פורום אוצר החכמה

מה מקובל ללמוד תחילה? מנ"ל ואמאי?

דומני שמקובל קודם ט"ז כי הוא קדם
אבל י"א להקדים ש"ך כי כהן קודם ללוי

וי"א להקדים ש"ך כי הוא דומה יותר לרש"י, שמפרש הרבה מדברי השו"ע על דרך פשט בקיצור (עפ"י רוב), משא"כ הט"ז דומה יותר לתוספות, וכ"נ מסברא.

לי זכור שמדברים על "ש"ך וט"ז" ולא להיפך.
וכן שמעתי אומרים שבדרך כלל כשהם נחלקו - מכריעים יותר כפי הש"ך.
וכשלמדתי פעם שו"ע ונו"כ מפי מג"ש בישיבה שבה למדתי באותה תקופה - למדנו קודם את הש"ך ואחריו את הט"ז.

הם לא תלויים אחד בשני וחביב קודם.

קומי רוני כתב:מה מקובל ללמוד תחילה? מנ"ל ואמאי?

ראה בשו"ת שלמת חיים (הלכות ת"ת סימן קה) שנשאל הגרי"ח זאנענפעלד זצ"ל: "בכהן שיש מצוה להקדימו משום "וקדשתו", צריך עיון כשלומדים ש"ך וט"ז האם צריך להקדים לימוד הש"ך שהיה כהן. והרב וכו' העיר דאפשר דוקא בחייו שייך דין קדימה ולא אח"כ, ויש להביא ראיה לדבריו מיו"ד (סי' שנד ס"א) דלא נזכר דין קדימה לכהן בהוצאת בר מינן. ובכיבוד אב מצינו (קידושין לא ע"ב) דמכבדו בחייו ומכבדו במותו. ואולי שם דוקא". והשיב: "נראה פשיטא דאין בזה קפידא".

ממה שראיתי - לומדים לפי סדר הס"ק שמצויינים בשו"ע.

אמנם ההקבלה שערכו בין הש"ך לרש"י, קולעת, אך לעתים עדיף לסיים בש"ך שדבריו ננהגים יותר לדינא.

רבי עזריאל, לגבי כמאן אזלינן בפלוגתת ט"ז וש"ך, יעויין במקורות בהמכלול. כמעט מילה במילה מהאמור שם נמצא בספרי הגר''י יוסף שליט''א.

ט"ז ומג"א באו"ח - ט"ז קודם?

כשתילי זיתים כתב:וי"א להקדים ש"ך כי הוא דומה יותר לרש"י, שמפרש הרבה מדברי השו"ע על דרך פשט בקיצור (עפ"י רוב), משא"כ הט"ז דומה יותר לתוספות, וכ"נ מסברא.

פעם חשבתי שהסיבה לזה היא שהש"ך כתב רק דברים שנוגעים לשו"ע עצמו, ואת מה שנוגע לחלקים האחרים בסוגיה הוא כתב בארוך מש"ך, זאת לעומת הט"ז שכתב רק חיבור אחד ובו הביא את הכל.
אלא, שלאחר זמן גיליתי שבטור הוצאת המאור הדפיסו על חלק מהכרכים חיבור של הט"ז מכתב יד.
אז מה הסיבה לשוני?

זה עתה ראיתי, דבר מחודש בגליון של ישיבת סלבודקא, שראיינו את הרב סילמן,
ובתו"ד מספר על הגר"ד לנדא, שבלמוד השו"ע על הסדר, לא היה לומד את הט"ז, כי הוא ע"ד הפלפול.
ורק אם האחרונים הביאוהו היה למדו.
ולמעשה מקובל ג"כ בחושן משפט לא ללמוד ט"ז, וצ"ע מאי שנא משאר החלקים ?

כי לומדים רק מה שבצדדי העמוד והמדפיסים לא הדפיסו את הט"ז בחו"מ אלא את הסמ"ע

הפשוט בפשטותו כתב:ט"ז ומג"א באו"ח - ט"ז קודם?

קודם ט"ז כי שניהם היו לוויים והט"ז היה קודם.

הפשוט בפשטותו כתב:ט"ז ומג"א באו"ח - ט"ז קודם?

מג"א קודם

בריה נמוכה כתב:זה עתה ראיתי, דבר מחודש בגליון של ישיבת סלבודקא, שראיינו את הרב סילמן,
......?

היכן ניתן להשיג את הגליון.
אפשר להעלות?

כדכד כתב:

הפשוט בפשטותו כתב:ט"ז ומג"א באו"ח - ט"ז קודם?

קודם ט"ז כי שניהם היו לוויים והט"ז היה קודם.

.

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:

הפשוט בפשטותו כתב:ט"ז ומג"א באו"ח - ט"ז קודם?

קודם ט"ז כי שניהם היו לוויים והט"ז היה קודם.

הש"ך היה כהן

שאלו על המג"א, אחרי שהסתיים הדיון על הש"ך.

קומי רוני כתב:

בריה נמוכה כתב:זה עתה ראיתי, דבר מחודש בגליון של ישיבת סלבודקא, שראיינו את הרב סילמן,
......?

היכן ניתן להשיג את הגליון.
אפשר להעלות?

יצא לאור בלדורותם' אירוע הבוגרים הגדול של ישיבת 'סלבודקא ב"ב'. שהיה זה עתה בסוף תשרי תשפג
אך אינו תח"י כעת

לגבי ט"ז ומג"א - שאלתי פעם את מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א בהלכה מסוימת למה המשנ"ב פוסק כהמג"א נגד הט"ז כאשר פשט הסוגייא מסתבר יותר כמו הט"ז (היתה עוד סברה לטובת הט"ז איני זוכרה כעת) וענה לי: "אולי משום שהמג"א פוסק מובהק". לא הבנתי אז למה המג"א פוסק יותר מובהק מהט"ז
אך יתכן באמת שמקובל יותר לפסוק כהמג"א נגד הט"ז
אבל לענין סדר הלימוד מסתבר יותר ללמוד קודם ט"ז כי הוא קדם וכמ"ש לעיל וכן נהגנו

ידוע שבשועה"ר סומך מאוד על דעת המג"א יותר משאר פוסקים (אם כי בסוף ימיו קצת פחות)

וכמדומני שגם בחלק חו"מ סומך יותר על דעת הש"ך מאשר שאר פוסקים

כשתילי זיתים כתב:

הפשוט בפשטותו כתב:ט"ז ומג"א באו"ח - ט"ז קודם?

מג"א קודם

לענ"ד ומנסיוני הדל, כדאי ללמוד ט"ז קודם. היות והרבה פעמים המג"א בקיצורו הכביר טמן מענות לקושיות הט"ז ואף פסקים שונים. ואחרי שלומדים את מהלך הט"ז אפשר להבין לעיתים מה התכוון המג"א, מה בא לשלול ומה לפסוק או ליישב וכד'.
כך נ"ל.

ומענין לענין, ניכר שבעל מג"א לא ראה את ספר הט"ז אף שהט"ז מעט קדמו. האם אכן כך?
(את הב"ח - חותנו של הט"ז - הוא מזכיר רבות)

הט"ז קדמו לא במעט
צריך להיות גאון ג'דול כדי להבין מהמג"א אם ומה התייחס לדברים שהט"ז מעלה

הרב מאיר מאזוז כתב (דרכי הלימוד [מהד' תשע"ו] מאמר ה, עמוד עא): "היה שגור בתונס: באורח חיים - הלכה כמגן אברהם נגד טורי זהב, ביורה דעה - הלכה כשפתי כהן נגד טורי זהב, באבן העזר - הלכה כבית שמואל נגד חלקת מחוקק (אם כי הסתייגו משגיאות כתיב ולשון המצויות ע"פ רוב בבית שמואל), ובחושן משפט - הלכה כסמ"ע נגד הש"ך... ישנה גם דעה רווחת בתונס ובג'רבא שאין יכול המוחזק בדיני ממונות להסתמך על פוסקים נגד הסמ"ע בהבנת השולחן ערוך, ומוציאין ממון מידו לפי הבנת הסמ"ע, כי אנו מקובלים שהסמ"ע כיוון לאמת יותר בכוונת מרן".
בנפש הרב (עמ' יט-כ הערה 42) כתב בשם הגרי"ד סולוביצ'יק שבאו"ח בד"כ הלכה כמג"א נגד הט"ז, וביו"ד כש"ך נגד הט"ז, ובאבה"ע וחו"מ הט"ז אפילו נדחק לתחתית הדף - ולכן בשיעור יו"ד רוב הזמן לימד רק את הש"ך.
בשו"ת ישיב משה (עמ' קז) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שבמחלוקת ש"ך וט"ז מנהג ליטא כש"ך ומנהג פולין כט"ז.

הגר"א נבנצל בהערות לספר הצבא כהלכה עמ' תמג סעיף 79: "נראה דהעיקר כמג"א או כש"ך נגד הט"ז".

זכרני שראיתי פעם בספר ישיב משה שהביא מהגרי״ש אלישיב זצ״ל שלמרות שבליטא נהגו לפסוק כמו הש״ך כנגד הט״ז, המנהג בגליציה היתה לפסוק כמו הט״ז כנגד הש״ך, ואין הספר תחת ידי כעת. ובכל זאת אשמח למצוא עוד שמועות/עדויות בנושא.

כדכד כתב:לגבי ט"ז ומג"א - שאלתי פעם את מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א בהלכה מסוימת למה המשנ"ב פוסק כהמג"א נגד הט"ז כאשר פשט הסוגייא מסתבר יותר כמו הט"ז (היתה עוד סברה לטובת הט"ז איני זוכרה כעת) וענה לי: "אולי משום שהמג"א פוסק מובהק". לא הבנתי אז למה המג"א פוסק יותר מובהק מהט"ז
אך יתכן באמת שמקובל יותר לפסוק כהמג"א נגד הט"ז
אבל לענין סדר הלימוד מסתבר יותר ללמוד קודם ט"ז כי הוא קדם וכמ"ש לעיל וכן נהגנו

כמדומני שמובא אולי באורחות רבנו שהחזו"א אמר שהמג"א הוא הפוסק הגדול או משהו כזה

כדכד כתב:לגבי ט"ז ומג"א - שאלתי פעם את מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א בהלכה מסוימת למה המשנ"ב פוסק כהמג"א נגד הט"ז כאשר פשט הסוגייא מסתבר יותר כמו הט"ז (היתה עוד סברה לטובת הט"ז איני זוכרה כעת) וענה לי: "אולי משום שהמג"א פוסק מובהק". לא הבנתי אז למה המג"א פוסק יותר מובהק מהט"ז
אך יתכן באמת שמקובל יותר לפסוק כהמג"א נגד הט"ז
אבל לענין סדר הלימוד מסתבר יותר ללמוד קודם ט"ז כי הוא קדם וכמ"ש לעיל וכן נהגנו

שמעתי מהגרא"א שפירא זצ"ל שהמ"א הוא 'הפוסק' והראיה שהתחברו עליו כמה וכמה חיבורים יותר משאר אחרונים (נוסף על הפמג שהתחבר גם על הטז, יש גם מחהש ולענד ציין עוד ואיני זוכר כעת).

פלוריש כתב:בשו"ת ישיב משה (עמ' קז) הביא בשם הגרי"ש אלישיב שבמחלוקת ש"ך וט"ז מנהג ליטא כש"ך ומנהג פולין כט"ז.

ראה מש"כ מרן החיד"א בספרו שם הגדולים, ערך שפתי כהן, על מנהג אשכנז בזה.
והובא ע"י הגרי"ח סופר בס' הדר יעקב חלק ו' עמ' קפט-קצ, [וכן בישורון י"ז]



הגרי"ח סופר שליט"א כתב בענין זה מאמר ארוך "בענין הלכה במחלוקות רבותינו הט"ז והש"ך" שהתפרסם בקובץ ישורון כרך י"ז (פסח תשס"ו) עמ' תרנא-תרסב, ובס' הדר יעקב חלק ו' סימן ס"ח עמ' קפו-קצז.

כמדומני שעסק בזה (האם באמת היו בזה הבדלי מקומות בעניין פסיקה במחלוקות ש"ך וט"ז) הרה"ג יהושע ענבל במאמרו בישורון על מחלוקות יסודיות בהלכה, בחלק על הש"ך והט"ז