עושה חדשות כתב:בהנחה שהאיסור של טרשא הוא גם כשהמחיר היקר הוא השער הרגיל. אבל כאן השאלה היא שזה לא ממש הוזלה, אלא שי צדדי. ולענ"ד נראה פשוט לאסור, אבל שמעתי מורי הוראה שהקלו בזה.יהודה בן יעקב כתב:תלוי במח' האחרונים - מחנ"א וחכמ"א, נגד התפל"מ, רעק"א, פת"ש ועוד, וכן הוא ברמב"ן במלחמות, בדין מוזיל למשלם מיד.עושה חדשות כתב:נה]
באופן שהמוכר מציע מחיר זהה לתשלום מיידי או בהקפה, אבל המשלם במזומן כעת מקבל שי משא"כ אם משלם בהקפה. האם יש בזה איסור של טרשא במפרש וכו' כשמשלם בהקפה?
עושה חדשות כתב:נז]
שמעתי מי שהעיר, למה אין חשש ריבית בתשלום דמי הפיקדון על בקבוקים, הרי בתמורה ל'הלוואה' משתמש בינתיים בבקבוק. מה דעתכם?
למה כוונתך?עזריאל ברגר כתב:(יש ביניהם הבדלים מהותיים)
עושה חדשות כתב:ההבדל הזה ידוע, ומבואר בלשון שאלתי לעיל. [יש אולי הבדל נוסף לגבי 'הדין עמה' וכו', מחלוקת ראש'].
כעת השאלה היא האם ההסכמה לקדשה ולישאנה יכולה להיחשב כריבית על הלוואת הצאן ברזל.
עושה חדשות כתב:א]
אדם מגיע לגור בשכונה כל שהי או להתפלל בביכנ"ס פלוני, והנה הוא מזהה שיש בתוך הציבור שם אנשים שיש להם יכולת כלכלית גבוהה. היות ויש לו כמה בנות הסמוכות להגיע לפרקן, הוא בוחר להשקיע בקשר טוב דוקא עם אותם אנשים, להתחבב עליהם עם משלוחי מנות והשתתפות בשמחות וכו', הכל מתוך מחשבה שכדאי להשקיע דוקא בהם, כדי שבשעה שיצטרך למעות יהיה לרצון לפני מי מהם לתמוך בו בהלוואות גדולות וארוכות טווח בהתאם ליכולתם. האם יש בכך איסור של ריבית מוקדמת או שזה רחוק?
שו"ע יו"ד סי' קס; אסור להקדים הרבית או לאחר אותו. כיצד, נתן עיניו ללוות ממנו והיה משגר לו דורון (ופירש בשביל שילוהו, (טור וכב"י שכ"נ מרא"ש), או שהוא מתנה מרובה דמסתמא הוי כאילו פירש לו) (שם בשם סמ"ג) בשביל שילוהו זו היא רבית מוקדמת.
עושה חדשות כתב:מט]
האם לדעת הגרי"ס אפשר לנכות את שווי ה'אגר-נטר' ממעשר כספים?
ומ"מ הרי מותר ללווה לשלם למלוה את ההוצאות והתשלום עבור הביטוח של ההלוואה. ומה הדין אם חברת הביטוח היא בבעלות המלווה?יהודה בן יעקב כתב:סיכון הכסף הוא חלק ממצות הלואה, וגם ע"ז התורה אסרה ליטול רבית. אולם קנס הוא על איחור בתשלום, מעבר לזמן שניתן ללווה.עושה חדשות כתב:מד]
האיסור של ריבית הוא על נטילת תוספת על הקרן בשל המתנת המעות, אבל ריבית דרך קנס אין בה איסור דאו'. יש לשאול מה הדין כאשר המלווה דורש תוספת ממון בפירעון, אבל לא בעבור אגר נטר דהיינו המעות הבטלות אצל הלווה, אלא כפיצוי על צד הסיכון שהלווה לא יחזיר את ההלוואה. (מסתמא זה אסור, אבל למה זה לא כמו ריבית דרך קנס, הרי זה לא אגר נטר).
עושה חדשות כתב:נט]
שתי חברות בע"מ השייכות לקבוצת משקיעים, באחוז שווה לכל אחד מהם בשתי החברות. כעת לוקחים הלוואה בריבית מחברה אחת לחברה השניה, (החוק מחייב שלא תצא הלוואה מהחברה ללא ריבית ואכמ"ל). האם יש לחוש בזה משום איסור ריבית?
עושה חדשות כתב:ס]
לווה סכום גדול עבור צרכי צדקה שהוא עוסק בהם, ובתמורה 'הקנה' למלווה מחצית מה'זכויות' שלו באותם עסקי צדקה. האם אסור משום ריבית?
עושה חדשות כתב:סוברים שזכויות הצדקה אינם נתפסות כדבר נוסף הבא מן הלווה למלווה, כי אם הגדרת המעשה של המלווה כשותפות וסיוע בצדקה וכו'.
יהודה בן יעקב כתב:לא התברר לי בשאלה מי הלווה ומי המקנה את הזכויות. ואולי נתיר משום רבית שאינה מלוה למלוה.
גם, נתינת רבית ע"י כספי צדקה, תלויה במח' אחרונים, והמשנ"ב אסר.
ואפילו המלוה מנה לחבירו על מנת שיתן דינר או פחות למי שאין המלוה חייב לו כלום או אפילו לצדקה[תרו] הרי זו רבית גמורה של תורה[תרז] כאלו נתנה לו לידו כיון שנתנה בשליחותו. ואפילו לא אמר המלוה כך בפירוש אלא הלוה מעצמו אמר כך והוא מלוה לו בשביל כך:
תרו) תוס' נז, ב ד"ה לספק (כשנותן להקדש הקרן והרבית). מרדכי רמז שכח (כ"ש כשנותן הרבית לבד להקדש או לצדקה). רמ"א שם (להקדש). פרישה ס"ק כא (לצדקה).
תרז) תוס' שם. שו"ת הר"ן סי' כט אות ז. טור רס"י קסט (בנותן רק הרבית). ש"ע סי' קס סי"ד.
יהודה בן יעקב כתב:גם, נתינת רבית ע"י כספי צדקה, תלויה במח' אחרונים, והמשנ"ב אסר.
אני שם לב, שלא ביארתי את עצמי כל הצורך.עושה חדשות כתב:היכן המשנ"ב?
ראובן הוא הנדיב או הגזבר?עושה חדשות כתב:ראובן, העוסק בצרכי צדקה, נצרך להלוואה גדולה כדי שיהיה סיפק בידו להעביר את כל התמיכות לפני החג. שמעון מלווה לו סכום גדול, בתמורה לכך שבנוסף על הפירעון, 'יקנה' לו ראובן מחצית מ'זכויות' הצדקה הנעשית בזכות כספי ההלוואה.
עושה חדשות כתב:סג]
ראובן הזמין מלאכה מפועל גוי וסיכמו לשלם אלף שח כחודשיים לאחר סיום העבודה. אמנם אח"כ הגוי נצרך למעות בדחיפות, והציע לראובן להקדים את התשלום ותמורת זה יוזיל לו עשר אחוז. לא היה בידו של ראובן לשלם, אבל שמעון שכנו שמע הדו"ד והציע לשלם כעת לגוי תשע מאות, ובתום החודשיים ישלם ראובן לשמעון אלף שח. לכאו' יש כאן איסור ריבית קצוצה. אבל אולי יש מקום להתיר. (חשבתי להתיר עפ"ד הרמ"א קסו,ג). מה אומרים?
עושה חדשות כתב:לכאו' זה בהחלט רעיון טוב, ראה סימן קעג ס"ד כל הפרטים.
אבל אולי יש להתיר בלא"ה משום דהוי לטובת המלווה ולא הלווה, וכנ"ל.
עזריאל ברגר כתב:לטובת המלווה - היינו ריבית...
עזריאל ברגר כתב:מציע שראובן יכתוב שטר-חוב לגוי, ושמעון יקנה את השטר, וזה מותר לכתחילה.
לכאורה אפשר לעשות זאת באמצעות צ׳ק.
מה דעתכם?
עושה חדשות כתב:[size=size=150]מה][/size]
ראובן ביקש משמעון שישתדל אצל הגמ"ח השכונתי שילוו לו. אבל שמעון לא רצה לפעול אצל הגמ"ח, ולכן נתן כסף משלו לראובן והציג כאילו זה כסף מהגמ"ח. ראובן, שאינו יודע שהמלווה הוא שמעון בעצמו, רצה לגמול טוב לשמעון בעבור השתדלותו, ונתן לו מתנה כ'שכר אמירה'. האם יש בכך איסור ריבית מאחר שהמתנה הגיעה למלווה בעצמו.
עזריאל ברגר כתב:יש מקרה הפוך - שהריבית היא מדעת הלווה בלא דעת המלווה - שכמדומני הוכרע לאיסור:
אם הלווה נותן למלווה מתנה בלא ידיעתו (כגון שזורק לו מתנה לתוך חצרו).
עושה חדשות כתב:אבל אולי יש להתיר בלא"ה משום דהוי לטובת המלווה ולא הלווה, וכנ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים