פורום אוצר החכמה

בסדר חלוקת מזמורי התהילים לפי ימי השבוע מצאתי שלושה אופנים שונים

האופן הראשון:
בספר צדה לדרך (מאמר ד סוף כלל ה) חילק לראשונה את ספר התהילים
א-לא, לב-נ, נא-עב, עג-פט, צ-קז, קח-קיט, קכ-קנ.

מצ"ב כת"י של הצדה לדרך, וכן הוא בכל הדפוסים משנת שי"ד ועד האחרון בשנת תר"ם


האופן השני:
בספרי התהילים המודפסים החלוקה היא אחרת (כנראה בטעות!!!)
א-כט, ל-נ, נא-עב, עג-פט, צ-קו, קז-קיט, קכ-קנ.

האופן השלישי:
בתיקון ליל הושענא רבה של הספרדים (שהוא כסדר שבעה צדיקים כורתי ברית שסודם מקביל לשבעת ימי השבוע) החלוקה היא
כל ספר ראשון (א-מ), כל ספר שני (מא-עב), כל ספר שלישי (עג-פט), כל ספר רביעי (צ-קו), וספר חמישי חלוקתו לשלושה: קז-קיח, קיט, קכ-קנ.

ונראה שהוא על פי הקבלה, שהרי בספר עץ חיים לאריז"ל מבואר (בכללי המהרח"ו שבסופו)
שחמשה ספרי תהילים כנגד חמש ספירות מחסד עד הוד (שהם נגד חמשה ימים ראשונים של השבוע)
וכיון שסוד כ"ב האותיות ביסוד, בסוד 'וישכב במקום הוא' כנודע, אם כן מזמור קיט הוא ביסוד
וממילא משם ואילך במלכות נגד יום שבת.

אולי יש למישהו עוד מידע בנושא?

חילוק קריאת המזמורים לדעת הזוהר...

Christ Church MS 195

שבע כתב:חילוק קריאת המזמורים לדעת הזוהר...

Christ Church MS 195

יישר כח על המידע החשוב.
בעל המאמר הלז כותב שסדר חלוקת המזמורים של בעל הצדה לדרך הוא כדעת הזוהר.
מישהו כאן יודע לפרש מה כוונתו, והיכן הוא מצא זאת בזוהר

ולגבי הזהות של בעל המאמר המצולם
כפי הנראה הוא אינו אלא כתוספת בכתב יד אחר על הכרך של טעמי המצוות לרבי יוסף משושן הבירה
כלומר מהסופר המעתיק אשר חתם את שמו על הערות אלו (כתיבת ידי אינון די קואירפי החותם למטה מהשורות).

ועדיין לא מצאתי מנוח... מה המקור לחלוקה המפורסמת כיום?

בוצינא כתב:ונראה שהוא על פי הקבלה, שהרי בספר עץ חיים לאריז"ל מבואר (בכללי המהרח"ו שבסופו)
שחמשה ספרי תהילים כנגד חמש ספירות מחסד עד הוד...
וכיון... מזמור קיט הוא ביסוד וממילא משם ואילך במלכות.

לכאורה תמוה להביא את המפורש יוצא מדברי האריז"ל שכל ספר תהלים הוא נגד ה' ספירות, וכהמשך לזה לכתוב מסברא בעלמא באופן אחר.

בוצינא כתב:ועדיין לא מצאתי מנוח... מה המקור לחלוקה המפורסמת כיום?

לקחו את חלוקת צדה לדרך ושינו אותו קצת מטעמי נוחות וכיו"ב, כאשר עשו לחלוקתו לימי החודש.

במסתרים כתב:לכאורה תמוה להביא את המפורש יוצא מדברי האריז"ל שכל ספר תהלים הוא נגד ה' ספירות, וכהמשך לזה לכתוב מסברא בעלמא באופן אחר.

באתי רק להצדיק את החלוקה שבה נוהגים הספרדים בתיקון ליל הושענא רבה כבר מאות בשנים.
מה גם שלא אמרתי סברא בעלמא, כי אם הבאתי טעם על פי הסוד שאינו סותר את דברי מהרח"ו.

במסתרים כתב:לקחו את חלוקת צדה לדרך ושינו אותו קצת מטעמי נוחות וכיו"ב, כאשר עשו לחלוקתו לימי החודש.

האם זה מוצדק מ"טעמי נוחות" לחלוק על דברי הראשונים כמלאכים?
מה גם שיש מי שטוען שהוא לפי דעת הזוהר...

בוצינא כתב:מה גם שלא אמרתי סברא בעלמא, כי אם הבאתי טעם על פי הסוד שאינו סותר את דברי מהרח"ו.

טעם שנראה לך על פי סברתך, עדיין אינו יותר מסברא בעלמא במח"כ.
הוא אומר חמש ואתה שבע. האין זו סתירה?

במסתרים כתב:האם זה מוצדק מ"טעמי נוחות" לחלוק על דברי הראשונים כמלאכים?
מה גם שיש מי שטוען שהוא לפי דעת הזוהר...

נתן עצה לחלק לפי כמה אופנים, וכדי להקל סידר את החלוקות בשלימות. לא אמרה מפי הקבלה ולא בתורת פסק.
כשנראה הזוהר נדבר.

במסתרים כתב:הוא אומר חמש ואתה שבע. האין זו סתירה?

אפשר שאינו סתירה
ראה למשל בכוונות העומר שהאריז"ל כותב חמש והרש"ש סידר לכוין שבע
כי השישי הוא כללות של החמש, והשביעי הוא כללות של הכללות
ובר מן דין נראה שהחלוקה הנזכרת המסודרת בליל הושענא רבה היא ממנהגי צפת מזמן האריז"ל
ומסתבר שהיתה על פיו.

במסתרים כתב:נתן עצה לחלק לפי כמה אופנים, וכדי להקל סידר את החלוקות בשלימות. לא אמרה מפי הקבלה ולא בתורת פסק

קשה לומר שכל דבריו אינם אלא עצה בעלמא
שהרי הכמות של המילים של יום חמישי עד מזמור קו הוא 2442 מילים
ואילו הכמות של המילים ליום שישי ממזמור קח הוא רק 1137 מילים
ובכל זאת לקח את מזמור קז וקרע אותו מתחילת ספר חמישי וכתב לצרף אותו לשלפניו, נגד כל הגיון.
אין ספק שאם לא אמר את דבריו ברוח הקודש לא היה עושה כך.

ולענ"ד אפשר ליתן טעם נכון על דרך הסוד לשייכות מזמור קז דווקא ליום חמישי
והוא לפי שזה מזמור של ההודיה, על כן שייך ליום חמישי שהוא נגד מידת ההוד