מחילה בטעות

[בן פקועה]

מעשה שהיה: ילד בן 10 הלך לחנות ספרים לרכוש סט סידורים - אחד לחול ואחד לשבת. שני הסידורים ארוזים בקרטון, ועל גבי הקרטון שתי מדבקות ברקוד: על אחת כתוב לחול 48 ש"ח, ועל השנייה - לשבת 48 ש"ח. מסר הילד את הסט למוכר, העביר המוכר את הברקוד במכונה ודרש 48 ש"ח. אמר הילד למוכר: העברת רק מדבקה אחת, יש כאן עוד מדבקה כי יש כאן שני סידורים. צעק המוכר: אל תלמד אותי! אני יודע את העבודה. הסט עולה 48 ש"ח. זאת טעות ברורה, אבל המוכר הפתי לא נתן לעובדות לבלבל אותו. שילם הילד מה שנדרש לשלם, והלך לדרכו. למחר חזר הילד לחנות ופגש מוכר אחר, וסח בפניו את המעשה. אמר המוכר שעליו לשלם על הסידור השני, שעדיין לא שילם עליו כלל. האם זו נחשבת מחילה בטעות?

[נחומצ'ה]

ראשית, אם המוכר הראשון [כפי המסתבר] הוא רק פועל של הבעה"ב, אין לו כלל זכות מחילה
ויכול בעליו לומר לו לתקוני שדרתיך.

[עזריאל ברגר]

האם זו נחשבת מחילה בטעות?

מדוע לא?

[כדכד]

כי אם הוא כן בעל הבית ניחא לו לקיים את מחילתו ולא להפוך לליצן לפני הילד וסבר וקיבל שהוא יודע את העבודה ולכן מעדיף למחול על חלק מהמחיר ובלבד שלא יעשה עצמו טועה
אמנם צודק הרב נחומצ'ה שאם אינו בעה"ב אז מראש 6אין לו זכות למחול ואין מחילתו מחילה ואפילו מחילה בטעות אינה

[עזריאל ברגר]

ניחא לו לקיים את מחילתו ולא להפוך לליצן לפני הילד...

לא כל אחד הוא כזה בעל-גאווה שמוכן לאבד את ממונו מפני כבודו.
ומכיוון שישנם יהודים כשרים רבים שממונם חביב עליהם מכבודם - אי אפשר לומר שבסתמא יש כאן מחילה, ולכן צריך לברר את הענין היטב (שלא בעידנא-דריתחא אלא בזמן רגוע) עם הבעלים.

[עזריאל ברגר]

אגב, בכל מקרה - חובה להודיע לבעלים על טעותו של המוכר, משום השבת אבדה דלהבא, שלא ימשיך למכור בחצי מחיר!

[כדכד]

הרבה יהודים כשרים מוכנים לעמוד במילה שהם אמרו אע"פ שאולי ילו היו שוקלים כל הנתונים מראש לא היו אומרים אחרת
וזה לא ענין של גאווה אלא עמידה על האמת
מוכר אמר לי שנכון שהמחיר אמור להיות כך וכך אבל כיון שעשיתי לך במחיר אחר זכית.
בכל אופן ההודעה הקודמת שלי לא היתה לומר שודאי כך הנכון שהמחילה לא היתה בטעות אלא התיחסה למה שכתב כת"ר קודם לכן "למה לא". אז הסברתי למה לא אבל אני בהחלט מקבל שזה לא הצד היחיד' האפשרי כאן

[בן פקועה]

שאלה יותר עקרונית:
מדובר ברשתות גדולות, שיש להן עשרות סניפים, ובכל סניף מנהל וסגן מנהל ועובדים, ומעליהם מנכ"לים ויו"ר וכו'. ולמנהלי הסניפים יש סמכויות נרחבות יחסית, והם רשאים לקבוע מחירים ולעשות מבצעים כטוב בעיניהם, ואילו בעל הבית עצמו עזב כל אשר לו ביד העובדים ולא ידע איתו מאומה. אם אין דין מחילה בטעות חל בסיטואציה כזאת, נמצא גזל כמעט ביד כל אחד ואחד שלוקח בחנויות רשת.

[נחומצ'ה]

אתה מדבר על רשתות גדולות. וכי זה מצוי בספרים? הרי ברשתות הכל ממוחשב וכיצד יתכן טעות במחיר אא"כ זה דרך המחשב המרכזי.

זה מתאים יותר בשיווק פירות וירקות, שיש זכיינות לכל סניף וסניף. ושם יש יותר כח להחליט מחירים בידי האחראי במחלקה זו.

[עזריאל ברגר]

שאלה יותר עקרונית:
מדובר ברשתות גדולות, שיש להן עשרות סניפים, ובכל סניף מנהל וסגן מנהל ועובדים, ומעליהם מנכ"לים ויו"ר וכו'. ולמנהלי הסניפים יש סמכויות נרחבות יחסית, והם רשאים לקבוע מחירים ולעשות מבצעים כטוב בעיניהם, ואילו בעל הבית עצמו עזב כל אשר לו ביד העובדים ולא ידע איתו מאומה. אם אין דין מחילה בטעות חל בסיטואציה כזאת, נמצא גזל כמעט ביד כל אחד ואחד שלוקח בחנויות רשת.

בפשטות - במקומות כאלו יש למנהלי הסניפים את הרשות למחול כפי מה שנראה בעיניהם שזוהי טובת הרשת, ובגדר הסביר וכו'.

[בן פקועה]

אתה מדבר על רשתות גדולות. וכי זה מצוי בספרים? הרי ברשתות הכל ממוחשב וכיצד יתכן טעות במחיר אא"כ זה דרך המחשב המרכזי.

זה מתאים יותר בשיווק פירות וירקות, שיש זכיינות לכל סניף וסניף. ושם יש יותר כח להחליט מחירים בידי האחראי במחלקה זו.

במעשה הפותח את האשכול תיארתי בפרוטרוט כיצד תתכן טעות במחיר, כאשר המוכר אינו סורק את שני הברקודים. במקרה הילד שם לב לטעות, אבל נניח שהקונה לא היה שם לב, האם נכשל בגזל, כי אין המוכר רשאי למחול בטעות?

[כדכד]

לענ"ד זה משתנה ממקרה למקרה
יש בעלים שמוכנים להותיר כל ההחלטות והמחירים ביד המנהלים והמוכרים גם כשזה כולל טעויות במחיר ויש כאלה שיאמרו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי
ואם אין כלל או מנהג המדינה בזה אז יש לשאול את הבעלים

[בן פקועה]

לדעת הג"ר יהודה פישר שיחי' בוודאי צריך לשלם לחנות את מחיר הספר השני, כי המוכר אינו בעל הבית ואין לו רשות למחול. לדבריו, רק סכום קטן כמו שניים ושלושה שקלים יכול השליח למחול, ולא סכום משמעותי.

[כדכד]

לפסק הזה יש מקור או שזה אומד בדעת הבעלים?
לכאורה, אם הוא לא בעה"ב ואין לו רשות למחול אז הוא לא יכול למחול אפילו על פרוטה ואם בעה"ב מרשה לו למחול וזה חלק מתנאי העסקתו מנלן שאינו מוכן שימחול גם על סכום גדול