בגמ' בגיטין (ע') אית' שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן דרך ודרך ארץ וכו'.
ובמסכת בבא מציעא כתוב את צואת החוטם והאוזן.
וקיימא לן שהכלל הוא שהיכן שנחית למנינא דייק התנא שדוקא מה שכתב ולא אחרים (שמונה ולא תשע) ועוד שכתב ואלו הן אלו הן ולא עוד.
נ.ב. ומה שכתוב בברכות בסוף אין עומדין שגם השאור והסרבנות והמלח, אפשר שאלו לא לרפואת הגוף ולכן לא נכללו בזה.