מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יהודהא
הודעות: 1316
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 04, 2022 1:31 am

קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

[בפרשת בא מצוות קידוש החודש - הזדמנות להעמיק במספר עובדות.]


1)- למה מולד -ולא חידוש . 2 )- מתי הוא המולד ? . 3)- ממתי רואים ירח ?

4) - יום אחד או שניים ? . 5 ))- מי העיקרי ל' או א' ? . 6 )- מניעת האמת עי בי"ד ?

7 )- מצווה אחת או שניים ? 8) - סטטיסטיקה וממוצע ? . 9)- למי יש קרקע על הירח ?

10 )-גודל, ופרופורצייה. . 11)-ואם לא יהיו שום יהודים בא"י ? .

-----------------------------
1 - מולד ולא חידוש : מפני שכמו תינוק שנולד והולך וגדל עם הזמן , כך גם הירח, שאינו מופיע מחדש בבת אחת, אלא הולך וגדל,( האבודרהם).

2 - מתי המולד : לרמבם לכוזרי לרזה ועוד - רגע דיבוק המאורות, = חפיפה, 2 - למאירי התשבץ ואחרים: ברגע בו החלה התזוזה ,ותחילת החשיפה.

3- ראיית הירח- כדי לראות את הירח החדש: צריך לעבור זמן שהירח יהיה מספיק גדול להבחין בו, , בגמרא (רה כ,ב) כתוב שזה אחרי שש שעות, וכבר דנו בכך המפרשים , שכן בפועל ניתן לראותו רק אחרי כשמונה עשרה שעות. (או בין 56-20 שעות) אחרי המולד האמיתי,

. .אם כי כבר קרה בתשנז שאז הצליחו לראותו אחרי 14 שעות -וזה נדיר, שכן אחרי 24 שעות רק אחוז אחד מקוטרו מואר !
. . למעשה קביעת זמן הראייה קשה בגלל התלות באטמופירה, בזיהום האוויר, במזג האוויר, בכוח הראייה ובזווית של המיקום , בגובה של הצופה ,ועוד , וגם האסטרונומים מתקשים בכך, ואכן הרמבם הקדיש בהלכות קידוש החדש תשעה פרקים (יא עד יט) על אפשרויות חיזוי הירח - במוצאי היום ה- 29 של כל חודש.
. .ומעניין- שהמהרל מתרץ בכך את התמיהה מה כ"כ התקשה משה בעניין קידוש החודש ? אלא שזה היה בעצם הקושי ,ועל כך צריך היה השם להראותו כזה ראה וקדש,
. .ואפשר שזה מה שמובא במדרש תנחומא הישן " ר שמואל ,,,,ולא היה בכוח בעין לראותו - והראהו לו הקבה באצבע, ואמר לו כזה ראה וקדש" ,

4 - יום אחד ,או שניים
. .כשקידשו עפ ראייה , לרשי היה רק יום אחד ר"ח ומוכיח זאת ממעשה מבמ נ"ט, ממעשה של ר אליעזר בתנורו של עכנאי ,שנתחלף לאשתו מלא בחסר,וחשבה שאין בו נפילת אפיים, "אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי, מההוא מעשה ואילך - לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה, ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר.
. . וכן בשמואל א כ,כז ברש"י: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-יְהוֹנָתָן, הִנֵּה-חֹדֶשׁ מָחָר, ,,,,וַיְהִי, מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד, מְקוֹם דָּוִד; ,לרש"י והרד"ק הכוונה ליום שאחר ר"ח שהיה יום חול. וזה גם לדעת השלטי גבורים בר"ה ,
.
. . אך המהרשא בבמ שם והאור זרוע בהלכות ר"ח סוברים שגם כשקידשו עפ ראייה , הרי בחודש מלא היו גם אז שני ימי ראש חודש, ונחלקו בביאור הפסוק משמואל א, כ, כז: "וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי". לתשב"ץ ורבנו ישעיה הכוונה ליום שני של ר"ח.

5 – בחודש מלא - מי העיקרי יום ל' או א' ? כמובן א' , שכן את קרבן המוסף הקריבו רק בא' ,ולא בל' , אם כי סעודה, שמחה והגבלת עבודה לנשים ושא מנהגים , נהגו בשני הימים , למרות שבתפילות שלנו אנו מתפללים מוסף של ר"ח בשני הימים.

6 - מניעת האמת עי ביד : מדיני המצווה חקירת העדות ,,ואיום העדים לפעמים" ,
. . דבר מיוחד שיש בקידוש החודש בשונה מהרגיל שיש לביד לברר האמת והמציאות הנכונה, שכן בקידוש החודש נתנה התורה כוח לבית דין לקבוע ראש חודש אף שלא בהתאם למולד למרות שהם מודעים שהעדים אמת דיברו !
. . כגון כדי שלא ייצא כיפור בשישי או בראשון , ולכן גם אם יהיו עדים על כך ,הרי ביד מפחידים אותם כדי להניאם מעדות, ובמקרה הצורך אף מבלבלים אותם כדי לפסול את עדותם, " מאיימין עליהן איום גדול ומטריפים אותם בשאלות ומטריחין עליהן בבדיקות ומדקדקין בעדות ומשתדלין בית דין שלא יקדשו חדש זה " (יש מקרים נוספים. ושם הרמבם חולק שאם העדים עמדו על דעתם - משנים למפרע).

7 - כמה מצוות , בסידור הלוח?
. . לרמבם רק אחת -וכך כתב הרמב"ם בפתיחה להלכות קידוש החדש שיש מצות עשה אחת והיא: שעניין שניהם הוא לעשות הנצרך כדי שיתקימו המועדים בזמניהם : " לחשב ולידע ולקבוע באי זה יום תחילת כל חדש וחדש מחדשי השנה.", וכולל בתוכו גם את מצוות עיבור השנים וכך גם בספר החינוך," וכן." לקדש חדשים ולעבר שנים בבית דין גדול בחכמה סמוך בארץ,,,שנאמר החודש הזה לכם" .
.
אולם לרמבן ולבה"ג , יש כאן שתי מצוות נפרדות: אחת קידוש החודש, והשנייה עיבור השנים ,ע"פ הפסוק בדברים טז,א, " שמור את חודש האביב, ".

8 - סטטיסטיקה וממוצע, נכון המולד שמכריזים בבית הכנסת - אינו מדוייק, אלא ממוצע , שכן אורכו של החודש המפורסם (29-12-793) הוא הזמן הממוצע שעובר בין מולד למולד.
. .בפועל, הזמן שעובר בין מולד למולד אינו קבוע, והוא נע בין 29 יום ו-½6 שעות לבין 29 יום ו-½19 שעות בקירוב. דהיינו הבדל של כ 13,5 שעות !
.
. .ועוד ככלל אנו שואפים שהמולד יהיה מה שיותר סמוך לר"ח, אולם בשל כללי הדחיות יש שיווצרו הפרשים גדולים, , ואף היה מקרה חריג בשנת תש"פ בו היה מולד הלוח של חודש שבט בשבת כ"ח בטבת בבוקר. וכך הכריזו בבתי הכנסת על שעת המולד, אולם הכריזו גם שראש חודש שבט יחול ביום שני,
.
ויש לכך משמעות הלכתית לגבי סיום זמן קידוש לבנה, שאפשרי רק כל עוד הירח לא החל להחסיר מאורו, ומ"מ הפוסקים התירו כיון שגם בהפרש\ איחור של מספר שעות הדבר עדיין אינו ניכר לעינינו, (עדיין יש דיון לגבי איזה קו אופק נקבע המולד, וכן יש דיון לגבי תושבי ארהב וכדומה שהפרשי השעות אמורים להשפיע, וגם לליקוי חמה יש השפעה על העניין ,וכל אלו נידונים בארוכה),

חלק ב' בהמשך
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ב' מרץ 28, 2022 10:20 pm, נערך 6 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1316
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 04, 2022 2:49 pm

חלק ב'

9 – רבנים על הירח - טוב לא בטאבו, אבל,,,
.
. .באדמת הירח פעורים למעלה מחצי מליון מכתשים [כשאין אטמוספירה כל המטאוריטים = כוכבים נופלים ,שבהגיעם לכדוה"א נשרפים , הרי בירח הם פוגעים ופוצעים] בקוטר של יותר מקילומטר,שלושה מהם קרויים על שם גדולי ישראל :
א- המכתש האחד הינו מכתש Abenezra - 'מכתש אבן עזרא', הקרוי על שמו של רבי אברהם אבן עזרא, מחכמי ספרד. (ראב"ע, ד'תתנ"ב/ 1092 / ד'תתקכ"ז, 1167) ,רבי אברהם אבן עזרא אף כתב כידוע, עשרות חיבורים תורניים, בהם פירושים לחלקי התנ"ך הרבים, וכן, את 'ספר העיבור' על לוח השנה וספרי הגות, דקדוק ושירה.
.
. . מכתש זה כונה כך, משום שה'אבן עזרא' עסק רבות בתחום האסטרונומיה, כתב לוחות אסטרונומיים, וערך תצפיות שונות ומחוכמות במערכת גרמי השמים.
.
. . מלבד היותו תלמיד חכם עצום, היה האבן עזרא גאון ובקיא במדעים, ואף כתב עשרות ספרים בתחום המתמטיקה, האסטרולוגיה והאסטרונומיה, שהיוו בסיס למתמטיקאים ולאסטרונומים בארצות אירופה ובעולם המערבי שנים רבות לאחר מכן.
. .המכתש הקרוי על שמו נמצא באזור ההררי במרכז צידו הדרומי של הירח. הוא בקוטר 42 ק"מ, עומקו 3.7 ק"מ.
.
המכתש השני הינו 'מכתש רלב"ג', על שמו של רבנו לוי בן גרשום מגדולי - פרובנס, , אשר חי כמאתיים שנה לאחר האבן עזרא, (ה'מ"ח, 1288- ה'ק"ד, 1344) ידוע בעיקר בשל פירושו לתנ"ך. וכמוהו, עסק רבות בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה, לצד גדלותו התורנית.
.
. . רלב"ג אף פיתח מכשיר לניווט ימי \ למדידת מרחק זויתי בין כוכבים ,והמבוסס על צפייה במערכת גרמי השמים בשם 'מטה יעקב', ששימש במשך כארבע מאות שנה יורדי ים ונווטים ומגלי ארצות כמו ואסקו דה גאמה ומגלן וקולומבוס. ספריו של רלב"ג תורגמו לשפות זרות, ושמשו בסיס מדעי לחוקרים ולמפתחים בתחום. .
.רלב"ג אף ביצע תצפית על ליקויי חמה ועל ליקויי לבנה בתחילת המאה ה-14. המכתש הקרוי על שמו Rabbi-Levi נמצא בדרום מזרח הצד הגלוי של הירח, הוא בקוטר 81 ק"מ, עומקו 3.5 קמ,
.
המכתש השלישי ברשימה אפשר להוסיף גם את אברהם זכות. גם מכתש זגוט = Zagut נמצא בחלקו הדרומי מזרחי של הצד הנראה של הירח – שכנו של מכתש רבי לוי. קוטרו 84 ק"מ ועומקו 3.2 ק"מ. (-ויש עוד אחד על שם יהודי- איינשטיין),.

. .אברהם זכות (1452 – 1515) – נולד בסלמנקה בספרד, הוא היה מתמטיקאי ואסטרונום, ולימד באוניברסיטת סלמנקה עד גירוש ספרד. אחר כך הוא נמלט לפורטוגל, אולם גם משם נאלץ להמלט בעור שיניו לתוניס, ומשם לאיטליה ולא"י.
.
. .רבו המובהק היה רבי יצחק אבוהב, ממנו למד זכות ש"ס,פוסקים וקבלה, בסוף ימיו, בשנת 1513 זכה ר' אברהם זכות להגיע לירושלים הוא למד בישיבת רבי יצחק שולל , ושם חי את שנותיו האחרונות כשנפטר נקבר בהר הזיתים בירושלים.
.
. . היה תוכן בחצר המלך יוהן השני, ואח"כ בחצר המלך מנואל מלכי פורטוגל, והיה יועצו בדבר שליחת ואסקו דה גמה למצוא נתיבות לארץ הודו ולגילוי יבשת אמריקה,כריסטופר קולומבוס , התייעץ והשתמש בלוחות האסטרונומיים של אברהם זכות לפני ובמהלך מסעותיו לעולם החדש.
.
. .כך גם מגלי ארצות נוספים בעידן התגליות, .עבודותיו החשובות הן בתחום האסטרונומיה, ושיפר את האצטרולב. בעולם היהודי הוא ידוע בזכות "ספר יוחסין" שלו שחובר בתוניס – שהוא למעשה חיבור היסטורי על שלשלת קבלת התורה.
.
. . הלוחות של ר' אברהם זכות שהיו תמיד בידיו של קולומבוס. ולפי רשימותיו הם אף הצילו את חייו בשנת רס"ד (1504). "הקזיקים יושב ארץ וירגוה" לא נתנו מזון לאנשיו של קולומבוס ןהם היו בסכנת רעב.
. . לפי הלוחות של זכות הוא מצא כי באחד הלילות הקרובים צפוי - ליקוי לבנה - הוא קרה אליו את השרים והודיע להם על הקללה הצפויה - אור הירח יעלם. ואכן כך קרה. ומאז כיבדו אותם במזון בכל מקום שבא.
. .נמצאו גם הגהות שעשה קולומבוס על לוחות אברהם זכות והן נמצאות בספריית קולומבינה שבפורטוגל.

10- = גודל - ופרופורצייה הפוכה :
המרחק של הירח מהארץ הוא כ : 384,000 קמ, , והמרחק של השמש מהארץ הוא 150 מליון קמ, שזה בערך פי 400 ,
אותו דבר לגבי גדלם, קוטרו של הירח הוא כ : 3,500 קמ , ואילו קוטרה של השמש הוא 1,4 מליון קמ ,שוב פי 400.
ולכן ההשפעות שלהם על הנראות לנו : היא הפוכה, - הגודל –מגדיל, אך המרחק – מקטין , ומפני ששניהם הם פי 400 ,

הרי מצאנו את הסיבה - שהם נראים באותו גודל !
3,500\ 1,400,000=400 , וגם 384,000\ 150,000,000=390 .

11 – אם לא יהיו כלל יהודים בארץ ישראל - תתבטל חלילה קדושת הראש חודש וכו , כך לכאורה- לרמבם, והרמבן חולק עכ,
.
חידוש גדול כתב הרמב"ם, שכאשר לא יהיו חכמים סמוכים, החודשים יתקדשו על פי החשבון, אולם אחר ביטול הסמיכה, התקדשות החודשים תלויה בבני ארץ ישראל, שכאשר הם מחשבים את החודשים על פי החשבון הקבוע שבלוח, אזי החודשים מתקדשים,
. . אבל אם חס ושלום לא יהיו יהודים בארץ ישראל, החודשים יתבטלו ועמם כל החגים. אולם חלילה לה' מעשות זאת, מפני שהבטיחנו בתורה שלא ימחה אותות האומה,
ואלו דבריו :

. .... ואני אוסיף לך באור. אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים.
. . לפי שאין לנו רשות שנחשב בחוצה לארץ ונעבר שנים ונקבע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. רמבם מצוות עשה קנג.

. . הרמב"ן בספר המצוות קנג חולק על הצורך שיהיו יהודים בארץ ישראל כדי שיחול החשבון עליהם, שכן לדעתו החודשים אינם נקבעים על פי חשבונם של החיים כיום בארץ ישראל, אלא על פי החשבון הקדום של רבי הלל..

מפת הירח - איה בהמשך.

יהודהא
הודעות: 1316
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

הודעהעל ידי יהודהא » ג' ינואר 04, 2022 10:44 pm

הקו הצהוב - המכתש של זכות.
הקו האדום - המכתש של רבי לוי=הרלבג,
והקו הכחול - המכתש של האבע.
קבצים מצורפים
מפת מכתשי הירח.jpg
הקו הצהוב = המתש של זכות. קו האדום את של רבי לויףהרלבג, והכחול של האבע.
מפת מכתשי הירח.jpg (193.17 KiB) נצפה 788 פעמים
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ד' ינואר 05, 2022 12:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

הודעהעל ידי מקדש מלך » ד' ינואר 05, 2022 8:40 am

יהודהא כתב:
4 - יום אחד ,או שניים
. .כשקידשו עפ ראייה , לרשי היה רק יום אחד ר"ח ומוכיח זאת ממעשה מבמ נ"ט, ממעשה של ר אליעזר בתנורו של עכנאי ,שנתחלף לאשתו מלא בחסר,וחשבה שאין בו נפילת אפיים, "אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי, מההוא מעשה ואילך - לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה , ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר , וכן בשמואל א כ,כז ברש"י: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-יְהוֹנָתָן, הִנֵּה-חֹדֶשׁ מָחָר, ,,,,וַיְהִי, מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד, מְקוֹם דָּוִד; ,לרש"י והרד"ק הכוונה ליום שאחר ר"ח שהיה יום חול. וזה גם לדעת השלטי גבורים בר"ה ,
. . אך המהרשא בבמ שם והאור זרוע בהלכות ר"ח סוברים שגם כשקידשו עפ ראייה , הרי בחודש מלא היו גם אז שני ימי ראש חודש, ונחלקו בביאור הפסוק משמואל א, כ, כז: "וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי". לתשב"ץ ורבנו ישעיה הכוונה ליום שני של ר"ח.

לפום ריהטא איני מבין, לדעת רש"י שבזמן הראייה נהגו רק יום אחד, מדוע נוהגים היום שניים? ולכאורה הוא להיפך, שבעבר כשלא ידעו מתי יהיה ראש חודש, נהגו קדושה ביום ל' מספק, ואם עיברו את החודש הרי יוצא שנהגו קדושה בשניהם. וכיום, אף שכבר אין לנו ספיקות, איננו משנים מהמנהג שנהגו אז ואנו משאירים את מנהג הקדושה שנהגו בעבר מספק, אבל אם אז לא נהגו קדושה, אין שום סיבה בעולם שכיום שאנו יודעים בודאי שיום ל' איננו ראש חודש, שפתאום ננהג בו קדושה. וצ"ע.

קמנו ונתעודד
הודעות: 230
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: קרקע על הירח, מתי הוא המולד ? גודל ופרופורצייה, כזה ראה וקדש .

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ד' ינואר 05, 2022 9:51 am

יהודהא כתב:ולכן ההשפעות שלהם על הנראות לנו : היא הפוכה, - הגודל –מגדיל, אך המרחק – מקטין , ומפני ששניהם הם פי 400 ,

הרי מצאנו את הסיבה - שהם נראים באותו גודל !

אוסיף, שאפשר להבחין בזה בעת ליקוי חמה, שהירח מכסה את השמש כולה.
וזה אגב אחד הפשטים ב"את שני המאורות הגדולים" - כי הם נראים באותו גודל.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 399 אורחים