פורום אוצר החכמה

נסתפקתי אם מותר וראוי לעשות לעלוי נשמתם של צדיקים קדושי עליון אשר בארץ המה. - או אפשר שיש בזה משום חוצפה וזלזול, והדבר דומה למה שאסרו לומר קדיש על אביו כעבור י"ב חודש.
בזמנו ראיתי מביאים שהרה"ק מבעלזא זי"ע היה נוהג להדליק נר בז' אדר באומרו לטובת נשמת משה בן עמרם.
כמו כן ידוע התפלה שתיקן הבעש"ט זי"ע שם כתב לומר לטובת נשמת רבינו מאיר בעל הנס.
מאידך גיסא לא ראיתי מי שיאמר פרקי תהלים הידועים לטובת נשמת הנפטר אצל צדיקי עליון.
והנה אצל מרן רבינו הסטייפלר זי"ע ביום היארצייט, המשפחה אומרת את הפרקים לטובת נשמת הנפטר אך רבינו מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שותק ואינו אומר כלום, כאשר הוא מבקש מאחד מבני המשפחה להסתיר אותו לבל יראו שאינו אומר עמהם.

תחילה אמרתי, שחושש מרן הגרח"ק שליט"א לאלו האוסרים לומר בבית הקברות פרקי תהלים משום לועג לרש, (ועיין יו"ד סי' שס"ז וסי' שד"מ)
אך בהמשך ראיתי שאינו חושש לומר קדיש – ואמרתי שאפשר שסובר שיש בה מן החוצפה לעשות לטובת נשמת גדולי ומצוקי ארץ כמו הסטייפלר זי"ע (ועיין רש"י יבמות קכ"ב).
ובאמת שאני נבוך בדבר הזה אם מותר לומר תהלים או להדליק נר לטובת נשמת התנאים והאמורים האר"י ז"ל וכדו', וביקשתי למצוא מי שכתב בעניין ולא מצאתי לעת עתה.
אשמח לשמוע דעת חכמי ורבני הפורום.

הא לך מה שכתב החיד''א במס' שבת דף נ"ה אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי
יונתן כל האומר ראובן חטא אינו
אלא טועה וכו' שמעתי בשם הגאון מהר"מ
איסרלאס ז''ל הרב בעל המפה שדרש לשבח
ובא ראובן והחזיק לו טובה גם ראיתי בס' רבינו
אפרים כ''י שכת' משם הרב החסיד שדרש
לזכות ראובן ובא ראובן והחזיק לו טובה ושני
הפירושים כבר כתבתי אני עני בקונטריס
פני דוד סוף פ' וישלח ע''ש ודרך הלציי אפשר
דזה רמז ר' שמואל בר נחמני משם ר' יונתן כל האומר ראובן
חטא אינו אלא טועה דאם היה אומר לשבח
היה ראובן מחזיק לו טובה ולכן טועה [b]ומכאן
ילמוד מוסר האדם שהגם שיש כמה מאות
שנים שראובן בגן עדן עם כל זה הי''ל נחת
רוח שהרב החסיר והרב מהרמא''י ז''ל דרשו
לשבח והחזיק להם טובה ומאד יש להתעורר
וללמוד מזה כמה דברים והרי הוא כמבוא''ר עכ''ל

רבי תולעת,
בנוגע לשאלתך על משה רבינו,
פעם שמעתי מעשה, באדם שמל את בנו ביום ז אדר (יום לידת ופטירת משה) וקראהו 'משה', ולימים קרה לבנו אסון ומת. ואמר אחד מחכמי הדור (זכור לי שהוא החתם סופר, איני זוכר בוודאות), שמשום שקרא שמו 'משה' ע"ש משה רבינו - שאין נשמתו צריכה תקון, מת בנו.
איני יודע מקור כתוב למעשה זה.

ואם תאמר,
מקבילות לדברים שהבאת על ראובן שבא בחלום וכו', אסף ר,ש אשכנזי ב'א"ב קדמייתא'.

חכם באשי
המעשה הנ''ל מובא בספר אביר הרועים דף פד אות קמח שפעם אחת הזכיר לפני הגה"ק
בעל אבני נזר מסוכוטשוב זצ"ל אחד מחסידיו את בנו הילד החולה שהיה שמו
"משה" ויהי כאשר הביט הגאון בעל אבני נזר בהקוויטל נתבהל ושאל את אבי
הילד ברעש וברגש, אחר מי נתת לו השם "משה" והודה לו אבי הבן שאז ביום ברית
מילה שלו היה ז' אדר יום פטירת משה רבינו ע"ה ולכן קרא לו בשם "משה" על שם
משה רבינו, ונאנח האבני נזר ואמר לו תדע שזהו סכנה גדולה ליתן שם אחר מי
שהוא כבר מבורר ומתוקן בכל ניצוצי נשמתו וכל שכן אחר משה רבינו ע"כ

ויש שכתבו על הרה''ג ר משה פינשטין דנולד בז' אדר ומשו''ה קראו אביו משה
מעשה לסתור

שמעתי מהג"ר משה שפירא, שהתבטא בכעס ובחריפות על אותם שעשו סיום משנה תורה ופירסמו שזה לע"נ הרמב"ם, ואמר: "הם חושבים שהם יכולים להעלות את נשמת הרמב"ם?!"

אפרקסתא דעניא כתב:שמעתי מהג"ר משה שפירא, שהתבטא בכעס ובחריפות על אותם שעשו סיום משנה תורה ופירסמו שזה לע"נ הרמב"ם, ואמר: "הם חושבים שהם יכולים להעלות את נשמת הרמב"ם?!"

ילמדוני רבותינו, הלא במתים חפשי, ומדוע לא יוכל אדם חי לזכות למי שכבר נפטר מצוות ומעשים טובים? וכי זה משנה אם הנפטר גדול או קטן ממנו? מהיכי תיתי להבדיל בזה?

האם צדיק גדול מהקודמים [ראשונים ואחרונים, תנאים אמוראים לדוגמא] ביום הילולא דידיה ומדליקים נרות ומתפללים יש לומר לעילוי נשמת בכוונה שנשמתו עולה בעילוי יותר ממה שעד עכשיו או שזה כפגם וכדומה ויש לומר לכבוד נשמת.
----------
שמעתי היום מי שסיפר מהרה"ק מבעלזא שהדליק נר לעילוי נשמת משה בן עמרם, ואיני זוכר בדיוק אם לעילוי נשמת או לכבוד נשמת, לא שמעתי עוד פרטים מזה אולי אחרי שנשמע סיפור זה בבהירות נוכל להרחיב את הענין.

הענין נידון באיזה אשכול ישן (שאיני מוצאו עתה בחיפוש, כנראה רבי יאיר - יאיר את עינינו).
שם סופר, על אחד שקרא שם לבנו ע"ש משה רבינו, והדבר לא נסתיים בטוב.

הרה"ק מבעלזא זי"ע אכן היה אומר לעילוי נשמת משה בן עמרם, והיה אומר כי אין קץ וגבול עד כמה אפשר לעלות

המנהג שהנולד בז' אדר והברית בארבעה עשר בו, נקרא בשם משה מרדכי, ואף משה לבדו. [ורוב הגרמ"מים מקורם בפורים]. והנולד באב נקרא מנחם. ועוד, יעו' בספרי המנהגים.

ס''ק כתב:המנהג שהנולד בז' אדר והברית בארבעה עשר בו, נקרא בשם משה מרדכי, ואף משה לבדו. [ורוב הגרמ"מים מקורם בפורים]. והנולד באב נקרא מנחם. ועוד, יעו' בספרי המנהגים.

בהמשך לדברים, הרי שבהקדמה לחלק ח של אגר"מ נאמר שמרן האגר"מ נולד בז' אדר, ונקרא משה על שם משה רבינו ע"ה.