פורום אוצר החכמה

קיבלתי באימייל.
אינני בקיא בנושא הנידון, ושמא יועיל לבקיאים.



כמובן אם יש הערות והשגות, או לאידך הסכמה ברורה, זה המקום לכתוב.

הדברים נראים לכאו' מסתברים.
אבל אצלי לפחות זה מחזק את התחושה שיש בסוגיא כ"כ חמורא ערפול כ"כ גדול. ולענ"ד זה דבר מדהים שיש שתי סוגיות, שהם נוגעות להכי הרבה תחומין בהלכה, ודווקא בשתיהם יש כל כך פער בין הדעות ועמימות שנדירה בעולם הש"ס והפוסקים.
זמנים- שנוגע להמוני תחומים- תפילה ושבת וחגים וצומות והפסק טהרה ועוד ועוד, וכל אדם פוגש את זה כמה פעמים ביום- ואין לנו בזה שום דבר ברור! וכמו שכתוב בקונטרס הנ''ל (ובכל המלקטים) שאנחנו לא יודעים מה גדולי ישראל סוברים בדברים אלו (רק להמחיש, פעם הייתי במקום שיש הרים גבוהים שמסתירים את השקיעה, ושאלתי את המרא דאתרא מה עושים עם הפסק במקום זה, ואילו הרים מנקים ואילו לא, והוא ענה שהוא יודע שזה מסובך אבל סופו של דבר הולכים על פי הלוח המקומי)
שיעורים- כנ"ל נוגע להמוני תחומים- וכל רגע ורגע אדם שואל עצמו אם אכל כביצה או כזית וכו 'וכו'. וגם בזה יש פער עצום בין השיטות (למעשה! לא שמישהו מצא כתב יד של ראשון עלום, אלא בין פוסקי דורנו ממש!) והסוגיא באופן כללי עמומה ביותר (עד שמישהו יכול לכתוב ששמע מהגרש"ז שהשיעור של 28 סמק הוא גדול מאוד, ואפשר אפילו 19, ו 17, וכו', והרי זה נוגע לכל אדם מישראל כל רגע כמעט ואנה אנו באים).
ולהדגיש שזה לא כמו סוגיות אחרות כמו הימנק בלולב וכדו', שמקסימום תחמיר או תסמוך על בן דוד שלך שאמר שהיה אצל הגאון וכו' שאמר וכו'. כי סוגיות אלו פעם לקולא ופעם לחומרא, ואי אפשר לא לדעת מתי שקיעה או כמה זה כזית.
הערה אחרונה: כמדומה שדווקא בסוגיות אלו חז"ל נתנו שיעורים הכי פשוטים וניכרים לכל אדם (כמו שכתוב באוצר הגאונים לביצה), ודווקא בהם אנחנו כ"כ נבוכים

שילה צבי כתב:הדברים נראים לכאו' מסתברים.
אבל אצלי לפחות זה מחזק את התחושה שיש בסוגיא כ"כ חמורא ערפול כ"כ גדול. ולענ"ד זה דבר מדהים שיש שתי סוגיות, שהם נוגעות להכי הרבה תחומין בהלכה, ודווקא בשתיהם יש כל כך פער בין הדעות ועמימות שנדירה בעולם הש"ס והפוסקים.
זמנים- שנוגע להמוני תחומים- תפילה ושבת וחגים וצומות והפסק טהרה ועוד ועוד, וכל אדם פוגש את זה כמה פעמים ביום- ואין לנו בזה שום דבר ברור! וכמו שכתוב בקונטרס הנ''ל (ובכל המלקטים) שאנחנו לא יודעים מה גדולי ישראל סוברים בדברים אלו (רק להמחיש, פעם הייתי במקום שיש הרים גבוהים שמסתירים את השקיעה, ושאלתי את המרא דאתרא מה עושים עם הפסק במקום זה, ואילו הרים מנקים ואילו לא, והוא ענה שהוא יודע שזה מסובך אבל סופו של דבר הולכים על פי הלוח המקומי)
שיעורים- כנ"ל נוגע להמוני תחומים- וכל רגע ורגע אדם שואל עצמו אם אכל כביצה או כזית וכו 'וכו'. וגם בזה יש פער עצום בין השיטות (למעשה! לא שמישהו מצא כתב יד של ראשון עלום, אלא בין פוסקי דורנו ממש!) והסוגיא באופן כללי עמומה ביותר (עד שמישהו יכול לכתוב ששמע מהגרש"ז שהשיעור של 28 סמק הוא גדול מאוד, ואפשר אפילו 19, ו 17, וכו', והרי זה נוגע לכל אדם מישראל כל רגע כמעט ואנה אנו באים).
ולהדגיש שזה לא כמו סוגיות אחרות כמו הימנק בלולב וכדו', שמקסימום תחמיר או תסמוך על בן דוד שלך שאמר שהיה אצל הגאון וכו' שאמר וכו'. כי סוגיות אלו פעם לקולא ופעם לחומרא, ואי אפשר לא לדעת מתי שקיעה או כמה זה כזית.
הערה אחרונה: כמדומה שדווקא בסוגיות אלו חז"ל נתנו שיעורים הכי פשוטים וניכרים לכל אדם (כמו שכתוב באוצר הגאונים לביצה), ודווקא בהם אנחנו כ"כ נבוכים

מצטרף לכל מילה.
השאלה הזו מטריפה את הדעת.

עושה חדשות כתב:קיבלתי באימייל.
אינני בקיא בנושא הנידון, ושמא יועיל לבקיאים.

קביעת זמן שקיעת החמה.pdf

כמובן אם יש הערות והשגות, או לאידך הסכמה ברורה, זה המקום לכתוב.

בעל המאמר מחדש -אין לנכות הרים מעבר לזמן השקיעה המישורית, ולא נכנס לנידון הישן האם שקיעה נקבעת לפי הנראה או המישור, ואדרבה הוא מודה שספיקו של הגראז"מ למיזל בתר השקיע המישורית, היא סברא מחודשת.
ומעתה מה שמביא דעת רבנים ופוסקים לחוש לשקיעה המישורית אין לזה עניין כלל ועיקר עם עיקר הנידון במאמר.

הדברים שבמאמר פשוטים בתכלית.
אם יש בירושלים מקומות גבוהים שבהם העומד רואה את השפלה, ומפאת גובהו השמש שוקעת מאוחר יותר, זוהי השקיעה מההר, שעליה החמיר הגרא"ז וכבר כתב הגר"י מרצבך והרגר"ש ווזנר שלא נהגו לחשוש לחששו של הגרא"ז אף לא לחומרא, כי השמש נראית בעינים, ואכמ"ל.

אבל שאר המקומות שבהם לא רואים את השפלה השקיעה היא שקיעה מישורית, ואדרבא, יש מקום להחמיר לשקיעה מוקדמת למשל בעיר העתיקה כמאמר רבי יוסי יהי חלקי עם מכניסי שבת בטבריה.

וההמצאה הזו שכל העיר נגררת אחר מקום מסוים בטעות יסודית יסודה, ובשגיאה בדברי הבית דוד אודות חברון, כי הזמן שהוא נתן זה סימן לעזר כמה דקות טובות קודם השקיעה בכלל.

קו ירוק כתב:הדברים שבמאמר פשוטים בתכלית.
אם יש בירושלים מקומות גבוהים שבהם בעומד רואה את השפלה ומפאת גובהו השמש שוקעת מאוחר יותר, זוהי השקיעה מההר, שעליה החמיר הגרא"ז וכבר כתב הגר"י מרצבך והרגר"ש ווזנר שלא נהגו לחשוש לחששו של הגרא"ז אף לא לחומרא, כי השמש נראית בעניים, ואכמ"ל.

אבל שאר המקומות שבהם לא רואים את השפלה השקיעה היא שקיעה מישורית, ואדרבא, יש מקום להחמיר לשקיעה מוקדמת למשל בעיר העתיקה כמאמר רבי יוסי יהי חלקי עם מכניסי שבת בטבריה.

וההמצאה הזו שכל העיר נגררת אחר מקום מסוים בטעות יסודית יסודה, ובשגיאה בדברי הבית דוד אודות חברון, כי הזמן שהוא נתן זה סימן לעזר כמה דקות טובות קודם השקיעה בכלל.

כמד' שטעמם של הלוחות לא רק משום שנגרר אחר מקום מסויים, אלא שהם מנכים את ההרים

לנכות את ההר זה כמו לנכות את הים..
היתרון של 'הר' לגבי שקיעה, שהוא גבוה מהשפלה שבה השמש שוקעת. אבל הר בלב ארץ ההרית, כמוהו כמישור הים וכמישור האסטרונומי.

בין אם הדברים פשוטים בתכלית ובין אם הם רק לכאורה מסתברים, או אפילו נסתפק בכך שלא הוכרע להיפך,
איך יתכן להמשיך את המצב הזה בו זמני הלוחות מכשילים את הציבור בספק של איסורים דאורייתא???
בעיני ראיתי ולא פעם אחת, יהודים ירא"ש מתעסקים בחשמל (לדוג') בער"ש עד ב' וג' דקות לפני הזמן הרשום בלוח!
האם ספו וגם כלו גודרי גדר העומדים בפרץ?

עושה חדשות כתב:בין אם הדברים פשוטים בתכלית ובין אם הם רק לכאורה מסתברים, או אפילו נסתפק בכך שלא הוכרע להיפך,
איך יתכן להמשיך את המצב הזה בו זמני הלוחות מכשילים את הציבור בספק של איסורים דאורייתא???
בעיני ראיתי ולא פעם אחת, יהודים ירא"ש מתעסקים בחשמל (לדוג') בער"ש עד ב' וג' דקות לפני הזמן הרשום בלוח!
האם ספו וגם כלו גודרי גדר העומדים בפרץ?

בספרו של הרב קארפ מזהיר לשבות ממלאכה 10 דקות לפני הזמן מטעמים אלו.
גם שמעתי בשם מדריכות כלות חשובות שמזהירות לתלמידותיהן לעשות 10 דקות לפני השקיעה שבלוחות.
וכמדומני גם שהרבה לוחות מציינים את שני הזמנים.

מקדש מלך כתב:

עושה חדשות כתב:בין אם הדברים פשוטים בתכלית ובין אם הם רק לכאורה מסתברים, או אפילו נסתפק בכך שלא הוכרע להיפך,
איך יתכן להמשיך את המצב הזה בו זמני הלוחות מכשילים את הציבור בספק של איסורים דאורייתא???
בעיני ראיתי ולא פעם אחת, יהודים ירא"ש מתעסקים בחשמל (לדוג') בער"ש עד ב' וג' דקות לפני הזמן הרשום בלוח!
האם ספו וגם כלו גודרי גדר העומדים בפרץ?

בספרו של הרב קארפ מזהיר לשבות ממלאכה 10 דקות לפני הזמן מטעמים אלו.
גם שמעתי בשם מדריכות כלות חשובות שמזהירות לתלמידותיהן לעשות 10 דקות לפני השקיעה שבלוחות.
וכמדומני גם שהרבה לוחות מציינים את שני הזמנים.

שמעתי אני הקטן מרבנים בעלי הוראה מובהקים (כמובן, במקומות הרריים) שלא לעשות מלאכה ב10 דקות שלפני הזמן שבלוח.

לוח ההלכות והמנהגים כתב:

לוח עתים לבינה כתב:

מה דעתכם?

יש ערים נוספות - כדוגמת ירות"ו - שקיים בהן חשש כזה?

בכל עיר הולכת להיות איזושהי סטיה לאחד הכיוונים, ברגע שמוציאים לוח לכל העיר ולא לכל נקודה. תוסיף על זה את כל המחלוקות העצומות ואת מה לנקות ומה לא, וכפי שהקובץ המצורף מעיר ברגע שמתרחקים מזרחה בתוך העיר קצת מזרחה מסתבכים עוד יותר. ועל כן כבר אמרו פה שכל המורים למעשה חוששים לעניין הפסק טהרה למשוך כמה דק אחורה (שמעתי בשם הגריש"א ששאלו אותו אם 5 דק מספיקות לתוספת שבת, וענה ש5 דק אתה אפילו לא יודע אם הייתה שקיעה!)
אבל בעיקר הדבר נוגע לערים הרריות יותר (לדוג' ביתר), ולישובים בהר, ופחות לערים במישור (למרות שגם שם ימצאו הבדלים של 1-3 דקות)

מצורף המאמר הנ"ל בגירסא מתוקנת.
לכאו', מצוה להפיץ ולפרסם.

כעת התפרסם בקונטרס מורחב יותר, ומצוה לפרסמו עוד.
ועדיין, כל זמן שלא יתוקן הדבר בלוחות, המכשול קיים.

עושה חדשות כתב:

לוח ההלכות והמנהגים כתב:

לוח עתים לבינה כתב:

מה דעתכם?

אצלנו במעלה אדומים, השמש נעלמת מהעין 20 דקות לפני הזמן שכתוב בלוח. הגרנ"א רבינוביץ החזיק בתוקף בעמדה שזו השקיעה האמיתית ולא מה שכתוב בלוח, לקולא ולחומרא (וכל כך נגע הדבר בלבו עד שהדפיס את תשובתו בעניין פעמיים, בארוכה בשו"ת מלומדי מלחמה, ובקצרה יחסית בשו"ת שיח נחום). ובדף זמני היום שמפרסמים רבני העיר הרב כ"ץ והרב נגארי, כתבו להחמיר כשיטתו בדיני דאורייתא.
(בעיה אחרת בזמני היום היא בהנץ החמה, שבשכונתי יש בית כנסת שמתחילים עמידה באופן קבוע כמה דקות לפני שגלגל השמש נראה לעין, ולא עמדתי עדיין על שיטתם)

סדרת שיעורים מאת הרב ידידיה מנת כנגד דברי הקונטרס הנ"ל
https://www2.kolhalashon.com/#/regularS ... -1/0/false