ראה במנחות סד עמוד ב
כי מטא עומר לא הוו ידעי מהיכא אייתי עומר אכרזו אתא ההוא חרשא אותיב חדא ידא אאיגרא וחדא ידיה אצריפא אמר להו מרדכי מי איכא דוכתא דשמה גגות צריפין או צריפין גגות בדקו ואשכחוה
ועי"ש רש"י כותב שזהו מרדכי הצדיק שהיה בימי אחשוורוש. ונמצא שמרדכי חי כארבע מאות שנה, שהרי זאת היתה בימי הורקנות ואריסטובלות
וכן נוקט בסדר הדורות שמרדכי חי 400 שנים( וכן יש הסוברים האמורא רב חי גם כן 400 שנים)
וחשבתי שלכן זכה מרדכי הצדיק לאריכת ימים כה מופלגת שהרי במגילה איתא שבליל שהמן רצה לתלות למרדכי אסף מרדכי אלפי תינוקות וצומו ועסקו בהלכות קמיצה וע"ש ברשי והוא ממדרש דהיינו קמיצת מנחת העומר (והיינו כיון שהיתה ביום י"ז ניסן שבזמן הבית קרבו את מנחת העומר רצה לקיים ונשלמה פרים שפתינו, ויש שיטה שאכן אז כבר הקריבו קרבנות על מזבח בירושלים ובתוכן העומר ואכמל"ה)
על כל פנים מרדכי מסר נפשו בשביל לימוד הלכות עומר שהרי אז היה הגזריה בתקפו והיה בזמן התענית ובין שתי סעודות אסתר
לכן המתין הקב"ה עד 400 שנים אחר כך, כשלא היה חטין בירושלים להקריב העומר ועל ידי שמרדכי הבין שיש בגגות , צריפין חטין היו יכולין להקריב קרבן העומר, ולכן זכה לחיות 400 שנים עד אותה הזדמנות