ויש כך?

מלבב כתב:

יבנה כתב:הם כתבו בפירוש שצריך דוקא לחם, וכמבואר במאמר הערות 1 ו4.

אולי יש מהגאונים שסוברים כך ויש כך?

האם עיינת בהערות האלו?

יבנה כתב:

מלבב כתב:

יבנה כתב:הם כתבו בפירוש שצריך דוקא לחם, וכמבואר במאמר הערות 1 ו4.

אולי יש מהגאונים שסוברים כך ויש כך?

האם עיינת בהערות האלו?

לא מצליח לפתוח

הרי כתב שם שאולי כוונת הטור להמורה בספר המכריע

המכריע הוא להרי"ד ולכאורה "המורה בספר הפרדס" הכוונה לרש"י