פורום אוצר החכמה

אשמח לקבל מקורות ושאלות לדיון, בעניין קיום מצוה בבזיון, באופן שאינו לכתחילה ממש, אך אם לא יעשה כן - תתבטל המצוה לגמרי.
דבפשטות כל שאינו מעכב בדיעבד, אלא רק ענין של לכתחילה משום כבוד המצוה, א"כ באופן שתתבטל המצוה א"כ זהו כבודה שעושין אותה מתוך בזיון.
אשמח לכל מקור וראיה לדבר!

אלו שהניחו תפילין באוישוויץ, בשעה שהכל היה בית הכסא אחד גדול, ובפרט שהרבה הניחו בביה"כ שלא יתפסו אותם. תמיד חשבתי שזה התירוץ שלהם.

הזכרת לי מה שקראתי בא' מספרי השואה ("ניחוח פרחי שלג") על יהודים שהתחבאו למשך תקופה בבית-מרחץ שלא היה פעיל.
ותהיתי האם הותר להם לברך ולהתפלל וכיו"ב בתוך בית המרחץ (מכיוון שלא יכלו לצאת ממנו מחשש פקו"נ), או שבכזה אונס - יאכלו בלא ברכה, כאונן.

וטרם חיפשתי אם כתבו על כך בפוסקים.

בדומה לזה יש לעיין בחיוב שמירה [איסור איבוד] וכבוד ספרים, מה הדין היכא ששמירתם תהיה רק על ידי בזיונם. וכגון שיש שריפה וצריך להציל במהירות, וזה רק ע"י שיזרקו את הספרים מאחד לשני או יטילו הכל בערימה אחת וכיו"ב.

ומספרים על אביו זצ"ל של יבלט"א אחד מגדולי הרבנים היום שליט"א שהוא ת"ח מיוחד במינו, שבכל שנותיו בשואה שמר האב עמו ספר תורה באופן שגלגל היריעות סביב שתי רגליו מתחת למכנסיים, ואמרו שבזכות זה זכה לבן שהוא ס"ת חי. [כמדומה שעשה כן כדי להציל מאיבוד, ולא כדי שיהיה עמו ספר תורה בכל מקום שיהיה, שהרי ספר כזה אינו כשר לקריאה כמות שהוא, וגם באמת לא תפרוהו וקראו בו בכל אותו הזמן. ועכ"פ כך היה ההסבר ששמעתי בזמנו שהיה זה כדי להציל את הספר].

הנה דוגמה אקטואלית:

ביזוי תפילין עבור קיום מצוה [?] של תפילה בקבר אהרן הכהן [?]:

צופה_ומביט כתב:בדומה לזה יש לעיין בחיוב שמירה [איסור איבוד] וכבוד ספרים, מה הדין היכא ששמירתם תהיה רק על ידי בזיונם. וכגון שיש שריפה וצריך להציל במהירות, וזה רק ע"י שיזרקו את הספרים מאחד לשני או יטילו הכל בערימה אחת וכיו"ב.

ומספרים על אביו זצ"ל של יבלט"א אחד מגדולי הרבנים היום שליט"א שהוא ת"ח מיוחד במינו, שבכל שנותיו בשואה שמר האב עמו ספר תורה באופן שגלגל היריעות סביב שתי רגליו מתחת למכנסיים, ואמרו שבזכות זה זכה לבן שהוא ס"ת חי. [כמדומה שעשה כן כדי להציל מאיבוד, ולא כדי שיהיה עמו ספר תורה בכל מקום שיהיה, שהרי ספר כזה אינו כשר לקריאה כמות שהוא, וגם באמת לא תפרוהו וקראו בו בכל אותו הזמן. ועכ"פ כך היה ההסבר ששמעתי בזמנו שהיה זה כדי להציל את הספר].

על כגון שניהם דיברו חז"ל:
א. אסור להניח ס"ת על גבי חמור ולשבת על הספר ולרכב עליו, משום בזיון, אבל אם היה מתפחד מפני הגנבים והליסטים - מותר.
ב. המוצא ספר תורה בשבת במקום שאין עירוב - הדין הוא שיכרוך אותו סביב גופו, ויחזור ויכסה עליו בבגדיו, וכך יכניסהו לרשות היחיד.

יישר כוח!

נחלקו בעלי השו"ת בדור שלפני המלחמה, בחולה מדבק שהיה נהוג לשרוף אח"כ כל חפציו, אי מותר להכניס לו תפילין, ועי"ז גורמים שישרפום אח"כ.
שכחתי שמות המדברים בזה

עזריאל ברגר כתב:

צופה_ומביט כתב:בדומה לזה יש לעיין בחיוב שמירה [איסור איבוד] וכבוד ספרים, מה הדין היכא ששמירתם תהיה רק על ידי בזיונם. וכגון שיש שריפה וצריך להציל במהירות, וזה רק ע"י שיזרקו את הספרים מאחד לשני או יטילו הכל בערימה אחת וכיו"ב.

ומספרים על אביו זצ"ל של יבלט"א אחד מגדולי הרבנים היום שליט"א שהוא ת"ח מיוחד במינו, שבכל שנותיו בשואה שמר האב עמו ספר תורה באופן שגלגל היריעות סביב שתי רגליו מתחת למכנסיים, ואמרו שבזכות זה זכה לבן שהוא ס"ת חי. [כמדומה שעשה כן כדי להציל מאיבוד, ולא כדי שיהיה עמו ספר תורה בכל מקום שיהיה, שהרי ספר כזה אינו כשר לקריאה כמות שהוא, וגם באמת לא תפרוהו וקראו בו בכל אותו הזמן. ועכ"פ כך היה ההסבר ששמעתי בזמנו שהיה זה כדי להציל את הספר].

על כגון שניהם דיברו חז"ל:
א. אסור להניח ס"ת על גבי חמור ולשבת על הספר ולרכב עליו, משום בזיון, אבל אם היה מתפחד מפני הגנבים והליסטים - מותר.
ב. המוצא ספר תורה בשבת במקום שאין עירוב - הדין הוא שיכרוך אותו סביב גופו, ויחזור ויכסה עליו בבגדיו, וכך יכניסהו לרשות היחיד.

בחשוקי חמד למרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (ברכות דף כד) דן בזה, ומביא ב' הראיות הנ"ל שהבאת.

אשרי יושבי ביתך כתב:בחשוקי חמד למרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (ברכות דף כד) דן בזה, ומביא ב' הראיות הנ"ל שהבאת.

יישר כח. ברוך שכיוונתי.