פורום אוצר החכמה

כתב באר יצחק (רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל - היום היאר צייט שלו) בפירושו לאדרת אליהו פרשת בלק:

יש הפרש בין חפירה לכריה, שהחפירה הוא מה שאינו עומד להתמלאות ונשאר בגלוי, אבל כריה הוא עומד להסתם. ולכן כתיב "בקברי אשר כריתי לי" (בראשית נ, ה) ע"ש שעומד לסתום ע"י המת שמטילין בו, וכן הוא בכ"מ.

ידוע למישהוא מקור או מקבילה לדברים אלו?

ראה במפרשים עה"פ, בּ֣וֹר כָּ֭רָה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל׃, שיש המפרשים, ויחפרהו, להוסיף בעומקו. וזהו כעין מה שהבאת כאן, שהכורה בור, כורה במידה הנכונה, היינו כמה שעתיד להתמלא. ואילו, החופר בור, תחילת עשייתו לנזק, ומתכוון להעמיק בו בכדי להפיל ולהזיק בו אחרים.