פורום אוצר החכמה

רבים מתפארים בכך שהם מסדרים שולחן שבת כבר ביום חמישי, וחבריהם מקדימים אף ליום רביעי, ע"מ להתכונן לשבת מוקדם, ולהראות את החיבה לשבת.
אך בפוסקים נראה שיש עניין להכין צרכי שבת דוקא ביום שישי, ובדברים שלוקחים זמן הקלו הפוסקים (פמ"ג) להכין לפני כן, וכן בימי החורף חידש המ"ב (מדפשיה) שאפשר להקדים, אבל עריכת השולחן למה להקל בה כשיש פנאי ביום שישי, והאריך הרבה בענין המעלה להכין דוקא ביום שישי בספר סדר היום, וביאר שע"י זה ניכר שהוא לכבוד שבת. ואשר על כן תמה אני מה טעמם של אותם גדולים וטובים?

אולי כיון שבימינו שסידור השולחן הוא במפה וכלים המיוחדים לשבת, ניכר טפי שנעשה לכבוד שבת, ולכן אפשר בשופי להכין גם ביום חמישי. משא"כ בצרכי שבת שמשתמשים בדוגמתם גם ביום חול, ובהם אין ניכר שהוכנו לשבת אלא כשמכינים אותם בער"ש.

עני בן פחמא כתב:רבים מתפארים בכך שהם מסדרים שולחן שבת כבר ביום חמישי, וחבריהם מקדימים אף ליום רביעי, ע"מ להתכונן לשבת מוקדם, ולהראות את החיבה לשבת.
אך בפוסקים נראה שיש עניין להכין צרכי שבת דוקא ביום שישי, ובדברים שלוקחים זמן הקלו הפוסקים (פמ"ג) להכין לפני כן, וכן בימי החורף חידש המ"ב (מדפשיה) שאפשר להקדים, אבל עריכת השולחן למה להקל בה כשיש פנאי ביום שישי, והאריך הרבה בענין המעלה להכין דוקא ביום שישי בספר סדר היום, וביאר שע"י זה ניכר שהוא לכבוד שבת. ואשר על כן תמה אני מה טעמם של אותם גדולים וטובים?

כנראה שהם שליט"א ותליט"א סומכים ע"ד מרן בש"ע תי' תרכ"ו ס"ב וסי' תרל"ו ס"א, ודו"ק.

מענין לענין באותו ענין, ראיתי אתמול איזה מדרש המספר על אחד החכמים שהקפיד לעשות מלאכה עד הרגע האחרון שלפני שבת, כדי להדגיש שפורש ממלאכה רק מצד שבת, והוא היפך המקובל כיום שיש סגולה וענין להקדים לפרוש ממלאכות זמן מה לפני שבת (כמובן אין המדובר על התוספת המחוייבת אלא על הרבה יותר מזה).

מי ישיב לי אבידתי?

[כנראה מדרש השייך לפרשת "ושמרו" שבפ' כי תשא]

"ויכל אלקים ביום השביעי" הקב"ה יודע עתיו ורגעיו ולכן נכנס כחוט השערה אבל בשר ודם צריך לפרוש קודם - מובא ברש"י שם
אולי לזו כוונת מר?
נדמה לי שראיתי במנהגי החתם סופר שהקפיד ללבוש בגדישבת רק סמוך לשבת ולהחליפם מיד אחר ההבדלה כדי שיהא ניכר שהם לשבת
אולי זה נתחלף למר?

שוב מצאתי את אבידתי (בעזרת אוצר החכמה וכו') באבות דרבי נתן פרק כא: "מעשה ברבי יאשיהו כו'"