איך צבא השמים כוכבים עגולים משתחווים?

[בוצינא]

שאלה ששאלו הילדים על שולחן שבת כבר בפרשת וישב על הפסוק וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.
הרי דבר שהוא עגול כאשר ירצה להשתחוות הוא רק יסתובב ולא יהיה ניכר כניעתו ואין לו הנמכת קומה.
ובשלמא לענין הירח יש ליישב שעל ידי שנחקקה צורת פני יעקב עליה ניכר במעט ההשתחוויה על ידי שציור הפנים יורד למטה
אמנם בשמש וכוכבים היכן מצינו שיש להם צורת פנים?

[אור עולם]

לכאו' י"ל בדוחק שהיה נראה בחלום ב'חד מימד' ובכך ניכרה כריעת קומתם. וצע"ג.
ועוד י"ל בעניין הירח שנראה בצורתו שנראה בארץ כשאינו שלם, ואז מישך שייכא ביה דומיא דכריעה.

[צופה_ומביט]

שאלה ששאלו הילדים על שולחן שבת כבר בפרשת וישב על הפסוק וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.
הרי דבר שהוא עגול כאשר ירצה להשתחוות הוא רק יסתובב ולא יהיה ניכר כניעתו ואין לו הנמכת קומה.
ובשלמא לענין הירח יש ליישב שעל ידי שנחקקה צורת פני יעקב עליה ניכר במעט ההשתחוויה על ידי שציור הפנים יורד למטה
אמנם בשמש וכוכבים היכן מצינו שיש להם צורת פנים?

מנין לקוח שצורת פני יעקב נחקקה על הירח?
ובחלום יעקב נמשל בשמש.

ולגוף השאלה יש לומר שבחלום ראה עצמו עומד בסמוך לכוכבים, ולא רחוק מהם כפי שאנו, וממילא ראה שינוי בהסתובבם, כי פני הכוכבים אינם זהים מכל כיוון, בירח כידוע [יש מפה של הירח], ובשמש יש כתמים שונים, וכעי"ז בכל הכוכבים. כוכב שבתאי למשל קל לזהות השתחווייתו ע"י טבעותיו, וצדק ג"כ ע"י כתמיו, וכיו"ב.
ועצם ההשתחוויה היא כי בדר"כ רואה כדור הארץ רק צד אחד של גרמי השמים, ולעומתו יש צד אפל, וכעת נעשה בזה שינוי והצד שפונה לארץ [הוא צד ה"פנים"] שח כלפי מטה ונתגלה מהצד האפל ג"כ.


עוד ראיתי מתרצים שהכוונה לשינוי מסלולם ומקומם של גרמי השמים הנזכרים בפסוק, שכל גופם נע אל יוסף בתנועה שיצרה "גרף" של השתחוויה.
ובזה גם מתבארים היטב דברי המדרש במקום:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לַשֶּׁמֶשׁ, עַבְדָא בִישָׁא לָאו זְבִינַת יָתֵךְ בְּכַסְפֵּיהּ דְּאַבָּא אַתְּ, לֹא כָךְ רָאָה אַבָּא אוֹתְךָ בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וגו׳ מִשְׁתַּחֲוִים לִי, אַף אַתְּ דֹּם מִלְּפָנַי, מִיָּד וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עָמָד.

ואצל יהושע בוודאי המדובר הוא על שינוי בתנועת הגוף כולו.
ולהנ"ל אין הכוונה שיהושע אומר לגרמי השמים שעליהם לציית לו - במה שהוא מבקש, משום שאביו זקנו ראה אותם בחלום נכנעים אליו.
אלא כי אבי זקנו ראה אותם בחלום עושים בדיוק את מה שיהושע רוצה עכשיו: שינוי מסלולם עבורו.

וכעת ראיתי שכעי"ז כתב ר"י בכור שור:

השמש והירח ואחד – שהייתי עומד לצד מזרח העולם אל קצה המזרח, וכל הכוכבים הולכים לצד המערב כדרכם, והשמש והירח וי״א כוכבים חזרו לאחוריהם צד המזרח, וירדו כנגדי בשיפולי הרקיע, והיה נראה שלהשתחוות לי שינו המהלך כנגדי.
[הגה"ה במקור: כי האי גוונא פירשו רבותינו (ב״ב כה, א) וכל צבא השמים לך משתחווים, שיורדים בערב לצד המערב ושכינה במערב].
[המשך הבכור שור:] כלומר: מזלכם כפוף למזלי. וכן היה, שכולם נפלו לפניו ונצטרכו לו.

ולגבי הכוכבים, באמת יש לשאול מיהם הי"א כוכבים, הרי כוכבי שבת יש הרבה יותר, וכוכבי לכת יש פחות, ומהיכן לקוח המספר י"א? וברוב המפרשים משמע שאה"נ, אין ברקיע י"א כוכבים, אלא שלצורך המשל היו בחלום י"א כוכבים כי יש ליוסף י"א אחים, אבל השכל טוב מבאר בפשיטות שהכוונה לי"א המזלות, שהשתחוו למזל הי"ב. ולפי זה עכ"פ לגבי הכוכבים מיושב, כי אין הכוונה לגוף כדורי אחד, אלא לקבוצת כוכבים בעלת "צורה" על פני השמים, וכשהיא מסתובבת במישור כלשהו, רואים את השינוי.

[בחפשי כותב]

אולי יש לפרש, שראה בחלום והנה השמש והירח והכוכבים התלוים ברקיע - יורדים למטה, כדרך המשתחוה שיורד לארץ.

[וראה ברבינו בחיי עה"פ (מקץ מב ג) וירדו אחי יוסף וגו', שבזה נתקיימו חלומותיו של יוסף. ואולי הכוונה, כי מה שירדו השבטים ממקומם למצרים, זה פתרון החלום שהשמש והירח והכוכבים ירדו ממקומם ברקיע].


*

עוד אפ"ל, דהנה כתבו בספרים שאין כדור העולם עגול ממש ככדור, רק משוך קצת, וזה לשון פי' "מסגרת זהב" על מסכת אבות (פ"ג מ"א): "ידוע שכדור הארץ איננו עגול ממש כתפוח, אלא הוא עיגול משוך ומאורך קצת, כמו הפרי הנקרא לימאנ"ע או ציטרא"ן וכו', שבקוטב הצפון והדרום הוא מתמצר והולך עד שנעשה בראשו משני הצדדים הנזכרים שני נקודות חדות, ובאמצע הוא מתרחב בתכלית הרוחב". ועיין עוד בספר "דור דעה" (עמ' קפב): "נתגלה בזמן האחרון דבר זה, כי כדור העולם אינו עגול ככדור, רק עגול כביצה וכצורת אתרוג וכו'".

ואולי גם השמש והירח והכוכבים אינם עגולים ממש, ויוסף ראה בחלומו תבניתם כמו שהם באמת - משוך ומאורך קצת, וא"כ יתכן אצלם צורת השתחויה.

[עקביה]

בילדותי שאלתי שאלה זו את אבי מורי שליט"א, וענה לי שהחולם פשוט יודע בחלומו שאלה הן הדברים.
כלומר, גם אם א"א לדבר על תנועת השתחוויה אצל כוכבים, יוסף יודע שהם משתחווים לו.

[צופה_ומביט]

בילדותי שאלתי שאלה זו את אבי מורי שליט"א, וענה לי שהחולם פשוט יודע בחלומו שאלה הן הדברים.
כלומר, גם אם א"א לדבר על תנועת השתחוויה אצל כוכבים, יוסף יודע שהם משתחווים לו.

ייש"כ, הזכרתני שראיתי פעם תירוץ כזה.
ולהוסיף שבאמת לא היה זה חלום סתם אלא חלום נבואי [ולאחר זמן התקיים], וכבר אמרו רבותינו שבנבואה הנביא יודע מה הוא רואה.

[פרנצויז]

שאלה ששאלו הילדים על שולחן שבת כבר בפרשת וישב על הפסוק וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.
הרי דבר שהוא עגול כאשר ירצה להשתחוות הוא רק יסתובב ולא יהיה ניכר כניעתו ואין לו הנמכת קומה.

ולטעמך, איך הפרות הרקות אכלו את הפרות הבריאות, ואיך לא נודע כי באו אל קרבנה, ואיך בלעו השבלים וכו', ועל כרחך שחלום שאני, והכל אפשרי בו, ולא מקשים קושיות על חלומות.
וגם כאן, הוא חלם שהכוכבים היו גבוהים ורזים ולא היו עגולים, [או כמו שכתבו לעיל "בחד מימד"], וכך הם השתחוו.
[ועיי' ברכות נה: שהסיבה שלא חולמים על פילא דעייל בקופא דמחטא, היא משום שאין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו ולא חושבים על זה ביום, ומשמע שאם היו חושבים על זה ביום, היו חולמים על פיל שנכנס לנקב המחט].

[בוצינא]

מנין לקוח שצורת פני יעקב נחקקה על הירח?
ובחלום יעקב נמשל בשמש.

עיין ב"ח או"ח רפא ד

[קמנו ונתעודד]

שמעתי פעם שאם אדם מסתכל מערבה במשך יום הוא רואה את השמש והירח ואחד עשר מזלות שוקעים. (או זורחים במזרח).

[תלמוד_ישן]

שמעתי פעם שאם אדם מסתכל מערבה במשך יום הוא רואה את השמש והירח ואחד עשר מזלות שוקעים. (או זורחים במזרח).

יכולים לראות במשך יממה אחת י"א מזלות, אבל לא יראה י"א שוקעים. היינו, שיכולים לראות רק את המזלות ששוקעים במשך הלילה (והם ששה).
והמזל שלא רואים כלל הוא המזל שבו נמצא השמש. ולא רואים אותו משום שאין רואים כוכבים בזמן שהשמש נמצא מעל האופק. ואילו שאר המזלות, ניתן לראות אותם או לפני זריחת השמש או לאחר שקיעת השמש.