פורום אוצר החכמה

ראיתי לג"א זצ"ל שכתב - דבמצות ציצית גילו חז"ל שיש בה ב' בחינות, ט"ק לתיקון הבגדים (כמו מזוזה לתיקון הבית) וענינה ללובשה תחת הבגדים דוקא, וט"ג שהיא 'אות' ורק עליה נאמר וראיתם וזכרתם וכו'. וכמו כן מה שאמרו על ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן שאר מעלות שנאמרו, היינו דוקא בט"ג ולא בט"ק, דרק ט"ג היא אות להורות שאנו עבדיו וכו'.

כל זה חידוש בעיני, ויש"כ של מי שימציא מקורות, אם ישנם.

אפשר לדעת היכן נכתב או מי כתב?

נראה פשוט שאין כוונת זה שכתב זאת לדברי התנאים והאמוראים (עכ"פ לא בספרי הנגלה) אלא לדברי האר"י.

יאיר כתב:אפשר לדעת היכן נכתב או מי כתב?

בשיחותיו של הג"ר הלל זאקס זצ"ל, 'הרופא לשבורי לב' פרשת שלח.

עושה חדשות כתב:ראיתי לג"א זצ"ל שכתב - דבמצות ציצית גילו חז"ל שיש בה ב' בחינות, ט"ק לתיקון הבגדים (כמו מזוזה לתיקון הבית) וענינה ללובשה תחת הבגדים דוקא, וט"ג שהיא 'אות' ורק עליה נאמר וראיתם וזכרתם וכו'. וכמו כן מה שאמרו על ציצית שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן שאר מעלות שנאמרו, היינו דוקא בט"ג ולא בט"ק, דרק ט"ג היא אות להורות שאנו עבדיו וכו'.

כל זה חידוש בעיני, ויש"כ של מי שימציא מקורות, אם ישנם.

נזכרתי במה שמובא שהגר"א לפני פטירתו אחז בציציותיו, בכה ואמר אוי עולם שאני עוזב אותך, שבזכות כמה פרוטות של מצוות ציצית, אני עומד לראות פני שכינה שנאמר "וראיתם אותו" וכעת לא אוכל עוד לקיים מצוות ("במתים חופשי") ולכאורה משמע שמדובר היה בט"ק ולא בגדול

המקור ללבישת ט"ק תחת הבגדים הוא מכתבי האר"י. ראה כאן דיון ארוך בנושא כולל מראי מקומות.

עיקר החידוש בעיני הוא שה'אות' וה'שקולה' וכו' הוא רק בט"ג.

מש"כ התרוה"ד "דבציצית תחילת העיטוף, ושהוא עומד כך מעוטף כמו הילוך ד' אמות, זהו גוף המצוה, ומכאן ואילך אינו אלא שיהוי המצוה", האם יש בזה חילוק בין ט"ג לט"ק אליבא דהנ"ל?