פורום אוצר החכמה

נשאלתי ע"י יהודי שנאלץ לשהות בחודש הקרוב באיסלנד לגבי זמני היום. דהיינו שיש, לטענתו, רק יום אחד ארוך ללא לילה. הראה לי שבלוח של חב"ד באינטרנט מופיע שחצות הלילה הוא בשעה1.24 ועלות השחר בשעה 1.25. מישהו יודע באמת האם המציאות היא כך ומה נוהגים שם למעשה? האם יש מציאות שהשמש נכסית מהעיניים ורק אין כוכבים נראים? אשמח לעזרה.

יהושע100 כתב:נשאלתי ע"י יהודי שנאלץ לשהות בחודש הקרוב באיסלנד לגבי זמני היום. דהיינו שיש, לטענתו, רק יום אחד ארוך ללא לילה. הראה לי שבלוח של חב"ד באינטרנט מופיע שחצות הלילה הוא בשעה1.24 ועלות השחר בשעה 1.25. מישהו יודע באמת האם המציאות היא כך ומה נוהגים שם למעשה? האם יש מציאות שהשמש נכסית מהעיניים ורק אין כוכבים נראים? אשמח לעזרה.

הגדרת הלילה בהלכה אינה דורשת חושך מלא והופעת כל הכוכבים אלא, מעיקר הדין שלושה כוכבים בינוניים שאחרי הופעת כ-שש כוכבים כלשהם הם לכאורה בכלל, ולמעשה זה שלב של פחות משליש מחשיכה מוחלטת .
עד כמה שידיעתי מגעת חוץ מאשר ממש בחוף הצפוני של איסלנד על גבול חוג הקוטב אין מצב שלא מגיעים לחשכה שכזו אלא אולי ימים ספורים בשנה .

אכן לנוהגים לפי ר"ת במה שנקרא שיטת המעלות יש בעיה בחלק גדול מהשנה , אבל שיטה זו בר"ת לא נתקבלה להלכה .

הנקודה הצפונית ביותר של איסלנד נושקת לחוג הארקטי, בקו רוחב 66.5, כלומר שביום הארוך בשנה, 21 ביוני, השמש לא תשקע שם
בכל שאר איסלנד בכל יום בשנה יש שקיעה וגם זריחה
הנקודה הדרומית של איסלנד היא בקו רוחב 63.5 כך שבאותו יום הארוך בשנה - השמש נכנסת בשיא ה'לילה' רק שלש מעלות תחת האופק - מה שלא מספיק לצאת ג' כוכבים.
הרגע שבו השמש בשיא הרכנתה הוא חצות הלילה, ולדעת הגר"א במקום שבו אין החשכה המאפשרת לראות כוכבים - זה גם רגע עלות השחר
וממילא מובנת ההוראה שהורו לו שחצות הלילה הוא עלות השחר.

אם זכרוני אינו מטעני, הרי שהגר"א מדבר על מקום שיש ג' כוכבים בינוניים, אך אין חשיכה מוחלטת, וכיון שעלות השחר מתחיל מיד עם התנוצצות האור הראשון, הרי שמיד בחצות הלילה מתחיל למעשה עלות השחר.
אבל כאן אנו מדברים על מקום שאין בו כלל צאת ג' כוכבים בינוניים, ובזה לא גילה הגר"א דעתו.

ולגבי מקום שאין צאת הכוכבים בינוניים, אם איני טועה ראיתי פעם בשם הגרי"ש אלישיב, שכשמגיע שיא החשכות שיתכן באותו מקום נחשב הדבר כצאת הכוכבים (ולפי זה עלות השחר יתחיל אכן מחצות הלילה). אבל לא ראיתי במקור אלא במאסף כלשהוא.

ואכן יש בזה דעות בין האחרונים איך מחשבים את הימים גם כשהשמש אינה שוקעת כלל, אבל הכל מסברות בעלמא, בלי מקורות בתלמוד ובלי מנהג, כי יראי ה' אינם מגיעים לשם אלא במקום הכרח.

בכל הנוגע לשאלת זמני היום במקומות נידחים ראוי לשאול את פי הגאון חיד"ו שליט"א דומ"ץ סאטמאר אנטווערפן אשר הוא מומחה מפורסם בענין

שמואל כהנא כתב:בכל הנוגע לשאלת זמני היום במקומות נידחים ראוי לשאול את פי הגאון חיד"ו שליט"א דומ"ץ סאטמאר אנטווערפן אשר הוא מומחה מפורסם בענין

תודה רבה לכל המשיבים.
איך אפשר ליצור קשר עם הרב הנ"ל?

מקדש מלך כתב:אם זכרוני אינו מטעני, הרי שהגר"א מדבר על מקום שיש ג' כוכבים בינוניים, אך אין חשיכה מוחלטת, וכיון שעלות השחר מתחיל מיד עם התנוצצות האור הראשון, הרי שמיד בחצות הלילה מתחיל למעשה עלות השחר.
אבל כאן אנו מדברים על מקום שאין בו כלל צאת ג' כוכבים בינוניים, ובזה לא גילה הגר"א דעתו.

ולגבי מקום שאין צאת הכוכבים בינוניים, אם איני טועה ראיתי פעם בשם הגרי"ש אלישיב, שכשמגיע שיא החשכות שיתכן באותו מקום נחשב הדבר כצאת הכוכבים (ולפי זה עלות השחר יתחיל אכן מחצות הלילה). אבל לא ראיתי במקור אלא במאסף כלשהוא.

ואכן יש בזה דעות בין האחרונים איך מחשבים את הימים גם כשהשמש אינה שוקעת כלל, אבל הכל מסברות בעלמא, בלי מקורות בתלמוד ובלי מנהג, כי יראי ה' אינם מגיעים לשם אלא במקום הכרח.

אולי זה תלוי בסברת האדמו״ר מחב״ד שמי שעובר את קו התאריך נמצא כאילו עדיין ביום הקודם כיון שלא עמד מול השמש בזמן שקיעתו, אז כש״כ פה שלא היה בכלל שקיעת שמש