פורום אוצר החכמה

מנהג ישראל תורה, ולכן תורה אני דורש מכם בענין הזה.
מצינו שמקובל בקהל הרחב לתת שם לבן "פסח" או "ניסן" כשם בנו, אבל מאידך גיסא לא מצינו שנותנים השם "סוכות" או "תשרי" כשם פרטי לבן.
ואתמהה, מה פשר הדבר? למה יש חילוק בין פסח לסוכות לענין?
ועוד אבקש מכם לדעת למה מכל חדשי השנה לקחו השם "ניסן" גם לשם פרטי לבנים, מה שלא מצינו כן בכל חדשי השנה (אולי חוץ מ"סיון" שלאחרונה נפוץ כשם לבנות).

סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם (ולמה לא קוראים "סוכה" זה שאלה אחרת) וניסן י"ל שמורה על נסים, כמו השם נסים, משא"כ תשרי אין פשט בשם כזה.
ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם (ולמה לא קוראים "סוכה" זה שאלה אחרת) וניסן י"ל שמורה על נסים, כמו השם נסים, משא"כ תשרי אין פשט בשם כזה.
ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.
ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז ולא קשה למה לא מסקי בשמיה.
ולידיעה בעלמא, שהשם פסח מוזכר בתנ"ך בהרבה מקומות כשם פרטי של אדם. (בניקוד שונה) דוק ותשכח

זיז שדי כתב:ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז ולא קשה למה לא מסקי בשמיה.

הערה מעניינת. אבל זה שם ע"ז שנזכר בתנ"ך שמותר לומר בפה? כמו מריב-בעל (בן יהונתן בן שאול המלך), או בלטשצר (שם כינוי לדניאל).

זיז שדי כתב:

כשתילי זיתים כתב:ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.

אני הבנתי דברי הגמרא שהיו קוראים לאדם שנתמעך פסח מעוכין, וכן להכה"ג שמאותה שנה בסיפור השני היו קוראין לו פסח מעובין.
ולכאורה מרש"י משמע כמו שאני הבנתי, שכתב היו קוראין אותו פסח מעוכין- על שם שנתמעך, משמע שקאי על האדם. דאי קאי על הפסח, הרי הפסח לא נתמעך, והיה צריך לומר על שם שנתמעך אדם. וילע"ע.

זיז שדי כתב:ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז

איפה כתוב כן

כשתילי זיתים כתב:

זיז שדי כתב:ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז

איפה כתוב כן

במלכים, ואנשי בבל עשו את סוכות בנות, ובעמוס (בשינוי קצת) ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמכם

כשתילי זיתים כתב:

זיז שדי כתב:

כשתילי זיתים כתב:ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.

אני הבנתי דברי הגמרא שהיו קוראים לאדם שנתמעך פסח מעוכין, וכן להכה"ג שמאותה שנה בסיפור השני היו קוראין לו פסח מעובין.
ולכאורה מרש"י משמע כמו שאני הבנתי, שכתב היו קוראין אותו פסח מעוכין- על שם שנתמעך, משמע שקאי על האדם. דאי קאי על הפסח, הרי הפסח לא נתמעך, והיה צריך לומר על שם שנתמעך אדם. וילע"ע.

לא מסתבר כן. ולא נראה לי שיש עוד אדם בעולם שלמד כן

כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם

ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.

HaimL כתב:

כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם

ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.

(אגב, כיון דעלתה בידינו אמינא ביה מילתא, שנלע"ד דונש צריך לקרוא בדלת עם חול"ם, שזה כינוי לשם אדונים שנכתב עם חולם. אך כשאמרתי הדבר הזה לפני כמה פרפוסרים צחקו עלי ואמרו ששמו דונש בדל"ת עם שורו"ק).

ר_חיים_הקטן כתב:

HaimL כתב:

כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם

ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.

(אגב, כיון דעלתה בידינו אמינא ביה מילתא, שנלע"ד דונש צריך לקרוא בדלת עם חול"ם, שזה כינוי לשם אדונים שנכתב עם חולם. אך כשאמרתי הדבר הזה לפני כמה פרפוסרים צחקו עלי ואמרו ששמו דונש בדל"ת עם שורו"ק).

מחלוקת ישנה בין החוקרים.

מעניין לעניין:

אצל יהודי אשכנז יש שם פרטי "יום טוב" ואצל יהודי ספרד יש שם משפחה "שבת" וגם "חנוכה" (אולי גם כשם פרטי).

יש (לפחות כיום) גם שם משפחה "סוכות".

צופה_ומביט כתב: אצל יהודי אשכנז יש שם פרטי "יום טוב".

לא ידעתי שהמהרי"ט אלגזי היה אשכנזי

צודק, גם ריטב"א ומהריט"ץ.

התכוונתי שכיום מצוי שם זה רק/בעיקר אצל יהודי אשכנז.

ואולי טעיתי.