פורום אוצר החכמה

במעשה יום הכיפורים המשנה ביומא מביאה את כל הטבילות והקידושים שהכהן גדול היה עושה בעבודת היום.

והנה על כל טבילה אומרת המשנה "עלה ו נ ס ת פ ג" השאלה היא האם הוא חייב להתנגב או שזה היה הסדר בעלמא

ולכאורה כל מה שמובא שם מעכב, וכל פרט ופרט הוא לעיכובא.

ראיתי שהיכין במקום מסביר שיש בעיה של חציצה עם המים בין בגדיו לגופו.

אבל יש מקום לחדש שזה חלק מעבודת הטבילה. במשנה בזבים פ"ב כתוב שהשיעור בין זיבה לזיבה הוא "כדי טבילה וסיפוג"

וברצוני לשאול את הלומדים: האם זוהי דוגמא בעלמא של שיעור זמן ותו לא או שאפשר לחדש מכאן איזשהו שייכות לטבילה

[לפי האר"י אין לנגב המים של המקוה בער"ש]

לכאורה המדובר בשיעור זמן גרידא דהרי לא מצינו שום דין ניגוב בטבילה כי אם אצל כה"ג ביו"כ

כיוון מעניין.

משך חכמה, ויקרא טז ד:
ורחץ במים את בשרו ולבשם, בכל הרחיצות כתוב ורחץ בשרו במים. ויתכן דתנן (יומא לד:) עלה ונסתפג, והאריך במשנה למלך (ה' עבודת יוה"כ ב-כ) מה צורך להסתפג, ופשוט משום דמצות בגדי כהונה בד שיהיו חדשים (זבחים יח:) וכי יתלחלחו במים יושחק חידושן, וכמו דאם הוצרכו לנתר אין מכבסין אותן כו', (זבחים פח סע"א) ובגדי לבן מצותן במובחר שבבד וכי לא יסתפג יוסר לבנינותן, ולכן כתיב במים את בשרו שיהיה בשר יבש לא לח ממים, ופשוט.

לזקן ששכח ונזכר שליט"א

דבריך נפלאים, אבער עד כמה שהגעת למשנה למלך היום הראני חכ"א שהמל"מ עצמו מעיר את שאלתי ועונה בפשטות שלא יהיה חציצה. [פ"ב הל' יוה"כ ה"א]

בכל אופן תודה

שבטיישראל כתב:לכאורה המדובר בשיעור זמן גרידא דהרי לא מצינו שום דין ניגוב בטבילה כי אם אצל כה"ג ביו"כ

במס' תמיד דף כ"ו. 'אירע קרי לאחד מהן כו' ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם נגד המדירה', וכן במס' פרה פ"ג מ"ח 'סמכו ידיהם עליו כו' ירד וטבל ועלה ונסתפג', וראה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0033

ואגב, ידוע הסיפור עם הרב מטשבין בילדותו, שניגב עצמו באלונטית לאחר המקוה, והביא ראי' מהכה"ג שנסתפג לאחר הטבילה, ולפי המל"מ הנ"ל אין זה ראיה, וכ"כ בחמדת הימים שכתב 'ואל תתעקש מאותה ששנינו עלה ונסתפג, דכהן גדול שאני דלא ליהוי דבר חוצץ בינו לבין הכתונת וזה פשוט' וכן כתב מעצמו בספר תוספות חיים על החיי אדם.

פייערמאן כתב:

שבטיישראל כתב:לכאורה המדובר בשיעור זמן גרידא דהרי לא מצינו שום דין ניגוב בטבילה כי אם אצל כה"ג ביו"כ

במס' תמיד דף כ"ו. 'אירע קרי לאחד מהן כו' ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם נגד המדירה', וכן במס' פרה פ"ג מ"ח 'סמכו ידיהם עליו כו' ירד וטבל ועלה ונסתפג', וראה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0033

ואגב, ידוע הסיפור עם הרב מטשבין בילדותו, שניגב עצמו באלונטית לאחר המקוה, והביא ראי' מהכה"ג שנסתפג לאחר הטבילה, ולפי המל"מ הנ"ל אין זה ראיה, וכ"כ בחמדת הימים שכתב 'ואל תתעקש מאותה ששנינו עלה ונסתפג, דכהן גדול שאני דלא ליהוי דבר חוצץ בינו לבין הכתונת וזה פשוט' וכן כתב מעצמו בספר תוספות חיים על החיי אדם.

תפארת ישראל - יכין מסכת תמיד פרק א משנה א
כד) עלה ונסתפג. נתקנח המים שעל בשרו, [ונראה לי דלא דמי להא דתנינן כהן גדול (יומא פ"ג מ"ד) עלה ונסתפג דהתם קמ"ל הכי כדי שלא ילחלח בגדי כהונה כשילבשן קודם שיסתפג, אבל הכא שלובש בגדי חול, קמ"ל שיסתפג, מדהוא טבול יום ומים שעליו כשעולה מהטבילה הם שלישי לטומאה כרמב"ם [פ"י מאהט"ו ה"ג] ושמא יטפטף מהמים על דבר קודש כשיחזור אצל אחיו הכהנים לבית המוקד, להכי מסתפג]:
ובקישור שהבאת הקשה על התפא"י למה שלא נאמר שזהו הטעם בכה"ג וקושיתו צ"ע שהרי בכה"ג ניא טבילה של טהרה ואינו טבול יום, ועוד שהמים נספגים ואיך יטפטפו, ור"ל שרק ראשו ינגב, אמנם לא נאמר כמה צריך להסתפג ואולי די בכך שבגדיו לא יטפטפו וכן אם בגדיו לחים וילחלחו בטופח (או בטופח ע"מ להטפיח) את מקום מושבו או מגעו ואח"כ קודש יגע שם גם שייך החשש

ביאור הר"פ קהתי על המשנה מביא דיון בזה. איני בטוח שיש בדבריו מקורות שלא נזכרו כאן.