פורום אוצר החכמה

כידוע מנהג רוב ישראל, שהש"ץ מתעטף בטלית בתפילת ליל שבת. [והלא נשואים שבאשכנזים, ללא הראש].
והנה מובא במשנ"ב בסימן יח, שבכל פעם שהש"ץ יורד לפני התיבה, יתעטף בטלית.

ומכאן השאלה, מדוע בימי חול, אין נפוץ מנהג זה?
[יצויין, שבקרב הספרדים והמסורתיים, כשאין 'מלבוש עליון', מתעטפים בטלית בערבית].

הנה באמת המ"ב הביא כן (סי' יח סק"ה) דכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף [והוסיף בשם הלחם חמודות דאף האומר קדיש יתום לפני התיבה יתעטף מפני כבוד הצבור], וכן הוא בשער הציון (סי' תקפא סק"ג) בשם המג"א, וכן הוא במ"ב בסי' יד (סקי"א).

אך הנה בקונטרס הזכרונות למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב בשם החזו"א דאם לבוש בבגד ארוך (היינו חליפה ארוכה) - גם טוב, וא"צ טלית, כיון דהעיקר שיהיה מעוטף, וחליפה ארוכה עוטפת את כל גופו, וכתב שם שלכן החזו"א כשהי' עובר לפני התיבה לא היה מקפיד ללבוש טלית משום שהי' לו חליפה ארוכה וחשיב מעוטף גם בזה.

ובספר 'אלא ד' אמות של הלכה' (פי"ד ס"ט) הובאה הוראת מרן הגר"ח שליט"א: שבמקום שהציבור בלי טלית - אז כשהש"ץ לובש חליפה ארוכה א"צ טלית, ובחליפה קצרה - צריך להתעטף בטלית. אבל במקום שרוב הקהל לובש טלית - אזי גם כשהש"ץ לובש חליפה ארוכה - מ"מ יש לו להתעטף בטלית, עכ"ד.

[והנה יש לדון לגבי העולה לתורה אם צריך להתעטף בטלית או לא, ובמ"ב (סי' יד סקי"א) מפורש דנוהגין ללבוש מפני הכבוד, שכתב שם: 'וכן אם שאל טלית לעלות לתורה או לעבור לפני התיבה או לדוכן, שאינו אלא משום הכבוד, אין מברכין עליו דאולי היה רצונו להשאילו רק למלבוש לחוד ולא להקנות לו וכו'', יעויי"ש. אך אולי כל זה בעולה לתורה בקריה"ת דשחרית ולא במנחה של שבת או מנחה דתענית ציבור שאז רוב הציבור בלא"ה אינו מעוטף בטלית.

וגם בזה הובא בספר 'אלא' (שם) דבמקום שכולם לובשים טלית - אזי העולה לתורה יתעטף בטלית גם כשיש לו מעיל ארוך, אבל בבחורי ישיבה שרובם לא לובשים טלית - אזי אם יש לו מעיל ארוך - א"צ טלית כשעולה לתורה, ובחליפה קצרה - יתעטף בטלית כשעולה לתורה (וע"ע בס' אלא פי"ז ס"ה שהגרח"ק עצמו כשעולה לתורה במנחה של שבת לא מתעטף בטלית לפי שסומך על החליפה ארוכה, אבל בלא חליפה ארוכה - צריך להתעטף בטלית)].

שוב מצאתי כעת כדבריי הנ"ל בספר 'דעת נוטה' מתשובות הגר"ח שליט"א:

ההערות מספר דעת נוטה:

שו"מ מאמר מקיף בכל ענין זה, מי ומתי צריך ללבוש טלית, מספר 'לחיות כהלכה':

ועל זה נאמר 'אשרי יושבי ביתך' - עוד יהלולך סלה.

אשרי יושבי ביתך כתב:שו"מ מאמר מקיף בכל ענין זה, מי ומתי צריך ללבוש טלית, מספר 'לחיות כהלכה':

כמו שמצויין בקובץ הנ"ל, הערוך השולחן בסי' י"ח ז' אכן פוסק שלא נהגו לעטוף טלית לאמירת קדיש יתום ומביא מקור לדבריו "שם", ולא ברור לי למי מתכוין ואיפה, האם הב"ח או המג"א ובאיזה סימנים.
בקובץ הנ"ל יש ציון לקצות השלחן ובדי השלחן סי' ז' בעניין הנ"ל,חיפשתי באוצר ולא מצאתי.
מובא שם בשם ש"ע הרב שכן נוהגים ללבוש לאמירת קדיש יתום, התפללתי בהרבה מקומות בחב"ד ואף פעם לא ראיתי שכך נוהגים.


נ.ב. ברצוני להוסיף שבקהילות יוצאי אשכנז, נוהגים לעטוף טלית לא רק להוצאה והכנסה אלא גם לפתיחת הארון של ימים נוראים ושל שיר הכבוד. אשמח ג"כ למ"מ של המנהג הנ"ל.

יעקל כתב:[א] כמו שמצויין בקובץ הנ"ל, הערוך השולחן בסי' י"ח ז' אכן פוסק שלא נהגו לעטוף טלית לאמירת קדיש יתום ומביא מקור לדבריו "שם", ולא ברור לי למי מתכוין ואיפה, האם הב"ח או המג"א ובאיזה סימנים.
[ב] בקובץ הנ"ל יש ציון לקצות השלחן ובדי השלחן סי' ז' בעניין הנ"ל,חיפשתי באוצר ולא מצאתי.
[ג] מובא שם בשם ש"ע הרב שכן נוהגים ללבוש לאמירת קדיש יתום, התפללתי בהרבה מקומות בחב"ד ואף פעם לא ראיתי שכך נוהגים.

א. מג"א סי' יח [סוף] סק"ב: "ובל"ח כתב דאף האומר קדיש יתום יתעטף, מפני כבוד ציבור".
ב. הוא בבדה"ש ס"ק כח.
ג. באופן כללי - בשו"ע אדה"ז נקט לעיקר בדרך הנגלה ומנהגי אשכנז הכלליים, ואין לכך שייכות עם הוראותיו והדרכותיו לקהל עדתו חסידי חב"ד - שבהם נטה יותר לדברי הקבלה (כמתבטא גם בהוראות ההלכתיות שבסדורו). ולאו שינויא יחידאה הוא כלל.

ייש"כ על התשובות.

מה שעדיין לא זכיתי להבין, הרי הרב בעה"ת קיבל הוראה מפורשת מרבו הקדוש נ"ע לכתוב ספר הלכות ודינים עבור עדת החסידים.

לפי זה, במחילת כבוד קדוש עליון, למה כיוונו חז"ל באמרם נאה דורש ונאה מקיים ?
במילים אחרות, מהי ההגדרה הנכונה של נאה דורש ונאה מקיים ?

לא הבנתי ג"כ את הקשר בין אי עטיפת ט"ג לאמירת ק"י לבין תורת הקבלה והאר"י.

בברכה

עכשיו מישהו יודע על מנהגים השונים של עטיפת ט"ג בכיבודים השונים וכו' בארץ הגר ?

יעקל כתב:['א] מה שעדיין לא זכיתי להבין, הרי הרב בעה"ת קיבל הוראה מפורשת מרבו הקדוש נ"ע לכתוב ספר הלכות ודינים עבור עדת החסידים. לפי זה, במחילת כבוד קדוש עליון, למה כיוונו חז"ל באמרם נאה דורש ונאה מקיים ? במילים אחרות, מהי ההגדרה הנכונה של נאה דורש ונאה מקיים ?
[ב] לא הבנתי ג"כ את הקשר בין אי עטיפת ט"ג לאמירת ק"י לבין תורת הקבלה והאר"י.

א. לכלל ישראל הורה לנטות יותר אחר דרך הנגלה, ולקהל עדתו - יותר בדרך הקבלה. והוא ככל הענינים שנוהגים בהם יחי"ס המהדרים בעם.
ב. הקשר בנושא זה הוא לעטיפת טלית ב[מנחה ו]ערבית. לעצם העטיפה בק"י נראה שסמכו על המלבוש העליון.

לבי במערב כתב: ב. הקשר בנושא זה הוא לעטיפת טלית ב[מנחה ו]ערבית.

אשמח אני להסבר- למיטב ידיעתי על-פי סוד מתעטפים בטלית במנחה ולא בערבית.

ומה מקור המנהג למשל בחצה"ק צאנז שהש"ץ מתעטף במנחה של שבת לפני ואני תפילתי בדווקא ?

יעקל כתב:ומה מקור המנהג למשל בחצה"ק צאנז שהש"ץ מתעטף במנחה של שבת לפני ואני תפילתי בדווקא ?

כמדומני שכך המנהג ברוב קהילות החסידים ומקורו בדברי האריז"ל

בברכה המשולשת כתב:אשמח אני להסבר- למיטב ידיעתי על-פי סוד מתעטפים בטלית במנחה ולא בערבית.

מקפידים שלא להתעטף בערבית, אך גם במנחה לא התעטפו (וזו כוונת ההסגרה בחצ"ר). ראה בקצה"ש הנסמן לעיל.

יעקל כתב:ומה מקור המנהג למשל בחצה"ק צאנז שהש"ץ מתעטף במנחה של שבת לפני ואני תפילתי בדווקא ?

שע"ת סי' רצ"ב.

לבי במערב כתב:

בברכה המשולשת כתב:אשמח אני להסבר- למיטב ידיעתי על-פי סוד מתעטפים בטלית במנחה ולא בערבית.

מקפידים שלא להתעטף בערבית, אך גם במנחה לא התעטפו (וזו כוונת ההסגרה בחצ"ר). ראה בקצה"ש הנסמן לעיל.

ייש"כ ותודה רבה!
לא הבנתי לגבי מנחה- הרי ע"פ סוד, כן מתעטפים במנחה, וכך מנהג המקובלים.

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי לגבי מנחה

ראה ב'ספר המנהגים - חב"ד' ע' 25 ובשוה"ג.

נחומצ'ה כתב:כידוע מנהג רוב ישראל, שהש"ץ מתעטף בטלית בתפילת ליל שבת. [והלא נשואים שבאשכנזים, ללא הראש].
והנה מובא במשנ"ב בסימן יח, שבכל פעם שהש"ץ יורד לפני התיבה, יתעטף בטלית.

ומכאן השאלה, מדוע בימי חול, אין נפוץ מנהג זה?
[יצויין, שבקרב הספרדים והמסורתיים, כשאין 'מלבוש עליון', מתעטפים בטלית בערבית].

אני למדתי בכמה ישיבות שראשיהן בוגרי ישיבת פוניביז ותלמידי הרב שך זצ"ל, ושם נוהגים שהש"ץ מתעטף בטלית בכל התפילות, גם בימי החול (כמו הרב מ"ב).

כמדומני שמקור המנהג מקלם, והוא מפני כבוד הציבור.

מעניין, מה עניין קעלם אצל פוניבז ?
( אם לא שר' יחזקאל סג"ל לעווינשטיין ז"ל היה מבוגריה...)

יעקל כתב:מעניין, מה עניין קעלם אצל פוניבז ?
( אם לא שר' יחזקאל סג"ל לעווינשטיין ז"ל היה מבוגריה...)

ר' אבא גרוסברד (המשגיח הראשון בפוניבז') הגיע מקלם
הרב דסלר (המשגיח השני) הגיע מקלם
וכמובן, ר' חצקל לוינשטיין (המשגיח השלישי) הגיע מקלם

צורב מתחיל כתב:

יעקל כתב:מעניין, מה עניין קעלם אצל פוניבז ?
( אם לא שר' יחזקאל סג"ל לעווינשטיין ז"ל היה מבוגריה...)

ר' אבא גרוסברד (המשגיח הראשון בפוניבז') הגיע מקלם
הרב דסלר (המשגיח השני) הגיע מקלם
וכמובן, ר' חצקל לוינשטיין (המשגיח השלישי) הגיע מקלם

והם כאילו "ייבאו" את מנהג עטיפת הטלית לש"ץ למנחה ומעריב ?

יצויין שר' יחזקאל לפני כהנו בפוניבז, כיהן בישיבת מיר ושם במנחה ומעריב לא נהוג. וצ"ע...

לבי במערב כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי לגבי מנחה

ראה ב'ספר המנהגים - חב"ד' ע' 25 ובשוה"ג.

לא ראיתי שמובאים שם מקורות מדברי המקובלים

יעקל כתב:

צורב מתחיל כתב:

יעקל כתב:מעניין, מה עניין קעלם אצל פוניבז ?
( אם לא שר' יחזקאל סג"ל לעווינשטיין ז"ל היה מבוגריה...)

ר' אבא גרוסברד (המשגיח הראשון בפוניבז') הגיע מקלם
הרב דסלר (המשגיח השני) הגיע מקלם
וכמובן, ר' חצקל לוינשטיין (המשגיח השלישי) הגיע מקלם

והם כאילו "ייבאו" את מנהג עטיפת הטלית לש"ץ למנחה ומעריב ?

יצויין שר' יחזקאל לפני כהנו בפוניבז, כיהן בישיבת מיר ושם במנחה ומעריב לא נהוג. וצ"ע...

נזהרתי בלשוני וכתבתי "כמדומני".
מנהגי ישיבת מיר אין לי מושג בהם. (האם היה שם שינוי כשנהפכו לישיבה ירושלמית? הסדר מוסר במוצאי יו"כ [בין נעילה למעריב] בודאי התבטל, אולי עוד מנהגים? איני יודע).

עיין המצורף בכל העניין:

בברכה המשולשת כתב:לא ראיתי שמובאים שם מקורות מדברי המקובלים

שוב: הקפידו (ע"פ קבלה) שלא להתעטף בערבית, אך גם במנחה לא התעטפו (ושמא סיבת הדבר בסמיכותן).

לבי במערב כתב:

בברכה המשולשת כתב:לא ראיתי שמובאים שם מקורות מדברי המקובלים

שוב: הקפידו (ע"פ קבלה) שלא להתעטף בערבית, אך גם במנחה לא התעטפו (ושמא סיבתו בסמיכותן).

ייש"כ!
עכשיו הבנתי
(ממה שהיה כתוב שם לא הצלחתי להבין זאת, ובזכות ההסבר של כתר"ה שליט"א הבנתי)

ועל זה אעיר- ע"פ סוד מתעטפים במנחה, ופושטים לפני ערבית.

בברכה המשולשת כתב:ועל זה אעיר- ע"פ סוד מתעטפים במנחה, ופושטים לפני ערבית.

כמובן.

צורב מתחיל כתב:

יעקל כתב:מעניין, מה עניין קעלם אצל פוניבז ?
( אם לא שר' יחזקאל סג"ל לעווינשטיין ז"ל היה מבוגריה...)

ר' אבא גרוסברד (המשגיח הראשון בפוניבז') הגיע מקלם
הרב דסלר (המשגיח השני) הגיע מקלם
וכמובן, ר' חצקל לוינשטיין (המשגיח השלישי) הגיע מקלם

כמדומה שכן המנהג אצל כל יוצאי הישיבות בארצות הברית