פורום אוצר החכמה

אסתר פרק ג
(יג) וְנִשְׁל֨וֹחַ סְפָרִ֜ים בְּיַ֣ד הָרָצִים֘ אֶל־כָּל־מְדִינ֣וֹת הַמֶּלֶךְ֒ לְהַשְׁמִ֡יד לַהֲרֹ֣ג וּלְאַבֵּ֣ד אֶת־כָּל־הַ֠יְּהוּדִים מִנַּ֨עַר וְעַד־זָקֵ֨ן טַ֤ף וְנָשִׁים֙ בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֛ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז:
(יד) פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכָל־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:

האם מלכות פרס התנהלה לפי הלוח העברי ולפי קידוש החודש של בי"ד לפי הראיה, או שמא היה זה בעצם בתאריך לועזי כלשהוא, שבדיעבד נודע כי"ג אדר, או שמא הדת ניתנה ליום י"ג באדר לפי איך שהיהודים יקבעו?

בפירוש רס"ג הארוך לאסתר שזכינו לההדיר לפני כמה שנים כתב בזה:

ועניין ככתבם וכזמנם (פסוק כז), משמעותו שהוא מתכוון לזמן הקרוב לחודש השמשי אשר כתב המן להשמיד בו, שאם יש לנו שנה מעוברת, החג שלנו הוא באדר השני בגלל קרבתו לאדר הכללי הפרסי, רצוני לומר 'אספנדארמד מאה'. וזה כי המן הפיל בו את הפור, וקרה במקרה שזה היה יום י"ג אדר שלנו, ולכן הוסיף ככתבם.

ובהערות:
בלוח הפרסי הקדום מיסודו של יזדגרד השלישי, וכן מאז ימי השולטן ג'לאל אד-דין מליך שח שחזר למנות על פיו, מונים הפרסים לחודשים מניסן ומקפידים שיחול בתקופת האביב, והחודש השנים עשר הוא אספנדארמד. יש אומרים ששם זה נזכר גם בגמרא (עבודה זרה יא ע"א) והמעתיקים שיבשוהו ל'עשר באדר'. אך רב האי גאון בתשובות הגאונים (הרכבי, סי' מו), גורס שם 'עיסרי פאדר', והוא יום חגם של השודדים החוזרים לבתיהם ונותנים עשירית מהשוד לשומרי נכסיהם.

רס"ג מפרש 'ככתבם וכזמנם' על דור המן ומרדכי, ופירשו על שני זמנים השייכים למועד הפורים, 'זמנם' הוא זמן נפילת הפור של המן, הוא החודש הי"ב לפי הלוח הנוהג בפרס המיוסד רק על שנת החמה ושמו אספנדארמד, ו'ככתבם' הוא כפי שהם כתובים במגילה, בי"ד וט"ו באדר. וכיון שנצטווינו לחוג את הפורים על פי שני זמנים אלו, קבעו חז"ל שהמגילה נקראת באדר הסמוך לניסן, כיון שהוא היותר קרוב לזמן הנס לפי שנת החמה. ובגמרא (מגילה ו ע"ב) הביאו ראיות אחרות לכך שהפורים הוא באדר הסמוך לניסן. ו'ככתבם וכזמנם' התפרש בגמרא (שם יט ע"א) על המגילה, שצריכה להיות כתובה אשורית וצריך לקרותה בזמנים שקבעו מרדכי ואסתר, בי"ד וט"ו באדר.

תשואות חן - להוגה ומעיין,
ומעניין לעניין במעין העניין,
הכיצד בבבל ובניכר בזמן שקידשו את החודש ע"פ הראיה נזהרו בדיני וסת החודש [שיפורא גרים], האם הקפידו על ספיקא דיומא, והאם זה תליא למ"ד ווסתות דרבנן בספק האם החמירו בפורים בספיקא דיומא?

מלא מדע כתב:תשואות חן - להוגה ומעיין,
ומעניין לעניין במעין העניין,
הכיצד בבבל ובניכר בזמן שקידשו את החודש ע"פ הראיה נזהרו בדיני וסת החודש [שיפורא גרים], האם הקפידו על ספיקא דיומא, והאם זה תליא למ"ד ווסתות דרבנן בספק האם החמירו בפורים בספיקא דיומא?

בגלות בבל:
במשך נ"ב השנה שלא היו יהודים בארה"ק, כנראה קידשו את החודש בבבל, מדין "לא הניח כמותו בארץ".
ואחרי הכרזת כורש - כנראה קידשו את החודש בירושלים עיה"ק, והשיאו משואות.
אבל כשבטלו המשואות ושלחו שלוחים, והרי לא על כל החודשים יצאו שלוחים (לפני שאירע נס חנוכה - מתשרי ועד אדר לא יצאו שלוחים, ואחרי החורבן - מניסן ועד אב), אינני יודע כיצד נהגו בבבל ובשאר המקומות הרחוקים.
יש לי השערה, שבזמן ההוא מנו את החודשים אחד מלא ואחד חסר, ולפי זה קידשו ראשי חודשים וכתבו שטרות וחישבו וסתות. והרי "שיפורא קא גרים", ובשבילם - זהו ה"שיפורא".

וכך יובנו דברי הרמב"ם (הלכות קידוש החודש פרק ד הלכה יז):

שחדש העיבור הרשות לבית דין להוסיפו מלא או חסר לאנשים הרחוקים שמודיעין אותם. אבל הם לפי הראיה הם עושים אם מלא אם חסר

(ובזאת תיושב תמיהת הלח"מ שם פ"ג ה"ט על דברי הרמב"ם האלו).

עזריאל ברגר כתב:

מלא מדע כתב:תשואות חן - להוגה ומעיין,
ומעניין לעניין במעין העניין,
הכיצד בבבל ובניכר בזמן שקידשו את החודש ע"פ הראיה נזהרו בדיני וסת החודש [שיפורא גרים], האם הקפידו על ספיקא דיומא, והאם זה תליא למ"ד ווסתות דרבנן בספק האם החמירו בפורים בספיקא דיומא?

בגלות בבל:
במשך נ"ב השנה שלא היו יהודים בארה"ק, כנראה קידשו את החודש בבבל, מדין "לא הניח כמותו בארץ".
ואחרי הכרזת כורש - כנראה קידשו את החודש בירושלים עיה"ק, והשיאו משואות.
אבל כשבטלו המשואות ושלחו שלוחים, והרי לא על כל החודשים יצאו שלוחים (לפני שאירע נס חנוכה - מתשרי ועד אדר לא יצאו שלוחים, ובוודאי אחרי החורבן שיצאו רק על תשרי וניסן), אינני יודע כיצד נהגו בבבל ובשאר המקומות הרחוקים.
יש לי השערה, שבזמן ההוא מנו את החודשים אחד מלא ואחד חסר, ולפי זה קידשו ראשי חודשים וכתבו שטרות וחישבו וסתות. והרי "שיפורא קא גרים", ובשבילם - זהו ה"שיפורא".

וכך יובנו דברי הרמב"ם (הלכות קידוש החודש פרק ד הלכה יז):

שחדש העיבור הרשות לבית דין להוסיפו מלא או חסר לאנשים הרחוקים שמודיעין אותם. אבל הם לפי הראיה הם עושים אם מלא אם חסר

(ובזאת תיושב תמיהת הלח"מ שם פ"ג ה"ט על דברי הרמב"ם האלו).

כן איתא בפרקי דר"א פ"ח.

לגבי שמות החדשים יעויין ברמב"ן שמות יב, א שהביא מהירושלמי שהם בבליים, ולכן על שמות החדשים אין שאלה שהם אכן בבליים.
וראה אכן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%9C%D7%99 שם מובאים שמות החודשים הבבליים והחודש האחרון הינו חודש אדר.