שאלה של "פסיקה" (ריבית) בהזמנת קייטרינג

[אפרקסתא דעניא]

בעוד שבועיים אחתן בעזהי"ת את ביתי בארמונות חן.

הם דורשים תשלום על הקייטרינג מראש.

המחותן שלי טוען שיש כאן בעיה של פסיקה, ומה שבידי הקייטרינג יש כיום את האוכל והמוצרים, זה לא נחשב "יש לו", משום שאיננו מעויינים בשופו"א לקבל את זה היום. טוען שכך פסק הגרנ"ק.

מה א"כ אפשר לעשות שלא להיכשל בריבית דרבנן?

אני טענתי לו שאם משלמים באשראי אין כאן פסיקה, שהרי את הריבית, במידה והמוצרים יתייקרו עד החתונה, אנחנו מקבלים, ואילו את הקדמת המעות נותנת חב' האשראי, ואנחנו משלמים לחברת האשראי רק עוד כמה שבועות. א"כ אין כאן ריבית מלווה למלווה.

טען שר"מ בויאר שלל את הרעיון.

מה דעתכם, ומה ניתן אפוא לעשות?

[יהודה בן יעקב]

הטענה של תשלום באשראי, אינה נכונה לפי המצב העדכני.
כיום, חברת האשראי (המנפיקה), מעבירה מידי יום את התשלום (לחברה הסולקת), וא"כ יש כאן הקדמת מעות אף אם עדיין לא גבו ממך. שהרי ביקשת מחברת האשראי שתעביר את התשלום כבר היום.
אם הם לא דורשים את כל התשלום מראש, אלא ניתן לשלם חלק בצ'ק דחוי ליום החתונה, ניתן לשלם מראש כנגד סכום המשקאות (שכיום יקרים...), שהרי מסתבר שיש להם משקאות הנצרכים לחתונה אחת, וכן כנגד הכלים (בין ח"פ, שכנראה יש להם, ובין על שכירות כלים אמיתיים).
בכל מקרה ניתן לשלם, ולומר שאם מחירי המנות יתייקרו ויאמרו לך כמה התייקר, תוסיף להם את ההפרש.

[יהודה בן יעקב]

במחשבה נוספת:
יש כאן היתר של "יצא השער", שהרי מחירי המנות אינם משתנים אלא אחת לתקופה ארוכה, ואף לדעת השו"ע (סי' קעה, א) יש בזה שער.
ורק לדעת הסוברים שצריך שיהיה אפשרות להשיג מוצר זה אצל אחרים במחיר זה, לא שייך היתר זה.

[כדכד]

איך מתבצע התשלום לקייטרינג?
משלמים עבור כל מנה.
משלמים גם עבור השירות או רק על המנות?
אם משלמים גם על השירות וגם על המנות וכוללים הכל יחד אולי יש מקום לומר שבעצם החיוב הוא רק לאחר השירות ובזה שהוא דורש תשלום קודם הוא בעצם מבקש שתשלמו לפני זמן החיוב ואז אולי אין כאן בעיה של ריבית כי חלק מהתשלו הוא עבור העבודה שלו

[יהודה בן יעקב]

אם משלמים גם על השירות וגם על המנות וכוללים הכל יחד, אולי יש מקום לומר שבעצם החיוב הוא רק לאחר השירות, ובזה שהוא דורש תשלום קודם הוא בעצם מבקש שתשלמו לפני זמן החיוב, ואז אולי אין כאן בעיה של ריבית כי חלק מהתשלום הוא עבור העבודה שלו

לא הבנתי את כל הדברים כאן
אם יש הקדמה של תשלום, מה ההיתר להקדים ולשלם?
"חלק מהתשלום עבור העבודה שלו" - אין כאן דין פועל שמותר להקדים לו שכר, ואף להוזיל אם התחיל במלאכה, שהרי בעלי הקייטרינג אינם "פועלים" של המזמין, אלא מוכרים לו מנות מוכנות. ורק אם המזמין מביא את העופות ושאר המוצרים שלו, והם מבשלים עבורו, דינם כפועל שמותר להקדים לו שכר.

[כדכד]

בעלי הקייטרינג מוכרים מנות מוכנות?
הם לא מכינים אותם?
אם הם מכינים אותם למה לא ייחשבו גם כפועלים והשכר הכללי הוא גם על העבודה וגם על המנות

[אפרקסתא דעניא]

יש היתר של פסיקה לפועל עבור עבודה? הרי גם זה עלול להתייקר!

[כדכד]

שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף ולכן עוד לא התחייב בשכר העבודה ואם מקדים מעות אין בזה ריבית

[יהודה בן יעקב]

בעלי הקייטרינג מוכרים מנות מוכנות?
הם לא מכינים אותם?
אם הם מכינים אותם למה לא ייחשבו גם כפועלים והשכר הכללי הוא גם על העבודה וגם על המנות

ראה שו"ת תורת אמת למהר"א ששון סי' קיט, הובא קצוה"ח סי' שלט ס"ק ג.
עיקר הדבר:
'פועל' משביח את חפצי בעה"ב, ואם הם הופסדו - ההפסד לבעה"ב.
'מוכר' מייצר מוצר ע"פ הזמנת אדם אחר ומוכרו לו, ואם הופסד - הופסד ליצרן - המוכר.

[כדכד]

עיינתי בקצות שציין מר
לענ"ד יש לחלק משני פנים לפחות:
א. שם הוא דן בכלי של המוכר שעושה עליו פעולה ומגדיר זאת מוכר ולא כפועל אבל כאן לא מדובר על כלי אלא על אוכל שזה דבר שאין לו שויות ככלי אלא כל ענינו שיבושל ויאכלו אותו ולכן אני לא בטוח שאם הקייטרינג מכין את המנות הוא לא מוגדר גם כפועל אלא רק כמוכר מנות מוכנות.
ב. הדיון של הקצות (וכנראה גם של מהר"א ששון שהוא המקור)הוא לגבי השהיית שכר שכיר, האם מי שנשכר למלאכה ועושה אותה בכלים שלו נחשב כפועל שאסור להשהות שכרו או דילמא נחשב כמוכר כיוון שמשתמש בכלים שלו ואיני בטוח שלגבי ריבית זה גם נמדד כך.

[מקדש מלך]

בעוד שבועיים אחתן בעזהי"ת את ביתי בארמונות חן.

הם דורשים תשלום על הקייטרינג מראש.

המחותן שלי טוען שיש כאן בעיה של פסיקה, ומה שבידי הקייטרינג יש כיום את האוכל והמוצרים, זה לא נחשב "יש לו", משום שאיננו מעויינים בשופו"א לקבל את זה היום. טוען שכך פסק הגרנ"ק.

מה א"כ אפשר לעשות שלא להיכשל בריבית דרבנן?

אני טענתי לו שאם משלמים באשראי אין כאן פסיקה, שהרי את הריבית, במידה והמוצרים יתייקרו עד החתונה, אנחנו מקבלים, ואילו את הקדמת המעות נותנת חב' האשראי, ואנחנו משלמים לחברת האשראי רק עוד כמה שבועות. א"כ אין כאן ריבית מלווה למלווה.

טען שר"מ בויאר שלל את הרעיון.

מה דעתכם, ומה ניתן אפוא לעשות?

האם כל הנידון מתחיל אחרי ההנחה הפשוטה שהיתר עיסקה אינו מועיל מאומה?
אני מניח הרי שתולה אצלם היתר עיסקה בשביל לקוחות כאלו.

[אדיר במרום]

בעוד שבועיים אחתן בעזהי"ת את ביתי בארמונות חן.

מזל טוב! מזל טוב! יהי רצון שיבנו ביתם על אדני התורה והיראה, בנין עדי עד, מתוך שמחה ונחת, ובריאות, וכל טוב!

[אפרקסתא דעניא]

בעוד שבועיים אחתן בעזהי"ת את ביתי בארמונות חן.

הם דורשים תשלום על הקייטרינג מראש.

המחותן שלי טוען שיש כאן בעיה של פסיקה, ומה שבידי הקייטרינג יש כיום את האוכל והמוצרים, זה לא נחשב "יש לו", משום שאיננו מעויינים בשופו"א לקבל את זה היום. טוען שכך פסק הגרנ"ק.

מה א"כ אפשר לעשות שלא להיכשל בריבית דרבנן?

אני טענתי לו שאם משלמים באשראי אין כאן פסיקה, שהרי את הריבית, במידה והמוצרים יתייקרו עד החתונה, אנחנו מקבלים, ואילו את הקדמת המעות נותנת חב' האשראי, ואנחנו משלמים לחברת האשראי רק עוד כמה שבועות. א"כ אין כאן ריבית מלווה למלווה.

טען שר"מ בויאר שלל את הרעיון.

מה דעתכם, ומה ניתן אפוא לעשות?

האם כל הנידון מתחיל אחרי ההנחה הפשוטה שהיתר עיסקה אינו מועיל מאומה?
אני מניח הרי שתולה אצלם היתר עיסקה בשביל לקוחות כאלו.

אני כאן המלווה. א"כ אני הוא זה שצריך לחתום שהמעות ניתנות בתורת עיסקא. והרי לא עושים כך בהזמנת קייטרינג.

[יהודה בן יעקב]

אני מניח הרי שתולה אצלם היתר עיסקה בשביל לקוחות כאלו.

בכמה אחוזים מבתי העסק החרדיים, קיים 'שטר היתר עיסקא'?
למיטב ידיעתי, אחוזים בודדים...

[מקדש מלך]

הרב אפרקסתא, באם ישנו שטר היתר עיסקא לעסק, הרי זה אומר שההלואה שלך אליהם נעשית לפי התנאים של העסק, כלומר שאם על פי תנאי העיסקה הם פטורים מלשלם, הרי שלא תקבל את הלואתך, ולא תוכל לתבוע אותם על כך. הלוא כן?

הרב יהודה, לא בדקתי לכמה עסקים יש היתר עיסקה, אבל הרב אפרקסא שאל מה אפשר לעשות, אז הצעתי לו שיוסיף סעיף בהזמנה שהתשלום שלו נעשה על פי היתר עיסקה. ועוד כלול בזה פתרון, שייתן להם "הצעת ייעול" לתלות היתר עיסקה, ובכך העסק יהיה למהדרין, וגם יהיה להם מה לענות ללקוחות פרומערס'.